שאלה לכולם

יש משהי שהיה לה סרטן עם בלוטה נגועה ויצאה מזה? הכונה היא שהמשיכה לחיות חיים רגילים במשך שנים?

כן אני, אומנם לא שנים אלא רק 8 חודשים אחרי, אבל חיים ומתפקדים רגיל. עברתי רק כריתה חלקית והקרנות ללא כימו. אני בת 48.5 ויש לי בעל ואמא בת 75 שאני צריכה לטפל בה (ללא שום סרטן - יש לה דברים אחרים) וחנות וכלב ולמזלי שני ילדי גדולים ולא גרים בבית. ואני מתפקדת. נכון יש ימים שאני נשברת כי כבר אין לי כוח לטפל בכולם וקשה לי אבל אין ברירה. כל עוד נשמה באפינו צריכים להמשיך לתפקד. ולחיזוק כל דברי, נרשמתי אפילו לחדר כושר אפילו שאני סובלת מהלב (עברתי לפני 4 שנים אוטם בשריר הלב ויש לי 2 סטנטים ב- 2 עורקים) ובימים אחרונים גיליתי גם התחלה של סוכרת. אז את רואה? תמיד הדשא אצל השכן "ירוק יותר" במצב שלי אצלי הכי "ירוק". תהיי חזקה, אופטימית ותקווי לטוב. בטוח יש לך משפחה וחברים שתומכים. תאמיני לי עוברים הכל בחיים וגם את הסרטן. המון בריאות ותחייכי, החיוך עוזר מיקי

שלום למירי, כן, שורדים, חברה שלי כבר מעל שלוש שנים אחרי, ואני שנה אחרי. למעשה הרופאים (והסליחה עם דניה שלא ממש מתלהבת מהם) אומרים שזה שלב מוקדם, למרות הבלוטה. והכל תלוי גם במרקרים - כמובן. בכל מקרה, אני מכירה גם נשים עם הרב היותר בלוטות נגועות, וברגע שהוציאו בניתוח, נחשבות ל"נקיות" והטיפול הוא טיפול מונע כי אולי יש "תאים" מסתובבים. צריך לזכור שיש חיים תוך כדי הטיפולים וחיים אחרי וגם עם. כמו שאמרה מיקי - תמיד יש מקום לאופטימיות, ואם את שואלת אותי - תמיד חיוך ותמיד עשיה. ואם את צריכה חופש זה לא אומר אי-עשיה.... והעיקר הבריאות

כמובן.