תגובה לשירלי-אלוהים רק יודע

גם לי אין ילדים כלל,שירלי. אבל אני לא נכנסת לצלחת של האחר כל אחד חושב שצרותיו הכי גדולות בעולם הן. בתפוז הפורום הור רק לזוגות בטיפולים ללא ילדים. ויש שם סיפורים של בנות ממש קשים,לפחות לי. מצ"ב סיפור אחד ,למשל ,שצרם לי והיו בנות שגוננו על הכותבת -מה דעתכן? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=180&msgid=66407315

תיקון קטן: פורום "פוריות" בתפוז בשום אופן לא נועד רק לזוגות ללא ילדים!!!! הוא נועד לכל מי שמתמודד עם בעיות פריון, גם אם יש לו 10 ילדים, רק שנהוג בפורום זה (בניגוד לפורום השכן שלו "הורים בטיפולים") לא להזכיר את הילדים שכבר יש.

OK תודה על התיקון. חשבתי שזה להורים ללא ילדים. ואת לא חושבת שזה פתטי?את לא סבורה שהחוקיות הזו מעידה על אי-נורמליות מסוימת? מה זה כמו כללי קבוצת הOA או הGRAY SHITבה אסור להזכיר להזכיר שמות אנשים ומאכלים? גם לי אין ילדים ואני מאוכזבת ועצבה על זה בכל יום אבל אין בי תיסכול או חוסר פירגון. ילדים ותינוקות אני רואה בכל יום שעובר.בסופר,בבנק,בקניון ואפילו בעבודה כאשר אחד העובדים "נתקע" ללא "סידור" לילד. אבל יש לי טקט והאמת ,זה גם נותן לי תקוה ומשאיר אותי בפרופרציות ובאיזון מסוימים. גם אם לא יוולד ילד יציר חלצינו אנחנו פשוט נאמץ. תודה על ההקשבה ,את נהדרת אבל זו מ"תפוז" "הביאה לי את הסעיף"-כמו שאומרים.

כפי שכתבתי, אני נגד חוקים בפורום שלנו ובעד אנושיות, רגישות והתחשבות. מכל הצדדים ולגבי כל הסיטואציות. יש לי נסיון די עשיר בפורומים של פריון, גם ישראלים וגם חו"ליים, ומסתבר שזו סוגיה לא פשוטה. גם אנשים חכמים, רגישים וטובי לב נופלים לפעמים על יום רע, ומעבר לכך - כשכותבים ולא מדברים פנים מול פנים לפעמים חסרים הניואנסים שעוברים בתקשורת בינאישית כמו קריצה, חיוך, טפיחה על השכם וכו', וכך מתקבל רושם לא נכון על המסר שנכתב. אבל אני לא מסכימה איתך שכלל ה"לא לדבר על הילדים" בתפוז הוא פתטי או לא נורמלי. תראי, ברור שכל מי שמנסה להרות לא מפסיקה להתקל, על כל צעד ושעל בחייה האמיתיים, בנשים הרות, תינוקות, וכו'. יכול להיות שלך זה לא עושה רע לראות בטן הריונית או עגלת תינוק, אבל אצל בנות רבות (וגם אצלי זה היה ככה) יש ימים מסויימים, בעיקר אחרי שמקבלים עוד בטא שלילית ובאותה שעה גם שומעים על עוד גיסה שהרתה - שבהם הן מרגישות צורך רק להתקפל מתחת לשמיכה ולברוח מכל ההריוניות המכאיבות האלו. אז הפורום מהווה מעין "חוף מבטחים" שאליו את יכולה להגיע ביום כזה ולדעת שכאן לא ינפנפו לך בשום תינוק. אני לא חושבת שמי שמנסה להרות צריכה להיות צדיקה יותר מהאפיפיור, או להתבייש ברגשות קשים שלפעמים עולים לה. כולנו יודעות שאנחנו לא באמת דורשות ברעתה של ההריונית שפוסעת לצידנו בקניון, אבל אנחנו בני אדם, ומטרתו של פורום התמיכה הוא לתמוך ולא להוסיף גם רגשות אשם לכאב. מעולם לא הסתרתי בפורומים של פריון את עצם היותי אמא (ולא סתם אמא, אלא אמא לילדה שנהרתה בקלות וללא טיפולים), אבל גם לא הזכרתי אותה אלא אם היה צידוק רלוונטי לכך. נשמע לי הגיוני למדי לשמור על פורום תמיכה כמקום בו כולם ירגישו נוח גם בימים קשים, מקום קצת יותר מגונן עבורם מאשר העולם האמיתי, מה שאומר - מקום ללא ילדים. ואין לי שום בעייה להשאיר את כל הסיפורים על ילדיי המקסימים לקהל אחר - אמא שלי למשל תמיד שמחה לשמוע אותם... כולי תקווה שכאן בביתינו החמים נדע להיות סובלניות אשה כלפי רעותה, רגישות ומתחשבות. בשביל זה אנחנו כאן.