Anat in Germany

ùìåí ìëåìï åìëåìí, àí àëï äöìçúé ìäâéò àìéëí, æä ðñ, ëé àðé îðñä ëáø îéåí øàùåï ìëúåá, åáãéå÷ äàéðèøðè ëàï î÷åì÷ì, àæ àí æä îâéò, æä äâéò îáòìé ùì÷ç àú äè÷ñè ìð÷åãú àéðèøðè ùéù áòééøä ä÷èðä äæàú, ùäéà éôä îàåã, àáì ðøàéú ëàéìå áàéæùäå àåôï äéà ú÷åòä áéîé äáéðééí. îãäéí ùìîòè äöååú ùì ä÷ìéðé÷ä ùâí äàðâìéú ùìäí ìà îùäå, àó àçã ùðú÷ìðå áå ááàã àééáìéðâ ìà îãáø àðâìéú. àæ àðé áñðè â'åøâ' ëáø éåîééí åçöé. éù ëàï òåã àøáòä îèåôìéí éùøàìéí åäîìååéí ùìäí, åëåìí îòáéøéí òöåú åçååéåú. àæ áéðúééí ðøàä ùäøåôàéí îñúëìéí òìéé ëòì î÷øä ìà ëì ëê ðåøà, åæä ÷öú îøâéò àåúé. àúîåì òùå ìé àåìèøñàåðã ìëáã, å÷áòå ìé ìäéåí îéï ôøåöãåøä ùð÷øàú "îçè çîä", ùîúàéîä áî÷øä ùéù âøåøä àçú ùâåãìä áéï ùðééí ìàøáòä ñ"î. (äâøåøä ùìé äééúä 3.3), åàðé îàåã ùîçúé ìòöí äøòéåï ìäøåâ àú äâøåøä òì éãé äçãøú äîçè äçîä àìéä ìîùê òùøéí ã÷åú (àôéìå ùìîøàä ùì äîçè åäøòéåï ùäéà úåçãø ìâåó, àôùø ìäúòìó), àáì äáå÷ø äúáøø ùñôéøú äèñéåú ùìé ðîåëä îãé, åäúäìéê ðãçä ìùáåò äáà. îãé éåí òåùéí ìé áîùê ùòä äéôøúøîéä î÷åîéú ìëáã, åéù òåã èéôåìéí åàéðôåæéåú ùì ëì îéðé îéðøìéí ååéèîéðéí, àáì àìä ðøàéí ÷öú ùåìééí, îä âí ùðøàä ëàéìå àñôå ìëàï àú ëì äùéèåú ùòæøå àé ôòí ìîéùäå ìäéøôà îñøèï, åéù ëàï âí àôùøåéåú ìãîéåï îåãøê, øéé÷é åòåã. åáëì æàú äúäìéê äéåúø ðçùá ëàï äåà ääéôøúøîéä äëììéú, ùúäéä ìé, áòæøú ä', áéåí çîéùé, ùáä àåøãí ìîùê ëùù ùòåú, ùáîäìëï éçîîå àú äâåó ùìé ëîòè ì42 îòìåú, åà÷áì ëéîåúøôéä áîéðåï ðîåê. äøöéåðì ùì äòðééï äæä äåà ùáæîï äçéîåí äúäìéëéí áâåó, ëåìì äúçì÷åú äúàéí äñøèðééí, îåàöéí, åàæ äí ôâéòéí ìëéîåúøôéä. ùîòúé ùäéîéí àçøé ëï ÷öú áòééúééí, àáì àðé î÷ååä ùæä éäéä ÷èï òìéé. àðé îôñé÷ä ëàï. ðùúîò, òðú

שלום לכולן ולכולם, אם אכן הצלחתי להגיע אליכם, זה נס, כי אני מנסה כבר מיום ראשון לכתוב, ובדיוק האינטרנט כאן מקולקל, אז אם זה מגיע, זה הגיע מבעלי שלקח את הטקסט לנקודת אינטרנט שיש בעיירה הקטנה הזאת, שהיא יפה מאוד, אבל נראית כאילו באיזשהו אופן היא תקועה בימי הביניים. מדהים שלמעט הצוות של הקליניקה שגם האנגלית שלהם לא משהו, אף אחד שנתקלנו בו בבאד אייבלינג לא מדבר אנגלית. אז אני בסנט ג'ורג' כבר יומיים וחצי. יש כאן עוד ארבעה מטופלים ישראלים והמלווים שלהם, וכולם מעבירים עצות וחוויות. אז בינתיים נראה שהרופאים מסתכלים עליי כעל מקרה לא כל כך נורא, וזה קצת מרגיע אותי. אתמול עשו לי אולטרסאונד לכבד, וקבעו לי להיום מין פרוצדורה שנקראת "מחט חמה", שמתאימה במקרה שיש גרורה אחת שגודלה בין שניים לארבעה ס"מ. (הגרורה שלי הייתה 3.3), ואני מאוד שמחתי לעצם הרעיון להרוג את הגרורה על ידי החדרת המחט החמה אליה למשך עשרים דקות (אפילו שלמראה של המחט והרעיון שהיא תוחדר לגוף, אפשר להתעלף), אבל הבוקר התברר שספירת הטסיות שלי נמוכה מדי, והתהליך נדחה לשבוע הבא. מדי יום עושים לי במשך שעה היפרתרמיה מקומית לכבד, ויש עוד טיפולים ואינפוזיות של כל מיני מינרלים וויטמינים, אבל אלה נראים קצת שוליים, מה גם שנראה כאילו אספו לכאן את כל השיטות שעזרו אי פעם למישהו להירפא מסרטן, ויש כאן גם אפשרויות לדמיון מודרך, רייקי ועוד. ובכל זאת התהליך היותר נחשב כאן הוא ההיפרתרמיה הכללית, שתהיה לי, בעזרת ה', ביום חמישי, שבה אורדם למשך כשש שעות, שבמהלכן יחממו את הגוף שלי כמעט ל42 מעלות, ואקבל כימותרפיה במינון נמוך. הרציונל של העניין הזה הוא שבזמן החימום התהליכים בגוף, כולל התחלקות התאים הסרטניים, מואצים, ואז הם פגיעים לכימותרפיה. שמעתי שהימים אחרי כן קצת בעייתיים, אבל אני מקווה שזה יהיה קטן עליי. אני מפסיקה כאן. נשתמע, ענת

behatzlacha