עוד 4 ימים להחזרת המוקפאים, וגם משהו מחזק וןנ

מה שלומכן יקירות? שלומי בסה"כ בסדר, כמובן שיש מלא ירידות ועליות במצב הרוח, אבל מקווה שיהיה טוב. היום הודיעו לי שרירית הרחם שלי כמעט מוכנה להחזרה של מוקפאים, ז"א שביום חמישי ב"ה יהיה לי החזרה של מוקפאים (תתפללו חזק שיחזירו לי כמה ולא רק אחד כמו שפרופסור מרגליות אוהב...). עד אז, אני בולעת 6 אסטרופם כל יום וממחר, אני גם צריכה להתחיל עם 9 אוטרוגסטון ביום בטבליות ויגנליות. הצילו, מה אני עושה כשאני אהיה ביום רביעי בגן, אני צריכה לשכב חצי שעה אחרי לקיחת התרופה, ואני עובדת בגן ואין מצב שאוכל לקחת חופש...אוף, אני לא סובלת אתגרים. בעלי אמר לי פשוט לקבוע עובדה שאני נכנסת לחדר צדדי לחצי שעה ושוכבת, אבל זה נראה לי ממש לא יישומי..מה דעתכן? יקירותי, בשבת הגשומה זכיתי לקרוא גם משהו מעניין על כל התהליך שאנחנו עוברות. מסופר על כך ש-7 מאמותינו הקדושות , (שרה, רבקה, רחל, לאה, אשת מנוח,חנה וציון) היו עקרות או סבלו מבעיות פוריות. שואלים מדוע האמהות הללו הכל כך קדושות נתעקרו? ובכן, לפי המדרש הקב"ה מתאווה לתפילתן של נשים צדקניות אלה ומתאווה לשיחתן.העקרות על פי תפישה זו היא אמצעי לעורר פניה ותפילה אל בורא עולם. בנות יקרות, הקב"ה לא מעמיד כל אחת בנסיונות קשים שכאלה, אלא רק בנות שהוא פשוט מתאווה לתפילתן. ככל שנרבה יותר בתפילות ובתחנונים (ולא בדרישה) לקב"ה כנראה שנפקד מהר יותר. אני לא יודעת מה אתכן, אבל למען האמת, אותי זה מאוד חיזק, לדעת שאני לא סתם אחת, אלא בפני ה' אני מיוחדת, שהקב"ה מתאווה לתפילתי.

הי מיכל, תודה על הדברים שכתבת לי למטה... אין ספק שהשמחה תמיד טובה, אך לא תמיד אפשרית... (ויודעת מה, לפעמים גם טוב להתפרק...) מחזיקה לך אצבעות להחזרה קלה ומוצלחת :-) ואגב, אני מסכימה עם בעלך. כשאין ברירה אז אין ברירה...

מאיהל'ה... מי כמוני יודעת שטוב להתפרק... (במיוחד שאני בעצמי מסה לצאת מדיכאון) השמחה היא בראשנו, כשקשה, תכריחי את עצמך לרגע לחייך, זה עוזר. אני יודעת כמה קשה לשמוח, אבל תשתדלי, זה כל כך חשוב. מותר שנהיה עצובות וכאובות אבל ננסה לזכור תמיד לשמוח לפחות קצת... עוד משהו, לא הבנתי איך את יכולה להסכים עם בעלי, באמת נראה לך הגיוני שאגיד לסייעת שאני יוצאת להפסקה של חצי שעה בשביל לקחת תרופה? איך עושים זאת? זה נראה לי צעד כזה קשה, צריך מלא אומץ, מה מסבירים לילדודים, לאן הלכתי? אשמח מאוד לעזרתך... לילה טוב יקירה

היי מיכלי קודם כל אני מאחלת לך המון המון המון הצלחה. וזה מאוד טבעי שתהיינה עליות ומורדות במצבי הרוח ואל תרגישי לא נוח כשזה קורה. אני רואה שהמינון שאת לוקחת באמת גדול - אין מצב שהעוברים החמודים יעזבו אותך. הם חייבים חייבים להישאר 9 חודשים איתך :-). לגבי מה שכתבת בנוגע לבעיה הטכנית במנוחה: תבקשי אולי תמיכה אחרת כגון קרינון שאיתו צריך ללכת רבע שעה. אם אפשר את התמיכה הזו במינון גבוה יותר. יש גם את האנדומטרין שצריך לנוח איתו בסביבות רבע שעה. אני לקחתי בעבודה את האנדומטרין ופשוט ישבתי איתו כרבע שעה. אני יודעת זו בעיה בסוג כזה של עבודה בה את עובדת. בקשר למה שכתבת על עקרותן של 7 האימהות שלנו, גם אני שמעתי את ההסבר הזה מבת דודה שלי. אז כנראה שאנחנו בחברה טובה וזה מחמיא. אז כן גם אני מתשדלת להתפלל ולהתחנן ליושב במרומים שסוף סוף יוציא אותי מהמיוחדות שלי :-). מתפללת חזק עבורך שיחזירו כמה עוברים יפים ומדהימים שיחזיקו ויהיו איתך למשך 9 חודשים בבריאות. תודה על החיזוק המרגש ששלחת לנו. זה באמת חומר למחשבה:-) שוב המון המון הצלחה להחזרה מוצלחת :-)

אני קוראת סמויה כאן וחייבת להגיד לך שריגשת אותי עם הפירוש שהבאת כאן לעקרות או לשנים שקשה להן, ידוע לך היכן היכן אני יכולה למצוא זאת?

את המקור למה שהבאתי אפשר למצוא בספר תפילת נשים. ספר מדהים ומומלץ לכל אחת. בהצלוחה ממש.

מאד אהבתי את גישתך לעניין התפילה! למה לא. אני תמיד בעד תפילות והתכוונות מלאה עמוק פנימה. לגבי עניין שהשכיבה, אם לא יכולים אז זה מה יש. אני חושבת שפעם אחת ביום מתוך כל השאר לא יקרה כלום אם לא תשכבי. אני יכולה להבין את זה, בגן ילדים זה מאד מאד מסובך להגיד אני לא קיימת.. מאחלת לך החזרה מושלמת, ולפחות יהלום אחד או שניים בידיים בעוד פחות מ 9 חודשים!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

נועה נשמתי היקרה, וואי,את ממש מרגיעה אותי, אני חייבת לציין. זה באמת לא נורא? מקווה שבאמת זה לא יהיה סוף העולם... תודה רבה על החיבוק הוירטואלי החם... ותתפללי באמת חזק מכל הלב שיצליח לי ביום חמישי למה כבר בא לי להתחלי לבכות מרוב לחץ.

וגם לא המון באחרים.... ובבדיקות הראשונות היה לי פרוגרסטרון מאוד גבוה , תודה לאל. וכרגע ה"פרוגרסטרו"ן הזה שוכב עליי ואוכל :-)

דבר ראשון- אני מאמינה שמרגליות בהחלט יסכים להחזיר יותר מאחד. תדברי איתו, את כבר בטח מכירה אותו ויודעת כמה הוא מקסים וקשוב ואנושי. וגם הגיוני. וזה רק הגיוני להחזיר יותר ממוקפא אחד. וכמו שכתבתי לך, הרי מקפיאים אותם שלושה בקשית, ואם אני זוכרת נכון- יש לך חמישה, נכון? אז בכל מקרה יפשירו קשית, ובעזרת השם, כל העוברים בקשית ישרדו את ההפשרה ויחזירו את כולם, שניים או שלושה, תלוי בהחלטה שלכם איזו קשית להפשיר. לגבי מנוחה- אני דווקא מאד הקפדתי לשכב חצי שעה אחרי. מאד הקפדתי. במיוחד בהחזרה האחרונה של המוקפאים. מקסימום קיצרתי בשלוש דקות. את צריכה לקחת כל שמונה שעות, אז את יכולה לסדר את היום כך שכן תוכלי לשכב או לפחות לרבוץ. אם תוכלי לאחר בבוקר לגן אז את הטבליה הראשונה תקחי בשמונה ואז את הבאה כבר בסביבות ארבע אחרי הצהריים. מותר לך לסטות שעה לפה או לשם. והטבליה של הלילה תהייה בחצות בקירוב. את יכולה? או לקחת בשבע בבוקר ובארבע אחרי הצהריים, גם זה בסדר. אני דווקא חושבת שזה חשוב להקפיד ככל הניתן, בעיקר בהחזרה של מוקפאים. כמובן שאני בטוחה שזו לא הסיבה היחידה, היו הרבה גורמים, אבל הטיפול ההוא הוא הטיפול שהצליח לי. וגם אני אהבתי מאד את מה שסיפרת על תפילתן של עקרות. מה שבטוח הוא שברור שאת לא סתם עוד אחת!!! המון המון בהצלחה!!!! דורה.

קראתי שוב וראיתי שכתבת על אוטרוגסטן, ואני לקחתי אנדומטרין. לא רוצה להטעות ושחלילה בגללי משהו ישתבש. אני לקחתי אנדומטרין שלוש פעמים ביום, ובצהריים בעבודה לא ניסיתי אף פעם לשכב, בבוקר ובלילה כן, אבל גם לא באדיקות עצומה. אני הבנתי מהרופאה שלי שזה לא קריטי ושהרוב נספג בכל מקרה, אבל שוב אולי התרופות קצת שונות ואולי גם יש גישות אחרות של כל רופא. מה שכן, אני מסכימה עם דורה ובהחלט מותר לזייף כמה שעות לכאן או לכאן בתרופות האלה (לא המון, אבל קצת)