דרמה שעברה אליי ביומיים האחרונים...:-)

היי בנות, רוצה לשתף אתכן ב"דרמה הוליוודית" שעברה עליי ביומיים האחרונים. הנה הרקע, למי שלא זוכרת - אני בת 42.5, אמא יחידנית לילדה מקסימה בת 2.5 שמאוד רוצה להביא לה אח/ות. עברתי עד כה 5 סבבים של טיפולי IVF כאשר עד עכשיו לא נקלטתי. בטיפול ה-4 כן הריתי אך לצערי הרב בשבוע 8+5 לא נצפה דופק ועברתי גרידה..לא נעים. אבל - המשכתי הלאה...הטיפול האחרון (ה-5) התקיים בשבועיים האחרונים כאשר ביום שישי היתה השאיבה שבה נשאבו 4 ביציות. שמחתי!! (בשבילי זה הרבה..:-) והרי אנחנו שואפות רק לאחת וטובה...). ביום שבת מנהל המעבדה באותו בית חולים הודיע לי (בד"כ עושה זאת הרופא האישי שלי אך בשבת הוא בדיוק היה בנסיעה לחו"ל) שרק שתיים מהביציות היו בשלות להפרייה אבל הם עוד לא רואים אצלן סימני תזוזה..שום דבר לא קורה. כמובן שנעצבתי מאוד אבל היה עדיין שביב קטן של אופטימיות...שאולי ביום ראשון תהיה התקדמות, אך אתמול בצהריים גם הוא וגם הרופא שלי התקשרו אליי כדי לעדכן אותי שסופית אין הפריות...אך אחד מהעוברים לא התחלק. טוב...באסה...אבל ממשיכים הלאה כמובן. אך מה רבה היתה הפתעתי כשאתמול בערב מנהל המעבדה הודיע לי שאחד העוברים מתחיל להתחלק...הייתי בשוק (נשבעת לכן, היה לי סוג של דה-ז'ה-וו בראש של סרט הוליוודי שבו אחת הדמויות מתה אבל פתאום מתעוררת לחיים...שלא נדע) והיום בבוקר גם הוא וגם הרופא שלי עדכנו אותי שהעובר התחלק ל-4 ושהם מציעים להחזיר!! וואו...איזה סרט...יום אחד אני אכתוב על זה סרט:-) אני סומכת בעיניים עצומות על הרופא שלי שלא היה מציע להחזיר אם היה חושש לרגע שאולי העובר לא תקין ושחס וחלילה יתפתחו מומים בעתיד (בגלל קצב ההתפתחות האיטי) אבל בכל זאת - משהו בבטן שלי הציק לי. אז התייעצתי היום עם האחות הראשית בבית החולים והיא אמרה שלי שאותו רופא, מנהל המעבדה הוא מקצוען אמיתי ואם היה לו את הספק הכי קטן, הוא לא היה מציע להחזיר!! זהו, נרגעתי וככה נכנסתי להחזרה...מנסה להיות אופטימית ולקוות לטוב:-)תודה אם קראתן עד כה ובשורות טובות לכולן!

לא ידוע לי על שום קשר בין התפתחות איטית של עובר במעבדה למומים, חו"ח, אלא רק לסיכויי המשך ההתפתחות וההשרשה. אבל כבר היו סיפורים מעולם, אז מחזיקה לך את כל האצבעות להצלחה כבר הפעם!

מחזיקה לך אצבעות להצלחת התהליך :-)

ביום חמישי (לפני יומיים) קיבלתי מחזור:-( היתה לי הרגשה כבר יומיים קודם שזה בדרך...התקפי רעב בלילה, דקירות מוזרות למטה, כאבי ראש...אבל כמובן שקיוויתי שזה לא מחזור...אבל הוא הגיע. טוב, לפחות חסך ממני דקירה. אני דקורה מספיק לעת עתה... מבאס, מעצבן, עצוב לי..מה לא!!! הדבר הכי מבאס בתהליך הזה הוא שאין באמת משהו אחר שאפשר יהיה לעשות בטיפול הבא כדי שיבטיח הריון..אין!!! כל כך הרבה פרויקטים וכל כך הרבה דברים עשיתי בחיי ופה?!...נאדא!! מה שלא תעשי, לא ממש מבטיח לך את התוצאה שאת רוצה...:-( זה משגע אותי... אני מבינה את זה ברמה השכלית אבל כאילו לא מוכנה לקבל את זה...אתמול אחה"צ ישבתי עם הבת שלי (בת ה-2.5) מול המחשב שלי כי היא ביקשה לראות תמונות של עצמה (זו לא פעם ראשונה..היא כבר יודעת שיש לי שם תמונות שלה) ומשום מה, התחלתי דווקא עם תמונות מהלידה שלה אז הסברתי לה שזו היא כשהיתה תינוקת (היא יודעת כבר מה זה תינוק/ת..אנחנו רואות לפעמים כשמסתובבות וכו') אז היא אמרה לי:"רוצה תינוק כזה"...נגמרתי באותו רגע. אולי זו היתה טעות להראות לה את התמונות האלה, לא יודעת...אבל זה מה שיצא. שיהיו בשורות טובות לכולנו...אמן:-)