טמוקסי ובדיקות

התחלתי לקחת טמוקסי לאחר ההקרנות, ונאמר לי דרך צלחה. רגע, אולי צריך לבדוק מה השפעת הטמוקסי על רמת האסטרוגנים? אולי צריך לעשות בדיקות תפקודי כבד או אחרים ? מי צריך לכוון אותי בעניין זה ? אם אני לא יודעת מה לשאול לא יבדקו אותי כמו שצריך??

בזמן האחרון יש פה המון תהיות בנושא הטמוקסיפן. אז החלטתי ל"צאת מהארון". אחרי שני חודשי טמוקסי החלטתי על דעת עצמי להפסיק לקחת טמוקסי. עברו כמעט שלוש שנים מאז ואני עומדת בסירובי. חסר אחריות? טפשי? כל כך מעט בהתנהלות מול המחלה הזאת עשיתי על דעת עצמי, כל כך מעט ממה שכן עשיתי לא על דעת עצמי נשמע לי מובן ומשכנע. כנראה שגם הטמוקסי הוא ענין של השקפה.

את הדחף הזה עברתי גם באיזה שהוא שלב לפני שהחלטתי לקחת בכל זאת ואני ממש מתחילה כך שאם יהיו תופעות לואי אני לא יודעת מה אעשה. השאלה לגבייך מה את כן עושה ? אם את משתתפת בפורום זה 3 שנים הנושא עדין בראשך! אז מה הציפיות שלך ? מעניין אותי.

רונית, אם את לוקחת טמוקסיפן את צריכה להיות תחת מעקב גינקולוגי מסודר. אולי תתיעצי עם האחות מתאמת שד, או האונקולוג/ית למי כדאי לפנות.

לרונית לא נהוג ואין צורך לבדוק את רמת האסטרוגנים בהקשר של טיפול בטאמוקסי. גם בדיקת תיפקודי הכבד היא לא רוטינית. מי שצריך להסביר לך על טאמוקסי הוא מי שנתן לך אותו, זאת חובתו שלפי חוק. כדאי לך גם להיכנס לאתר ולקרוא על התרופה. בכל מקרה , בלי לדעת את פרטייך, עלייך להיות במעקב סדיר אצל אונקולוג כל מספר חודשים, ואם מופיעות תופעות "מוזרות", שנראות לך קשורות לטיפול, עלייך להסב בהקדם את תשומת ליבו של האונקולוג המטפל ולשאול על קשר אפשרי. לרוב אין הרבה תופעות.. אך מותר לך ואת צריכה לשאול כל שאלה שמטרידה אותך.

תודה רונית שהעלית את הנושא. אני לוקחת טמוקסיפן כבר כחצי שנה. היות ואני עושה בדיקות דם כל חצי שנה (בגלל כולסטרול גבוה), אני יכולה לומר שאצלי לפחות אין שינוי בתפקודי הכבד. מה שכן מפריע לי, ועל זה דברתי לפני 3 חודשים עם האונקולוגית, זה איכות החיים שלי שירדה פלאים. האמת- שאלתי אותה אם נחוץ להמשיך עם הטמוקסי, והיא אמרה שבינתיים עדיף להמשיך. אבל... גלי החום, ההזעות בלילה וביום, הקושי להירדם מאוד מפריעים לי. לכן בביקור הבא שלי בעוד חודש אני מתכוונת להעלות שוב את הנושא. ברור שאין לי רצון להרע את מצבי במתכוון, אבל אני חושבת שאולי צריך לשקול את איכות החיים כנגד הסיכון. רעיה

עד כמה שהבנתי אז גם כאן הסטטיסטיקה משחקת תפקיד ראשי והיא מוסיפה כמה שברירי אחוז. דוגמא: מי שהבלוטות שלה נקיות וקיבלה גם כימו וגם הקרנות אז הטמוקסי, אפילו אם יש הרצפטורים חיוביים, לא משמעותי כל כך. אבל מפני שאנחנו, למרות הקלילות של האינטרנט, עוסקות בדיני נפשות כל אחת ערבה רק לעצמה ואין לי שום זכות לתת עצות.

לכולן בהמשך לדיון שלמעלה. לנשים עם רצפטורים חיוביים (בין אם קבלו כימו. ובין אם לא) קיימת חשיבות ממש רבה לטאמוקסיפן, שהוכיח עצמו במשך קרוב ל 30 שנה כמוריד משמעותית את ההישנויות של סרטן השד. אין בכלל שאלה שלאיכות החיים חשיבות עליונה. רוב הנשים כלל לא סובלות מהטאמוקסיפן. למעטות שכן סובלות, צריך לוודא שהסבל אכן נובע מהטאמוקסיפן, וישנן הרבה דרכים להקל על הסבל הזה. רק במקרים קיצוניים צריך לשקול החלפת התרופה או הפסקתה. בכל מקרה, ההסבר חייב לבוא מהרופא; ההחלטה היא של כל אשה!!