רק אתן תבינו אותי...

בנות יקרות, ממש קשה לי בזמן האחרון אני על שלב דיכאון. קשה לי להירדם בלילות אני כועסת על עצמי ומפחדת מהזמן מתקתק. המשפחה שרציתי לי הרצונות שעלו וירדו והקושי היומיומי שממש משנה את הרצונות הטבעיים של ה "להיות אמא". היום זה היכה בי שוב חברים טובים שלנו שהתחתנו באותו שלב ילדו היום ילד רביעי!!!!! הם כנראה לא עלו ולא ירדו במהלך השנים ופשוט היו חזקים אל מול הריצות היומיומיות והלחץ מהחיים של העידן המודרני הזה. אני אחרי הריון מחוץ לרחם ועוד הריון לא תקין הכל מטיפולים של הזרעות. אני בהמתנה כרגע עד הטיפול הבא כי גם עשו לי קולפוסקופיה וגם כי צריך להמתין לפי המלצת הרופאה של אחרי הריון לא תקין שההורמונים יסתדו וכן הלאה. אני מקנאה בחברים האלו מאוד מאוד מאוד. אני לא יכולה לשמוח בשמחתם אני לא יכולה להבין כרגע את השמחה שלהם שאני הייתי רוצה להיות במקום שלהם עכשיו. עצוב לי ורע לי ממש. נקודה של אור אחת - קבעתי תור לטיפול בדימיון מודרך שאולי אולי יעזור במשהו לנפש שלי שהולכת וקמלה...

יקירה, כל כך מבינה אותך... שני רגעים ייצרבו בזכרוני לעד, זה שבו שמי עלי תינוק כדי "לעשות לי חשק" וזה שבו ירדתי למטה וראיתי רגליים קטנות מתנודדות על מנשא והעולם הסתחרר סביבי. עליתי למעלה חזרה והבנתי שלא עוד. עשר שנים אנחנו שם, וביניהם, ילד אחד בן חמש, שנוצר בין הטיפולים... הכמיהה האיומה הזו, ההפלות, האובדן, הקושי הכל כך גדול לחלוק עם אחרים והקושי הגדול יותר לשמוח בשמחתם, להביא מתנה, להחזיק תינוק אחר על הידיים.... אני כל כך מבינה אותך, מקווה שאת מטופלת אצל רופא שאת שקטה איתו (מוכנה לשלוח לך המלצה אם את צריכה) ומאחלת לך שכמו לי, פתאום זה יקרה גם אצלכם.... הלוואי...

חיכיתי כל היום שמישהיא תגיב לי. רציתי לראות שיש עוד כמוני שהחיים לא תמיד מחייכים אליה. תודה עדי שחזרת אליי ושיתפת אותי. יש לי תחושות כאלה שרק אחת שעוברת כזה דבר יכולה להבין. לילה טוב ושוב תודה רבה!

אתמול היה לי יום קשה ודווקא התעקשתי לענות לך ולא יצא מהאייפון- לא יודעת למה מצאתי בחיפוש את ההתחלה אז אני אמשיך ממה שמצאתי מחבר: מישי תאריך: 11/3/2013 שעה: 23:27 כל כך מבינה לליבך... כל כך מבינה אותך. אני שמחה שיש את הפורום הזה שבו אפשר להביע את הרגשות שלנו כפי שהם באמת. אני מחזקת אותך... תחשבי על כל הדברים שכן באו לך בקלות בחיים... לכל אחד את התיק שלו... זה כל כל קשה. אני אומרת לעצמי אוקיי לכל אחד את התיק שלה. בשעות הקשות גם זה מכאיב לי, כי אני שואלת, למה דווקא את זה , לי?!? אני כל כולי אמא. זה פשוט גומר אותי. אבל אני כל הזמן במודע מזכירה לעצמי את כל מה שזכיתי בו ונבינה שזה מה שיש לי, ומנסה להיות ענווה כדי לשמור על מה שיש. החיים כבר זימנו לו הפתעות רעות מאוד בין לילה, אך גם הפתעות טובות מאוד בין לילה. נורית, אתמול היה לי ביוץ בפעם הראשונה מזה שלושה חודשים. לבעלי לא הצליח לתת זרע וחזרנו מבית החולים לעבודות שלנו במפח נפש איום ונורא. בעלי היה על סף בכי. כל אומלל שכל היום רק בכיתי רק מזה. בדרך לבדיקה פגשנו חברה שהתחתנה לא מזמן בגיל מאוחר. היא אשתו של חבר של בעלי בעצם והיא ש ו ב בהריון. חייכתי מאוזן לאוזן ושמחתי בשבילה. אחר כך בעלי אמר- היא בהריון. ומה שיצא לי זה- אני כל כך מקנאת. :( כמה קשה ואנחנו רק בתחילת הדרך... אני רואה כמה אני מרוויחה כשאני מוצאת כוחות להיות שמחה, עבור בעלי. יש לנו ימים יפים וערבים יפים ולילות יפים. כמובן שבפנים הכל אותו דבר. אבל בכל זאת יש שמחה והימים עוברים לנו יותר בכיף. מגיע לנו, אלה החיים שלנו והימים האלו לא יחזרו שוב. אנחנו אישית צריכים נס. בכל מקרה, מקווה שיוקל לך ותמצאי כוחות. וכשתחזיקי את התינוק החמוד שלך הכל יישכח... עדי- שולחת לך חיבוק ואני רוצה להגיד עוד משהו- אני לא מתכננת יותר להיות נחמדה לאף אחד בנות. מי ש"רומז" לי או לא יודעת מה כל ההערות האיומות האלה, לא מקובל עליי יותר. אני מתחילה לענות, ומהר. למה אני צריכה לחייך בנימוס לכל המאחלים?? למה מותר להם להכנס לנו למיטה ולשחלות ולאשכים של בעלי ולהעיר הערות מעליבות? למה מותר להם לשאול ולחטט ולדחוף?!?!!? למה!?!?!? האם אני שואלת נשים שמנות מתי הן עושות דיאטה? או רווקות למה הן לא מתחתנות? או זוגות חברים שנשואים מעל לחמש שנים ללא ילדים, נו נו מה קורה? עצלנים! מה קרה, יוסי לא מכוון טוב? אני לא מבינה את זה ולעולם לא אבין וזה עושה לי רע מאוד מאוד מאוד לסתום ולהבליג. נמאס לי. בעלי לא מסכים ואומר שזה יעשה לי רע. אוקיי ננסה ונראה. יש לכן דיעה בעניין? אשמח לשמוע! שלכן מישי

היי מישי, לי אין את זה באופי שאני צריכה לשים על עצמי איזו מסכה ולחייך. כשרע לי כשעצוב לי כשאני מדוכאת אני לא מתחפשת. לטוב ולרע. זאת אומרת שיהיה לי באמת קשה לא לשמוח בברית שתבוא אני אשמח בשבילם אבל אהיה עצובה בשבילי ואני מביטחה לכן שייראו את זה על הפנים שלי, ועוד איך ייראו! אז שייראו מה אני אעשה שייראו ואני מקווה בשבילם שהם יגידו בלב "מזל שאני לא במקום שלה..." וגם שייגידו בלב "אני מעריצה אותה על היכולת לבוא ולשמוח איתנו בכל זאת". ואם הם לא יגידו עליי את זה בלב או בינם לבין עצמם אז מה כן הם יגידו? לשם שינוי הפעם לא יהיה אכפת לי מה יגידו גם ככה הקשה עם הטיפולךים הכשלונות והכמהה האין סופית הזו. לא רוצה עכשיו להתמודד גם עם "מה יגדו" זה כבר יהיה לי יותר מדי.

חייכתי כשקאתי את מה שכתבת כי זה כל כך מוכר לי! אני ובעלי נשואים כמעט 6 שנים (ללא ילדים) אז כל המשפחה והחברים נכנסים לנו לתכנון המשפחה על בסיס קבוע. אני עוד מעט מסיימת תואר אז עכשיו כולם מצפים שאני אהיה כבר בהריון. לאחרונה שאל אותי מישהו שלומד איתי שהוא לא ממש חבר אפילו.... נו? מה עם תינוק? אתם מנסים כבר? וגם קולגה שלי מהעבודה... הפסקת לקחת גלולות נכון? רואים את זה על העור שלך! ממתי זה הפך להיות דיון ציבורי??? ממממש בא לי לשאול אותם שאלה מביכה בחזרה... אולי לבדוק אם הם מרוצים מחיי הסקס שלהם או משהו כזה :)

אל לך לדאוג לגביי תחושותייך זה כ"כ ברור ומתבקש. גם אני חוויתי את מה שחווית הן מבחינה גופנית והן מבחינת התחושות. אל תתייאשי ותאמיני בליבך שזה יקרה ב"ה. היום תודה לאל יש לי ילד אחד ואחרי לא מעט זמן הקושי והסבלנות השתלמו בסופו של דבר. אולי כדאי שתנוחי קצת ותקחי פסק זמן מכל הלחץ והמתח ותחזרי כשאת נינוחה ובריאה. הגוף זקוק למנוחה ולעיתים הוא מאותת לנו דרך אי הצלחות . חמודתי פשוט תרפי קצת תרבי בתפילה לבורא עולם ותראי שבסוף זה יצליח!!! מניסיון