נועה ולי יקרות

תודה רבה על המילים החמות. נועה, "כל שלילי מקרב אותי לילד" זאת בדיוק הגישה שלי. באמת שלא הייתי יכולה לנסח את זה טוב יותר. ולכן אני כל כך מתבאסת על כל הפסקה כפויה מבחינתי. בחיי שהייתי עושה שאיבות כל שבוע אם רק היה אפשר עד לתוצאה המקווה. וכן, אני מאמינה בלב שלשם שהיא עוד תגיע. יש לי רגעי שבירה קטנטנים, אבל ביניהם אני באמת בטוחה שהילד הבא הוא מעבר לפינה. ולגבי ילד שלישי: נועה, כל כך הזדהיתי עם מה שכתבת. אני לא לגמרי שלמה עם ההורות המבוגרת שלנו, ולכן חושבת שחשוב לפעמים לשים גבול לעצמנו. וגם למירוץ הזה אחרי הטיפולים ומה שהוא עושה לגוף ולנפש, באופן שאין לי ספק משפיע על הילדים שכבר קיימים. לכן אני די בטוחה שהגבול אצלי יהיה שני ילדים, אבל כמובן שאני לא יכולה להתחייב, וודאי שלא אומרת לאף אחת אחרת מה לעשות. אני רק רוצה שתדעי, לי, שאני מאוד מבינה את ההחלטה להפסיק אחרי שניים למרות הכמיהה לעוד ילד. אני די בטוחה שלא אמנע עוד לעולם היריונות באופן אקטיבי, ואז אם משהו יבוא באופן טבעי, ברוך הבא - גם אם זה יהיה מאוד צמוד אחרי לידה שנייה (שתבוא בקרוב בע"ה) - אבל לא חושבת שאיכנס שוב לסחרור של טיפולים לילד שלישי. אבל אצלי זה כמובן עוד רחוק. ומה שמצחיק, אגב, הוא שבצעירותי תמיד רציתי רק שני ילדים, ושיהיו במרחק די גדול זה מזה (ארבע-חמש שנים לפחות). אז את המרחק הגדול אני עדיין מעדיפה ופשוט אין לי פריבלגיה כזאת, אבל התשוקה הזאת לשלושה ילדים די חדשה אצלי ולפעמים משעשעת אותי. כאילו, בגיל 30 היית בטוחה שאת רוצה שני ילדים ובגיל 40 אני פתאום מתבאסת שלא יהיו לי (כנראה) שלושה? מה נסגר איתי? ;-)

תמיד רוצים את מה שאין. עד היום היה ממש ברור לי שאני רוצה שלושה ושאלך לטיפולים אפילו אם צריך. אבל אחרי טיפול המוקפאים שכשל והדמעות כיסו את הכרית התפקחתי וראיתי כמה כיף לי שיש לי שני ילדים משני המינים ושהבת היא בכורה והיא ממש חברה שלי. עם שניים אני יכולה לתמרן יותר בקלות מאשר שעכשיו יהיה לי בנוסף גם תינוק שאצטרך לדאוג לו כי אין לי שום עזרה ביום יום חוץ ממני ובעלי. אני רואה נשים עם שלושה ילדים איך שהתמרון קשה. אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה. אני את סאגת הטיפולים סגרתי והיום אני נהנית מהפירות והולכת גם להשקיע בעצמי ולעבור דירה בעה"ש. אין סוף לספוקלציות אם ולמה וכמה. מקסימום אם יבוא לי כל כך עוד אחד בחיק המשפחה אאמץ חייל בודד ו/או אהיה משפחה אומנת.

האמת שגם התמרונים עם שני ילדים קצת מפחידים אותי, אז שלושה ילדים - ועוד בהפרשי גיל קטנים - נראה לי מאוד מאוד קשה. ומעבר לקושי שלי, זה גם נראה לי כמו משהו שבא קצת על חשבון הילדים עצמם. יש אנשים שבנויים טוב לתמרונים ולג'אגלינג הזה ויש כאלה שלא כל כך, ואני מאלה שלא. וכמוני כמוך, אין לנו עזרה שלא בתשלום ביום-יום. אז כמו שאמרתי אני לא רואה את עצמי מונעת עוד היריון (אלא אם יהיו לי סיבות רפואיות לכך), אבל האופציה של שלושה קטנטנים בבית גם די מפחידה. וככה אני מעודדת את עצמי :-) וכמו שכתבתי לך עוד לפני החזרת המוקפאים: בן ובת זה ממש חלום! אישית, לא אתלונן גם אם יהיו לי שני בנים חמודים, אבל מובן שבסתר לבי אני מקווה לבת עכשיו... מקווה שעוד תבקרי אותנו כאן מדי פעם, ובינתיים שיהיה חג שמח מאוד, מלא אושר של הקטנטנים!