חדשה וקצת מיואשת

היי, אני בת 37 . אחרי הזרעה אחת כושלת עברנו ישר לIvf בגלל גילי המאוחר . אתמול עברתי שאיבת ביציות בפעם הראשונה וכשהרופאה עידכנה שנשאבו רק 2 ביציות לא הצלחתי לשלוט בעצמי ופרצתי בבכי , היא ניסתה להרגיע ולהסביר שהאיכות חשובה מהכמות ולי היתה הרגשה שגם האיכות לא משהו וכנראה צדקתי כי היום עידכנו אותי מהמעבדה שאין הפרייה.. נחכה למחר בבוקר לתשובה סופית אך הסיכוי נמוך. אני מיואשת ומאוכזבת , כל ההורמונים והזריקות והבדיקות ובסוף אין אפילו החזרה.. כאילו מראש לא נותנים לי אפילו את הצאנס.. יש פה מישהי שעברה משהו דומה שיכולה איכשהו לנסות לעודד אותי? יש לי בעל ומשפחה מדהימים שתומכים אבל מי שלא עבר את זה על בשרו קשה לו להבין באמת את גודל הכאב. אני ככ משתוקקת כבר לילד ונורא מפחדת מהדרך שעוד לא לפניי, אני שומעת על בנות שעוברות את זה במשך שנים ובגילי כבר אין לי ככ הרבה שנים לתת..

מעדכנת למרות שנראה שאני מדברת פה לעצמי..הבוקר הודיעו לי סופית שאין הפרייה.

ברוכה הבאה לפורום בברכת שהייה קצרה אצלנו :) אני יכולה להגיד לך שהדבר הכי וודאי שלמדתי במהלך השנים של הטיפולים זה שאין חוקים! לי אומנם תמיד היתה כמות ביציות יפה אבל האיכות לא היתה טובה ואף פעם לא נשאר כלום להקפאה...ז"א הייתי מייצרת 11 ביציות, היו מחזירים 2 והכל הולך לפח. בסיבוב השני של הטיפולים האיכות היתה אפילו קצת יותר נמוכה והחלטנו להחזיר 3 עוברים - ואיזה קטע...נקלטתי עם שלישייה. לצערי ההריון לא החזיק וכשבאתי בפעם אחרי להפריה ואמרו לי שאיכות הביציות לא טובה היה לי פרצוף עצוב והרופא שלי אמר בחדר "אל תקשיבו לה, עם האיכות הזאת היא נקלטה לשלישייה" אז היום יש לי בן (4) ובת(1) מטיפולים עם ביציות באיכות לא משהו ובלי בעיה מוגדרת. וגם לך יהיה!!!! צריך המון נשימות בתהליך הזה ורוח לחימה! זה בכלל לא פשוט. אנחנו כאן בשבילך :)

היא הייתה בת 34. היה לה מחזור כזה דפוק בלי החזרה וחודש אחרי היא נקלטה בטיפול חדש וילדה בן. זה כמו טוטו. סבלנות יקירה והרבה להתפלל.