Anat in Germany 3

שלום לכולן ולכולן, כשאתם קוראים את זה, אני כבר כנראה אחרי ההיפרתרמיה הראשונה. זה לא טיפול קל, כפי שהסבירו לי פעם אחרי פעם, אבל משהו ממה שאנחנו עוברות קל? עכשו שלוש בלילה, והתעוררתי, גם כי אני לא רגילה לישון רצוף כל כך הרבה זמן בגלל הבת שלי שמכל ציוץ שלה אני מתעוררת (בימים אלה היא אצל המשפחה של אחותי, ואני מבינה ששם היא כנראה לא משמיעה שום ציוץ, כי כולם שם ישנים לילה שלם... ואולי הם פשוט לא שומעים ציוצים), וגם כי אני מתוחה. בעיקר בגלל הדאגה לעניין הספירה הנמוכה של הטסיות, בעיה שיכולה לפגוע בקרישת הדם, בעיה שלא הייתה לי אף פעם קודם לכן, ובגללה מטרידה אותי השאלה אם ד"ר מיז'ו (איש מקסים ואינטליגנטי) יצליח לעשות לי "מחט חמה" ביום שני. הטיפול הזה (שבמהלכו מחדירים תוך כדי הרדמת טשטוש מחט ארוכה-פחד לגרורה שבכבד, ומזרימים דרך שני חרירים באזור הקצה שלה חום במשך 20 דקות) עשוי לגרום לדימום מהכבד, כמו שהביופסיה מהכבד עשתה לי, בגלל זה חשוב עניין הקרישה, אבל אני ממש-ממש רוצה אותו, כי הוא הסיכוי הכי טוב להרוג לחלוטין את הגרורה בכבד. ההצלחה בטיפול הזה היא עצומה, היום תיחקרתי לגביו גם את ד"ר קרויס (רופא חכם ואיש כן וישיר שאחזור אליו עוד מעט), והוא סייג את זה בכך שהטיפול הורג את הגרורה המטופלת לחלוטין, אבל אי אפשר לדעת אם אין גרורות מיקרוסקופיות במקומות אחרים בכבד, ולגביהן הטיפול לא רלוונטי. נראה לי שאם היו אצלי כאלה, חס וחלילה, הן כבר היו משגשגות, ובין כה וכה עושים לי על הכבד היפרתרמיה מקומית ארבע פעמים בשבוע, ואני אעבור פעמיים במהלך שהותי הנוכחית היפרתרמיה כללית. ויש גם הטיפול של מחר, כמובן, אני בצום, וניקו לי היום את הגוף מכל הפסולת (איכס), ואחרי שהצלחתי להירגע מזה, התבאסתי שאסור לי לאכול, ולשם שינוי ישבתי וקינאתי בבעלי שאכל מרק עוף שהוא הכין במטבח הכשר שבבניין הישן שרחוק מכאן בערך עשר דקות הליכה, כשאני שותה מרק צח בלבד. בדרך כלל, הוא יושב לידי בארוחות, מכרסם ירקות ואוכל לחמניות שהבאנו מהארץ בעוד אני אוכלת ארוחות של ממש. ובכן, כמו שד"ר קרויס הסביר לי היום, מבחינתם הם רוצים למזער את מספר התאים הסרטניים הרדומים, שאותם קשה מאוד להרוג, ואז להעיר את המערכת החיסונית של הגוף ש"תטפל" באותם התאים כאשר הם מתעוררים, שהרי מערכת חיסונית תקינה מסוגלת לעשות את זה. זאת אומרת שאין להם שום יומרה להרוג את כל התאים הרדומים, אלא להביא את הגוף שלי למצב שהוא יעשה את זה, ושמעתה והלאה, גם אחרי סיום הטיפולים כאן (בעזרת ה') אני אצטרך לשמור על הרבה כללים של תזונה והתנהגות. הבעיה בדרך שמוליכים אותנו בה בארץ היא שאנשים בעלי סרטן גרורתי מטופלים בעוד כימותרפיה ועוד כימותרפיה ועוד ועוד בלי שתינתן לגוף הפוגה ואפשרות לשקם את המערכת החיסונית, אפשרות שהיא הסיכוי היחיד שלנו לחיות עם הסרטן יותר משנה-שנתיים-שלוש, עד שייגמרו התרופות המעולות והחדשניות שהסרטן רגיש להן. אחד הדברים שהכי דחפו אותי למציאת טיפול הכי מהר שאפשר היה דיאגרמה שבעלי הדפיס לי מהמחשב, בלי כוונה אני חושבת, שבה ראיתי בצד שמאל את הגרף שמתחיל בנקודה הכי גבוהה - מספר הנשים שהיו בטיפול של הגמזר לעומת תרופה שאני לא זוכרת מה היא - ואחרי כמה חודשים הגרפים של שתי התרופות ירדו לאפס. אפס! אז ממש עוזר לראות שלאורך כל הדיאגרמה הגמזר נתן תוצאות יותר גבוהות. אז איך הורגים את התאים הרדומים? היום קיבלתי עירוי של גלוקוזה, שאמורה להעיר את התאים הרדומים לפעילות, אחר כך קיבלתי גמזר (גמזר הוא אחד משתי התרופות היחידות שמקבלים לא בזמן ההיפרתרמיה) במנה מופחתת, ובזמן ההיפרתרמיה כשתאי הסרטן יתחילו "להשתולל", יהיו שם הגמזר והציס-פלאטין שאקבל במהלך הטיפול, כדי לחסל אותם. ההסברים שלי פשטניים, אני חוששת, אבל אני מקווה שעם זאת הרעיונות מובנים. בכל מקרה, בפעם הקודמת כתבתי על הסוכר, ורציתי להמשיך עם דברי התזונאית (די צעירה, שלשם שינוי מהרבה אחרים כאן מדברת אנגלית טובה מאוד). ובכן, אסור לנו לאכול גם קמח לבן (אבל אם קשה, ככה היא אמרה, אפשר לאכול פה ושם פרוסת עוגה, אני מוותרת על זה לעולם ועד), אבל חשוב מאוד לאכול מאכלים מקמח מלא אורגני (כמו לחם ופסטה מחיטה מלאה) ולא לדלג על זה בגלל הטרחה של הקנייה המיוחדת והבישול הנפרד, כי דגנים חשובים מאוד לתחזוקה של הגוף. פעמיים בשבוע לאכול דגי ים, פעמיים בשבוע לאכול בשר, עדיף עוף או כבש, ואם בקר, אז נקי מטינופת, ודאי שלא בשר מעובד, והכי טוב בשר מדרום אמריקה, שמגיע בלי "טיפול" שמכסח לו את הצורה. כמובן, יורדים מהפרק כל המאכלים המשומרים, המעושנים והמעובדים. על גבינות קשות היא ממליצה, ועל יוגורטים ועל אקטימל (שבועיים - מדי יום, ושבועיים - מדי יומיים) וממליצה לא לאכול בכלל גבינות עם עובש. וחשוב מאוד, לאכול יותר ירקות מפירות, והרבה, ולהתחיל את הארוחה עם פרי או ירק. ועם כל זה, היא תחזור אליי אחרי שיתקבל "פרופיל הדם" שלי שיגיד מה אולי אסור לי מתוך הרשימה הזאת או מה אני צריכה לתגבר, כך שההוראות האלה צריכות התאמות קלות לכל אדם. וואו, זאת ממש נהייתה הרצאה, אני פשוט מתרגלת לעיניכם את מה שלמדתי כאן, שתואם להרגשה שהייתה לי מאז שהתגלו הגרורות - שבלי מאמץ שכולל את כל ההיבטים של החיים אני לא אצליח לצאת מזה, ואגשים את הנבואה הנוראה שראיתי בעיני הרופאים והאחיות שנתקלו בי, ושמעתי במובלע בדברים שהם אמרו לי. אז עברתי דירה, שלחתי את הבת שלי לפעוטון, אני עושה דמיון מודרך, משתדלת ללכת לקבוצת תמיכה, באה לטיפולים האלה, משנה תזונה ומכניסה את עצמי למשטר של פעילות ומנוחה, ולא של סתם עייפות. אני מקווה שאצליח לעמוד בזה, ואפשר יהיה לקטלג אותי תחת הכותרת "ריפוי ספונטני", שזה אם לא ידעתם הכינוי של אלה במצבי שיוצאים משום מה מהנתיב הבטוח למוות. אז, כמו שקראתי באיזשהו מקום, אף אחד לא אלוהים, ואף אחד לא יודע מתי מתים, ואף אחד כמובן לא יגיד מתי מגיע זמנו של אחר, ואנחנו יכולים להיות אחראים על המשך חיינו. אני מאחלת לעצמי שאצליח, וגם לכל אחת מכן שמצויה במצבי, ומרגישה שהיא מוכנה להילחם בכל דרך על החיים. כבר ארבע וחצי. אני חוזרת לישון כדי שיהיה לי כוח לישון מחר שש שעות על שולחן הטיפולים. יום טוב ענת ש chaim adds: I am giving all your messages to Anat, she is happy to get them.

כל הכבוד על היוזמה והאומץ הכל נשמע הגיוני ומבטיח מאוד בהצלחה

הי ענת, מעורר השראה לקרוא את היומן שלך מ - Clinik St George. הכי נהדר זה להבין מדבריך כי את לוקחת מעתה אחריות אקטיבית על בריאותך. את נשמעת בעלת חוסן נפשי חזק, רצון חיים חזק והרבה אופטימיות...וזה כל כך חשוב!! אני מאחל לך מכל הלב טיפול קל ובריאות מלאה. גובי נ.ב - יתכן וכדאי לשאול את ד"ר קרויס או ד"ר דאווס לגבי LITHIUM CARBONATE- לעזור עם הטסיות. וגם לגבי 300 מ"ג DIPYRIDAMOLE למניעה של MDR.

ענת יקרה, כל הכבוד לך על האומץ והחוסן. אני מאחלת לך שיעבור בקלות, אבל יותר חשוב, שיצליח. תהיי חזקה, מחזיקה לך אצבעות ומאחלת שבת שלום

שלום ענת חיזקי ואימצי אני מתפללת בליבי עבורך את ממש גיבורה! אני מוצאת את עצמי ניכנסת לפורום רק על מנת לראות מה כתבת ואני לומדת ממך המון בריאות שלמה ושבת שלום ריקי

ענת, את גדולה מהחיים ואני משוכנעת שעם האופטימיות, החוסן והפייטריות שלך תצליחי היכן שהרפואה הקונבנציונאלית בארץ הרימה ידיים והתעלמה מאפשרויות אחרות. המשיכי לעדכן אותנו - כל פיסת מידע חשובה. אני בטוחה שהמון עוקבים אחר תיעוד המסע הרפואי שלך ומחזיקים אצבעות חזק חזק. במצבים כשלך נהוג לחזק ולעודד. אצלך - כל מילה מיותרת. את חזקה באופן מדהים ומחזקת את כולנו. אנחנו איתך לאורך כל הדרך. אפרת

אוהבים אותך אחותי, להתראות בארץ

לענת היקרה, יישר כח על ההתמודדות ורוח הלחימה. כולנו מחזיקים לך אצבעות , מתפללים לשלומך ולהבראתך המהירה והשלמה. חיזקו ואימצו, את וחיים שלצידך.