אני לא קבועה פה אבל זקוקה לתמיכתכן .....

אז אחרי כמעט 5 שנים של נישואים ושנתיים של נסיונות (כי היו קודם לימודים וכו וכשהחלטנו בערך אחרי 3 שנים שאפשר אז לי הייתה אדמת ואח"כ לחצי ) ואחרי 8 חודשים טבעי בדיקות (שלי בסדר של החצי לא משהו)הזרעות לפני כחצי שנה בערך החלטנו לעבור להפריות (מאוד חששנו מהתהליך ורצינו לוודא שאין שום סיכוי בדרך אחרת ,אז עד שמצאנו את המקום בו אנחנו רוצים להיות מטופלים עברתי לפני כחודשיים שאיבה ראשונה 15 ביציות (שמחה גדולה) וברטוב הצליח למצוא כ 10 זרעונים מושלמים (שמחה אפילו יותר גדולה)אחרי 3 ימים החזרה נשרו בסופו של דבר רק 4 עוברים 2 החזרנו ושתיים הוקפאו ,אז פעם ראשונה זה לא הצליח (חשבתי אולי לא נחתי מספיק לא הייתה תמיכה מספיקה וכו בייחוד כשהרופא שלי אמר שהוא היה בטוח שאני אקלט ) וההחזרה השנייה הייתה לפני 12 יום ושוב הרופא שלי היה בטוח שזה זה ,היום עשיתי בדיקה ביתית וכלום (אפילו לו סיפרתי לחצי כי זה יום ההולדת שלו ואם הייתה התשובה חיובית רציתי להפתיע אותו) אז בפעם הראשונה מזה שנתיים נסיונות בכיתי ביאוש מאוד גדול כבר מאוד יהיה לי קשה להגיד לאנשים אנחנו לא לחוצים או כשזה יגיע זה יגיע ..... ואני צריכה להעמיד פנים היום יום הולדת לחצי ומחר בריתה של הבת של אח שלו (שנייה והם התחתנו שלוש שנים אחרינו וכל הנשמות הטובות שיהיו שם מחר עם הבקרוב אצלכם...) אז בפעם הראשונה אחרי ההחזרה התבשרנו שלא נקלטנו בערב פסח אומנם "לא לקחנו קשה" אבל הייתי נורא עצבנית על כל מי שרק התקרב אליי (במיוחד ההורים )והפעם החלטנו שלא לספר להם על הטיפול כדי שלא "נצטרך לאכזב אותם" ... באמת חשבתי שהפעם זה יקרה לא ישנתי כל הלילה בצפייה לבדיקה . מצטערת על ההודעה המדכאת על הבוקר ....

בוקר טוב מתוקית.. לפני הכל, מומלץ מאד לעשות בדיקת דם ולא ביתית ! הרבה מאד סיפורים יש על תוצאה שלילית בביתית וחיובית בדם. אז אל תדלגי על השלב הזה... מבינה כל כך לליבך.. האכזבות הן קשות. ולהתאכזב פעם אחר פעם זה בלתי ניתן להכלה לפעמים. אמנם אני לא למודת אכזבות רבות מאד : 2 טיפולים כושלים ו-2 החזרות מוקפאים כושלות אבל כל אכזבה קיבלה את כבודה ! אני מאלה שמאמינים שצריך לתת מקום לעצב, לבכי ולאבדן - זה מה שלי עזר לאזור שוב כוחות ולהתחזק מהר ! הסביבה אכן לא תמיד יודעת ולכן גם הקושי לעמוד מול איחולים בנוסח: בקרוב אצלכם. אנחנו למשל פתרנו את זה בזה שכולם ידעו ! אבל זה באמת אינדיוידואלי לכל אחד - רמת הפרטיות עליה הוא רוצה לשמור. אבל עם כל התחושות הקשות שאת חווה עכשיו ונראה לך שאין לך כוחות לטיפול נוסף, את צריכה להאמין ולדעת שבסופו של דבר יהיה לך ילד ! בדרך זו או אחרת ! וזה מה שחשוב ! מישהו החליט לאתגר אותנו בדרך למטרה הכל כך מיוחלת ,אבל אנחנו נראה לו !!!- אני בטוחה שיש בך ובכם כזוג את הכוחות לעבור את כל המכשולים בדרך ! גם אם יש משברים , תקחו את זה לצד המחזק והמחשל! מחזקת אותך ושולחת לך כוחות !!! קחי לך את הזמן הדרוש להתאושש ובראש מורם תמשיכו הלאה ! (((()))))) רונק.

היי מתוקית, אז אולי זה קצת ינחם אותך, אבל את לא לבד תאמיני לי כולנו כאן באותה סירה ותרגישי חופשייה לספר,לשתף לבכות ולצחוק איתנו הרי בשביל זה אנחנו כאן. אכן כל פעם שזה לא הולך זה מאכזב ומייאש וקבלי ממני חיבוק ענק לאכזבה. אם זאת אנחנו כאן גם לחזק ולומר לך שבסוף זה מצליח רק כל גוף בוחר לעצמו מתי לאמץ לו תינוק לרחם ולכן אנחנו חייבות להיות סבלניות בלית ברירה . מספר לא מעט של בנות כאן עם בעית זרע אך לשמחתינו אנחנו נמצאות בזמנים שמצאו לזרעים שלנו פתרונות, וכל עוד יש הפריה גם ההריון יגיע. אני תמיד מציינת את המשפט שלי של "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב" וקדימה צעד להפריה הבאה..... אנחנו איתך,רומי

הזמן עושה את שלו גם אני כמוך 5 שנים , אחיות גיסות אירועם כולם בהריון ואני? עצובה. אך חייבים לנסות כל דרך אפשרית וזה יבוא. עם המון אהבה וסבלנות מכל הלב עפרה