אימוץ זה לא בדיחה ....דן...
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
רציתי לומר לך שלהרבה אנשים שהיה להם קשה לחייך .אימוץ זה לא בדיחה .עם היית רואה את האפשרות שבעתיד יהיה לך את הזכות הגדולה לאמץ אז היית יכול לחייך.
מותר לשאול אם את אימצת ילד ? גם לנו קשה מאוד לחייך ואנחנו אחרי הרבה ניסיונות וחושבים על זה כרשת בטחון או בנוסף...אבל בנתיים רק בגדר מחשבה אבל מי יודע... מאוס
אני תמיד קופצת להכי גרוע. אצלי הברור התחיל בכלל מברור על אימוץ בין-ארצי, ואז עברתי לברורים על תרומת ביצית, ורק בסוף העזתי להיות מעשית ולברר על מה שמקובל להתחיל ממנו, שזה הטיפולים שלנו כיום. אני חושבת שאימוץ הוא אופציה אדירה, ומזל שהיא קיימת. אגב יש לנו חברים שאימצו בן (גדול, בן 6) כשהם בני 43, אחרי שתי בנות ביולוגיות והמון טיפולי פוריות שכשלו. וכמו הרבה פעמים גם פה, אחרי חצי שנה הריון טבעי בהפתעה. עוד בת;) בהצלחה לכולנו בכל דרך שהיא!!
אני חושבת כבר על הכל...אבל אולי ננסה לבד ובמקביל אולי נתחיל תהליך של פונדקאות...תאמיני לי אני כבר ממש מבולבלת לא יודעת מה לעשות או מה לחשוב...עכשיו גם צריך לשכנע את בעלי שחי בעולם שכולו טוב..טוב נראה וכמובן אעדכן בהמשך...נשיקות מאוס
אני חושבת שבהתחלה, כשלא יודעים מה בדיוק הדרך, מי נגד מי כמו שאומרים, מה האופציות וכו' אז זורקים כל מני דברים לחלל האויר. מן דרך לבדוק את עצמנו. אז דן אומר שהם מתבדחים. אני יודעת שמאחורי כל ההתבדחויות הללו יש ברור של גבולות, של כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת? מה אנחנו מרגישים בנושא? לא כולם מתחילים מייד לשבת בצורה רצינית, להעלות נושא ולשוחח עליו. יש הרבה שמגששים קודם, גם בהומור. ממש לא קיבלתי את התחושה שאימוץ הוא בדיחה בעיניו. להפך, קיבלתי תחושה של בחור שרוצה להיות מעורב, אכפתי, קשה לי להאמין שאימוץ הוא משהו מצחיק בעיניו. דורה.
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
