שאלה מוסרית - מה אנחנו גורמות לגופינו בעצמינו?

הי בנות, ביקרתי אתכן לא מזמן ושאלתי אם יש פיתרון טבעי יותר לקשירת צינורית זרע והפריות. לצערי עלי ללכת בעקבותיכן ולעבור IVF...אין פיתרון אחר. אני מדירה שינה מעיני, מתייסרת ותוהה, אין בכן פחד מהתוצאות של כל אותם כימיקלים המופגזים לגופינו? אציין שכל חיי אני מנהלת אורח חיים בריא באופן קיצוני, שכולל אכילה נכונה, ספורט, יוגה וכו' ...אפילו גלולות סירבתי לקחת מהרצון לשמור על איזון. פתאום אני מצווה להפגיז את עצמי בשלל פצצות שונות. אין בכן פחד ממה שיקרה לגופכן שהכרתן לאורך מספר עשורים? מה עם ריבוי מקרי הסרטן שנקשר יותר ויותר לטיפולי פוריות? נכון, רובינו רואות לפנינו את התוצאה המיוחלת, לחזור הביתה עם תינוק, אך מה עם הדרך? בשבילי - אני שתמיד שחיתי למען בריאותי ושמירה על גופי, פתאום מוצאית את עצמי קופצת לבריכה מזוהמת, ועוד בעיניים פקוחות.... אשמח לשמוע מהגיגי ליבכן! נועה.

את כל כך צודקת. אני יכולה להגיד על עצמי, אמנם אני לא חיה אורח חיים בריא קיצוני, אבל אני כן מנסה להימנע ממה שמיותר ולא בריא, ופה אני מוצאת את עצמי עוצמת עיניים ומנסה פשוט לא לחשוב, כי אחרת מה אני אמורה לעשות? זה לטמון את הראש בחול, אבל כנראה שזה הכרחי לי ההדחקה הזאת.

קשה לי לטמון את ראשי בחול. כל החיים אני לומדת וחוקרת וקוראת עמ"נ להעשיר את הידע ולשפר את הבנתי בנושאי בריאות. בתור אחת שכזאת אני יושבת וחוקרת וקוראת מה מכיל כל חומר, השפעות וכו' וזה מפחידדדדדדדדדדד. בן זוגי אינו קורא עברית, רק לתרגם לו את נוסח ההסכמה להפריה והסיכונים שכרוכים בזה, הכניס את שנינו לשוק היסטרי. מה גם שיש לו ילדים מנישואים קודמים... הכל בגלל החלטה מוטעית אחת... לקשור את צינורית הזרע...

היי נועה, תראי כל הנושא הזה מורכב ומפחיד..בחיים שלי לא חשבתי שאגיע לכאן ועוד אנהל פורום פוריות??? יש לי ילדה בהריון ספונטני, ופתאום בום טראח..בעיית זרע ישר לivf הפחד לדעתי נמצא בכולנו וברור שהמילה סרטן השד מתחברת לי ישירות עם טיפולים, אפילו שקראתי מחקרים של שנים, וראיתי ראיונות בטלויזיה על הנושא וכולם טוענים שאין קשר...אך אי אפשר לדעת אילו השלכות יהיו לזה עוד 10 שנים. מצד שני מה נעשה???? כנראה שהרצון לילד גובר על כל פחד כי הרי בסופו של דבר אנחנו כן כאן, ועוברות טיפול אחר טיפול . נכון שקיימת גם אופציה של אימוץ, והיא ברוכה בעייני אך נמצאת בסדר עדיפות אחרון מבחינת האופציות של "זרע מתורם" למשל או "ביצית מתורמת".. וכמובן שמנסים משלנו..כי כולנו כטבע האדם רוצות/רוצים לשכפל את עצמנו מתוכינו..וכנראה שהטבע חזק ומשתלט על הרבה שיקולים הגיוניים יותר. מה שנותר לדעתי זה להיות במעקב צמוד בגלל ההורמונים ולקוות שלא נזדקק להרבה טיפולים ופחות רעל לגופינו. מאחלת לך ולנו הרבה הצלחה ואופטימיות!!! רומי

שלום נועה, השאלה שאת מעלה היא שאלה מורכבת, רגישה וחשובה מאוד. ולכן ברור שאין עליה תשובה פשוטה... כל אחת בוחרת את דרכה בחיים, את הדרך בה תתיחס אל עצמה, אל נפשה ואל גופה. אני לא חושבת שיש שחור-לבן - כל אחת בוחרת לעצמה סדרי עדיפויות, ולפעמים גם חוטאת כי אנחנו רק בני אדם. ומעבר לכך, וזאת אולי ה-נקודה, יש הרבה מאוד גורמים שהם פשוט לא בשליטתנו. למשל, את אומרת שאת מנהלת אורח חיים בריא, אבל מה שזה באמת אומר זה שבכל מה שמצוי בשליטתך את משתדלת לבחור באופציה המזיקה פחות, וזה ממש לא בהכרח אומר אורח חיים בריא. אני אסביר את דברי: יש איזורים בארץ בהם זיהום האויר הוא סכנת נפשות של ממש. במקומות אחרים המים מזוהמים. ובעוד מקומות פתאום בנו לאנשים על הגג אנטנות סלולריות, חברות הסלולר העשירות משחדות אנשי ציבור מושחתים שמאפשרים להם לעשות את זה, ולכי תדע מה תהיינה ההשלכות הבריאותיות של התופעה הזו על הציבור בטווח הארוך (ריבוי האנטנות הוא עניין חדש יחסית). פעם לא ידעו שאסבסט זה חומר מסוכן ובנו ממנו שלל מבנים. לכי תדעי איזה חומרים מאלו שמשתמשים בהם כיום לבנייה, תעשייה וכו' יתגלו בעתיד כמסרטנים. בקיצור, החיים זה דבר מסוכן (ולא התחלתי אפילו לדבר על תאונות, פיגועים ואיתני הטבע), ולכן כל אחת מאיתנו מותחת לה איזה גבול של התנהגות שבעיניה נראית זהירה אך גם סבירה והגיונית, שהרי איזה טעם יש בחיים בהם אנחנו עוסקים כל הזמן רק באיך להגן עליהם ולא איך לחיות אותם בהנאה ובסיפוק. אנחנו רוצות להפוך לאמהות, ולעתים, למרבה הצער, אין דרך להרות ללא טיפולים. האם טיפולי פריון כרוכים בסיכונים? בהחלט. לאם, להריון וגם לעובר. מחקרים הראו את זה, זה לא סוד (דווקא המחקרים שהצביעו על קשר בין הטיפולים לסרטן קצת פחות מבוססים למיטב ידיעתי). ולכן עומדת בפנייך הבחירה, ואני לא אומרת שהיא קלה, להחליט האם, ובאיזה מידה, תבחרי להכנס לסיפור הזה ותקחי על עצמך את הסיכונים הכרוכים בו. למשל, יש נשים שמחליטות מראש שהן ינסו X טיפולים ואם זה לא יילך - יפסיקו ויילכו על אלטרנטיבה אחרת להיות אמא, ויש אחרות שיילכו "עד הסוף המר" - ויהפכו לאמהות אחרי 30 מחזורי IVF. למזלך, בעידן המידע הפתוח והאינטרנט כיום, קיימת בידך האפשרות ללמוד היטב על הנושא ולקבל החלטה מושכלת. ובעניין זה, אם כבר מדברים, הצעה לי אליך: לא להתייחס בכלל לכתבות בנושא הפריון שמתפרסמות בעיתונים בארץ, המושפעות משיקולים זרים ונוטות לעוות את המציאות לשני הכיוונים (כלומר בהפחדה מפני טיפולים מצד אחד, ובהגזמה ביכולתם של הטיפולים לחולל נסים מהצד השני). בקיצור: לקרוא, ללמוד, לשאול שאלות, ולבסוף לאזן בין הרצונות והסיכונים, לקבל החלטה ולקוות לטוב. ובחלק האחרון אני מצטרפת אלייך...

WOW, תודה על העומק ותשומת הלב. קיוויתי לשמוע הירהורים שכאלו. אני מסכימה איתך בכל נקודה שהעלית, במיוחד בכך שריבוי הסכנות שאינן בשליטתינו כה גדול. ולכן קשה לי ההחלטה שאותה לקחתי בשליטה מלאה. תהיינה ברוכות כולכן על האוזן הקשבת ותחושת: 'את לא לבד' שכולכן מעניקות! דרך צליחה והרבה ברכה! נועה.