לרונית
דיון מתוך פורום סרטן השד
רונית יקרה - יש לך באמת בעיה של עיקר וטפל. האונקולוגים לא זקוקים להגנה שלך. ענת ש. מאוד זקוקה לתמיכה של כולנו. אנחנו לא מפגרות (רק חלינו בסרטן) ואנחנו יודעות שהכללות מטיבען גורפות ועושות נזק למיעוט. אנחנו הרהבנו עוז להעיר כמה דברים על ציבור שאנחנו בגלל נסיבות חיינו פוגשות ורואות אותו בעיקר מזוויות לא מחמיאות. לא מגיעה לנו שטיפה על זה. ועם זאת - תמיד טוב שיש מישהי שחושבת אחרת ועל כך - תבורכי
דניה יקרה גם אני מאחורי ענת ואני תומכת בה בכל ליבי. מה שעשו לה הוא נפשע ומתועב. אני מאחלת לה בכל ליבי שתצליח בהכל. אבל בואו לא נכליל סיפור אחד על רבים?
רונית, היי חמודה (בשביל הגילוי הנאות אציין שפעם נפגשנו ריקי, רונית ואני דרך הפורום הזה, והיה פגישה טובה מאוד. ד"א ריקי, אם את קוראת את זה, תשלחי לי אימייל עם מספר הטלפון שלך, או הפקס, חשבתי שאת רוצה את השמות של התרופות) דווקא מכיוון שאת מכירה את ד"ר אבי ניסן (הכירורג האונקולוגי המשותף לשתינו), את היית צריכה לדעת מה זה יחס של רופא שהוא גם מקצוען וגם בן-אדם. האונקולוגית שלך - שאת מקבלת את זה שהיא רואה אותך פעם בחודש בלבד, ואת זה שאם יש לך בעיה את צריכה לפנות לתורן האונקולוגי - היא אולי מקצוענית, אבל אני לא רואה אותה בעיני רוחי באה בשבת בבוקר לבדוק מה שלומך (כמו שעשה ד"ר ניסן אחרי הניתוח שלי), ולא רואה אותה מתקשרת לרדיולוגים ולמעבדה בטירוף כדי לקבל תוצאות (כמו שעשה אותו ד"ר ניסן בשבילי כמה וכמה פעמים), ובטח ובטח שאני לא רואה אותה מטריחה את עצמה ובאה במיוחד לבית חולים כדי לבשר בעדינות בשורה רעה (כמו שעשה אותו רופא כשבא מהר הצופים לעין כרם כדי לספר לי על הגרורות שהתגלו לי). אני אכן טופלתי בהדסה, אני בחרתי בזה, אבל זה לא אומר שאהבתי כל דבר שם. מאוד לא אהבתי את יחס "שיטת הסרט הנע" שהרגשתי בטיפול יום בהדסה (אבל גם שם יש כמה אנשים מקסימים, למרות העבודה הרבה), לא אהבתי את התחושה שתמיד אין זמן אישי להקדיש לחולה (למרות שהרבה פעמים יצא לי לשוחח עם האונקולוגית שלי שיחה אישית), ושבכלל את ההרגשה כאילו אנחנו איזו מין מעמסה, כאילו הרופאים והכנסים הם מרכז העניינים של מכון שרת, ואנחנו שוליים בו. רונית, זאת טעות. אנחנו מרכז העניינים, המכון האונקולוגי נבנה בשבילנו, ולא בשביל להאדיר ולהעשיר אנשים מסוימים. ושלא תהיה לך טעות. אני לא יוצאת כנגד האונקולוגים בכלל. אני יכולה להזכיר את ד"ר ברדע שעמדה והסבירה לי במסדרון (כן, במסדרון שעליו רופאים מסוימים אומרים בבוז "פה זה לא רפואת מסדרונות", משפט שפירושו "תבואי אליי לשר"פ, ואני אסביר לך את זה תמורת כמה מאות שקלים") הסבר ארוך לגבי משהו שמאוד הטריד אותי. היה לה איכפת, והיא בכלל לא הכירה אותי קודם לכן. ואני כבר מצטערת שהזכרתי שם אחד, כי עולים כמה שמות, אבל אני לא אהיה עכשו פוליטקלי קורקט, ואיתם הסליחה. ואמרה לי פעם האישה שהעבירה לנו סדנת בריאות : "סרטן זאת מחלה של אנשים נחמדים מדי", שלא כועסים, ש"סופגים" את האירועים, שכולם לגביהם טובים ועוד דברים "חיוביים" כאלה. במקרה שלי זה לא כל כך מתאים, ובכל זאת יש בי פן "סופג", שעבר זעזוע רציני בחודשים האחרונים והפסיק לספוג. אני לא אומרת לך שתפסיקי להעריך אנשים יותר מכפי ערכם או לשפוט אנשים לכף זכות, אבל לאנשים שלא נחמדים אלייך אל תהיי נחמדה, לפחות זה. מצטערת אם כיסחתי לך כמה אשליות לגבי כמה אונקולוגים מעולים ומקסימים, אבל זאת לא אני, זאת המציאות... ביי, ענת
מנהל פורום סרטן השד
