לאפרת

לאפרת איך זה יכול להיות שאחרי כל מה שקראת על אילה שלנו יש לך צורך לגונן על דר' שפלן? מאז שאני בפורום הזה מתגברת בי התחושה שבין השאר אני רואה כאן השתקפות שלי שמשום מה אני נוטה לראות בה תכונה טובה אבל אני כבר לא בטוחה שהיא לא בעייתית. אני לא יודעת אם לתכונה הזאת יש שם בעברית. אני אנסה לתאר אותה: הזדהות עם המקרבן במקום עם הקרבן. תמיד חשבתי שאצלי זה נובע מתוך יכולת הבנה בלתי נגמרת. אבל בהדרגה אני מעזה לשאול את עצמי אם זה לא נובע לפחות קצת מתוך תחושת הבטחון והעוצמה שיש בהזדהות דווקא עם מי שרומס. ולעניינו: כולם טועים. גם דר שפלן עלול לטעות. פה מתחילה ונגמרת יכולת ההבנה שלי כלפיו. ומכאן ואילך: איפה הוא היה מרגע שאילה התחילה לסבול? למה הוא לא התקשר אליה כל יום? כל שעה? למה הוא בא לבקר אותה לפחות פעם ביום? למה? אם יש לך תשובות תכתבי לי. אני לא מדברת על זה שהיא שילמה לו כסף רב, אני לא מדברת על זה שהיא חולה והוא בריא, אני מדברת רק על זה שהוא עשה טעות, קורה, לא נעים, מה הוא משתפן ומשתפל כמו ילד שדיבר לא יפה לחבר ועכשיו הוא מתחבא בחדר מתחת למיטה במקום לעמוד מול החבר ולהכיל אותו? תעני לי אפרת כי לי כבר נמאס להבין את כל הרשעים והפחדנים ועוד לקבל ממך על הראש על זה שאני לא הוגנת.

דניה, אין בכוונתי להיות הסנגורית של דר' שפלן. אם קראת היטב את אשר כתבתי בנושא זה, וגם פעמים רבות אחרות בהן כתבתי בפורום, תלמדי לדעת שההזדהות שלי עם הבנות היא אדירה. ברור שיותר קל וטבעי לי להתחבר לאחיותי לצרה מאשר לרופא. גם אם לא תמיד אני מסכימה עם דיעות מסוימות, אני מקבלת אותן מתוך הבנה שאין שופטים אדם בצערו. ואני יודעת צער כזה מהו. ולעניינו - אין כל ספק שאיילה הינה קורבן, ולצערי, באופן בלתי הפיך כנראה. אין ספק שעולמה חרב עליה ברמות שאין להשוות לעולם שאולי חרב על שפלן. אני פשוט קוראת את הכתבה באופן אוביקטיבי לחלוטין ורואה נכונות של רופא לשפר כל מה שצריך על מנת שלא יישנו המקרים, לפעול בנסיונות (כושלים או לא, אני לא ממש יודעת) לתקן את הנזקים הפיסיים שנגרמו לבנות ובהצעה להשיב את סכומי הכסף הגדולים שנגבו. זה לא הסתדר לי עם בצע כסף ורשלנות מכוונת, ועל כך הבעתי את דעתי. אינני יודעת לענות לך לגבי מידת הקשר בין איילה לשפלן לאחר גילוי הזיהום ובמהלך הטיפולים, כיוון שלא דובר על כך בהרחבה בכתבה. להיפך, הבנתי שאם הרופא המשיך לטפל בנשים, הרי שהן המשיכו לתת את אמונן בו (מקצועית, אישית - אינני יודעת). ושוב - אני לא חברה בפורום הזה כדי להגן על רופאים, אני נמצאת כאן כדי לחזק, כפי שאני התחזקתי ממכן בתקופה הקשה. צר לי שהחמצת את תחושותי ורגשותי כלפי מה שעבר, עובר ויעבור על איילה. אפרת