על מחשבות ותחושות......

הי בנות, אוף יש לי מחשבות בראש שאני לא אוהבת....מראש אני מבקשת שאף אחת לא תחשוב שאני אדם רע או לא מפרגן.......אבל די באמת...מתי יבוא תורי????? היום סיפרה לי חברה שהיא בהריון שני.....איזה כיף לה! תקשיבו זו בחורה שיש לה בעיה מובהקת ולא פשוטה...ההריון הראשון נקלט אחרי 7 הזרעות והפעם...על ההזרעה הראשונה. למזלה. היא גם מבוגרת ממני בעשר שנים כמעט.....אז אני חושבת לעצמי, בלי קשר לחברתי החמודה, גם הגיל שלי נחשב לצעיר יחסית גם הכל בסדר, כבר 3 שנים אני שומעת, תקשיבו טוב, הכל בסדר הכל תקין. הרופאים לא מבינים מדוע אישה שאין לה בעיות פוריות נמצאת בטיפולים.....אבל 3 שנים אני לא מצליחה!!!!! פשוט לא נורמלי הקטע הזה. ואז אחרי הכל שואלים אותי למה אני חסרת אמונה ואופטימיות....תקשיבו בא לי לפוצץ מישהו מעצבים!!!!! נמאס לי כבר...לשמוע את הביקורות האלה. אני חושבת שאחרי מה שעברתי מותר לי להרגיש ככה...במיוחד בגלל העובדה שזה עוד לא נגמר....ואני לא יודעת מתי יגמר..... זהו נורא קשה ועצוב לי....אבל אני גם שמחה בשביל חברתי...אבל זה עדיין דוקר בלב. לא בגללה בגללי....אתן מבינות אותי או שאני יורדת מהפסים סופית......

מותררררררררררררררררררררררר! לגמרי מותר לך! להרגיש ולחשוב דברים שכאלה זה הכי לגיטימי והכי טבעי שיכול להיות בתוך התהליך הכל כך לא טבעי הזה! השתגעת? שאנחנו נחשוב שאת בן אדם רע? למה? מגיע גם לך, מותר גם לך, ואין סיבה שבעולם שנגיד לך שאסור לך להרגיש את כל מה שעובר עלייך! זה מייאש, זה מדכא, זה מוריד את האנרגיות לפעמים באמת לביוב, אבל אבל אבל. הגעת אלינו. ולא נסכים ולא נרשה לך להשאר שם כל הזמן למטה... נשים לך פלסטר על כל פצע ודקירה שאת מרגישה יקירה. עד שזה יבוא. אם רק היינו יודעות מתי.... יאללה, מעמיסה אותך על מנוף ומחזירה אותך לפסים עלמה'לה. (((((((((((((((((חיבוק מוחץ))))))))))))))

קודם כל נתחיל בזה שאף אחת מאיתנו לא חושבת שאת אדם רע או לא מפרגן - נהפוך הוא :-). אני אישית כל כך נהנית לקרוא את התגובות שלך לבנות הפורום. כל כך אנושי ולגיטימי ביותר לחוש את מה שאת מרגישה ואת לא צריכה להרגיש רע ולהתנצל. אנחנו נמצאות במצב שבו הרגש והשכל הם כמו קווים מקבילים. בדר"כ (לפחות אצלי) הרגש מעפיל על השכל. אמרו לי פעם שפשוט יש לתת לרגשות לפרוץ החוצה, כן כן גם לרגשות הקנאה שהן כל כך מובנות וטבעיות במיוחד בתהליך הזה שאנחנו עוברות. אנחנו פשוט בנות נורמליות שנמצאות במצב לא נורמלי. ומותר לך לקנא, לכעוס ולהרגיש לפעמים את הייאוש והפסימיות. עלמה מתוקה, את ממש ממש לא יורדת מהפסים את נמצאת חזק חזק עליהם, ואנחנו כאן מחזקות את פסי הרכבת הזו ששואטת לה לפעמים לכל הכיוונים ואנחנו נכוון לה את המצפן לכיוון הנכון שאנחנו מקוות ומייחלות שיגיע בע"ה כמה שיותר מהר. הנה גם אני מאמצת מכל ליבי את מה שנועוש שלנו כתבה לך. אני מניחה שאת כבר מרגישה את תנופת המנוף :-). שולחת לך חיבוק ענק וחם וכמובן נשיקות :-)

תודה רבה על המילים החמות! אבל אני מרגישה לא נוח עם התחושות האלה....הייתי רוצה לשמוח בשביל חברתי שאני כל כך אוהבת ללא סייג כמו שאומרים. זה מפריע לי כי אני אדם מפרגן שלא אוהב בלשון עדינה אנשים לא מפרגנים...לכן זה נורא קשה לי. כבר אמרתי פה לא פעם שכל החוויה הזו עושה אותי אדם פחות טוב לדעתי....אני לא אוהבת את זה. שבוע הבא החלטתי להצטרף למפגשי תמיכה של מטופלות פריון.....אני לא עומדת בעומס הריגשי...וזה הכי קשה בשבועיים המתנה לבדיקה...זו התקופה שאני נמצאת בה עכשיו. חייבת חייבת להחזיר את רוח השטות...שהיתה לי לפני כמה ימים....