הישנות

שלום אני סימתי טיפולים כימוטראפיים והקרנות במרץ וכעת במהלך "שיבעה" על אבי קיבלתי תשובה כי שוב עלי לצאת למלחמה במחלה (נבלבין וקסלודה ) יש לי ילדה בת שנתיים וחצי וצריך הרבה כח שאני מנסה לגייס אך זה קשה רוצה לשמוע מנשים שמקבלות את הטיפול על ההשפעה הפיסית שלו ובכלל כאלה שנימצאות במצב דומה על ההתמודדות תודה

מלכה, שלום לך לפי התרופות שציינת, נדמה לי שלא מדובר בהישנות אלא בחשד לגרורה או לגרורות. אני חושבת שקודם כל כדאי לך לפנות לרופא שלך, ולהעמיד דברים על דיוקם, ואז לשאול מה אמורות התרופות לעשות, ומה משמעות הטיפול, האם הוא אמור לרפא או שהוא טיפול משמר בלבד (דוחה את הקץ). אני הייתי במצב מאוד דומה לשלך (הרבה נשים מגלות סרטן שד, בדרך כלל במצב מתקדם, עד שנתיים אחרי לידה), וחודשיים אחרי סיום הטיפולים נחתה עליי הבשורה הנוראית, של הישנות (במה שנותר מהשד) ושל חשד לגרורה בעצם האגן. לגבי קסלודה, אני יכולה להגיד לך שלא פגשתי עד עכשו מישהי צעירה שקסלודה היטיבה איתה (אני יודעת על מישהי בסביבות גיל 70 שמחזיקה מעמד עם הקסלודה כבר חמש שנים והמחלה אצלה במצב סטאטי, אבל אני חושבת שזה סיפור קצת אחר) אצלי, אחרי שלושה חודשי קסלודה, היו כבר שתי גרורות בעצם האגן ואחת בכבד. אני חושדת שהכימותרפיה היומיומית הזאת מאוד הזיקה למערכת החיסונית שלי, והסרטן שיגשג. לגבי נבלבין, הטיפול הוא פעם בשבוע בעירוי. אני מייעצת לך לא להתחיל אותו אם אין לך פורט, כי החומר מאוד חזק, ואם הוא "זולג" מהווריד, זה נורא. פשוט נורא. בפעם השנייה שקיבלתי נבלבין הייתה לי בריחה של החומר ליד, ואני סבלתי מכאבים איומים במשך כמעט שבועיים, כאבים שאין מה לעשות נגדם., רק לבלוע כדורים כמו פרקוסט. אז תעמדי לרופא על הלב עד שיזמין לך פורט (יש כאלה שקוראים לזה היקמן, אני חושבת). דיברתי על מישהי שמחזיקה מעמד עם נבלבין כבר יותר משנתיים, והמחלה שלה לא מתקדמת, אבל אצלי אחרי שלושה חודשי נבלבין הגרורה בכבד גדלה מאוד. בכל מקרה, אני את הטיפול לפי הפרוטוקול זנחתי, כי הבנתי שבקצב הזה שבו "נגמרות" לי התרופות תוך שלושה חודשים כל אחת, והמחלה מתקדמת, אני אמות מהר מאוד, ואני לא יכולה להרשות את זה לעצמי, כי יש לי ילדה ששלשום הייתה בת שנתיים. אז הלכתי לדרך אחרת בכלל. אם את רוצה לקרוא על זה, תעשי חיפוש באתר לפי השם שלי בעברית ענת ש או באנגלית Anat בחודשיים האחרונים. אני מקווה שלא יהיה לך קשה לקרוא. אני מאמינה שבגלל שיש לך ילדה קטנה, גם את מעדיפה להסתכל על המצב בעיניים פקוחות לרווחה. בכל מקרה, אני מקווה שהבנתי לא נכון את המצב, ושאכן יש לך "רק" הישנות. אני מקווה שאולי הסרטן שלך פחות אגרסיבי משלי, ועוד ועוד. אני מאחלת לבת שלך שאמא שלה תעזור לה לגדל את הילדים שלה (זה מה שאני מאחלת בליבי לבת שלי). שבת שלום, ענת

לענת תודה קראתי על הנסיעה שלך לחו"ל כבר עשיתי פורט ביום חמישי כך שלטיפול הבא אני מוכנה אלו אכן גרורות והטיפול הזה נחשב לטיפול בגרורות (גם על-פי מכוני מחקר אמריקאיים ) במקביל להפסקות בטיפולים אני מקבלת ניופרוגן ומקוה שהשילוב יעזור ואני אנצח האם יש בנות נוספות שמכירות את הטיפול ומה דעתן שבת שלום