רוצה לספר משהו...

ביום ראשון היתה לי החזרה, והיה לי בעיה למצוא סידור לבן שלי שבן חמש+4 חודשים, ולכן הוא בא איתי ופשוט היה במחלקה עם המחשב שלי, ראה סרטי וידיאו... ההחזרה היתה בהרדמה מלאה כי החזרות רגילות לא ממש מצליחות להכנס...לא משנה. כשהתעוררתי הוא בא אלי ואמר לי "אמא אז מתי יהיה לי אח" (אני ובעלי בכלל לא הסברנו לו מה המטרה שלשמה הגענו לבי"ח..., הוא פשוט הבין לבד). היום הוא בא אלי, "אמא, מתי הדבר זה יצא לך מהבטן?", שאלתי כאילו בתמימות- "איזה דבר?" אז הוא ענה: "נו, התינוק הזה שהכניסו לך לבטן...). ניסיתי להתחמק והוא לא עזב אותי אז עניתי שבע"ה עוד 9 חודשים שזה המון זמן אז הוא נרגע ושמח, אמר, טוב מעכשיו אני מחכה בסבלנות אבל רק 9 חודשים, אני לא מסכים יותר... המתוק הזה כבר גדול ומבין שהוא חריג בנוף החברים לשכולם יש אחים, כי הוא כל הזמן שואל אותי שאלות על למה אין לי אחים, מתי יהיה לי אחים וכדומה. יום אחד השבוע הוא בא ממש בבבכי ואמר שהוא רוצה לשחק עכשיו עם אח, אמרתי לו שהוא יכול לקחת בובה שהוא אוהב והיא תהיה לו כמו אח אמיתי... זה עבד כי הוא שיחק איתה אבל הוא כל הזמן מבקש אח תינוק אמתי. הוא מבטיח לי איך הוא יעזור לי להרגיע אותו- "אני יתן לו את כל הבובות שלי, גם אם הוא יבכה אני ישים לו מוצץ או בקבוק בפה...אמא אני אהיה אח טוב, אני מבטיח. אז תביאי לי כבר טוב??? הלוואי שזה היה תלוי בזה!! איך מתמודדים עם יצור מתוק שכזה???

מיכלי, קרעת לי את הלב. מאחלת לו הרבה אחים/יות ומהר!

כמה שהם חכמים היצורים הקטנים האלה. יודעים בדיוק מה עובר עלינו בלי שנספר מילה וחצי מילה. אהובה, מאחלת לבנך יקירך שבעוד פחות מ 9 חודשים יהיה לו אח או אחות. או שניים? מחזיקה לך אצבעות שהעוברים שלך יעשו את העבודה בענק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&