כן, זה סופי, ירדתי מהפסים

לילה טוב חברות אהובות שלי, אחרי הבטא השלילית התנתקתי לכמה ימים והנה חזרתי והשלמתי פערים. אילי במצב כמוני ואני מגלה חברה חדשה - תמתם ששטה איתי ועם אילי באותה סירה, או יותר נכון נדנדה - חיובי, שלילי וכו' וכו'... קרני וקרן בהתרגשות לקראת הטיפול / הביוץ הטבעי הבא. לנוש ורעות - מחזיקה חזק חזק חזק אצבעות עד מחר ולא מרפה. נונצ'י וליאתי אהובות, בכיתי והצטערתי עד מוות לקרוא את הבשורות הרעות שלכן. אני קולטת שמצד אחד כל אחת מאתנו יחידה נפרדת, אישה אנונימית עם סיפור חיים שלם משל עצמה ומצד שני אנחנו גם סוג של גוף אחד, דבוקה שמתקדמת ביחד, לאט לאט. חלק מצליחות עכשיו, חלק יצליחו בהמשך, אבל הנקודה שלי היא שבסוף יהיה איזה איזון בקוסמוס, יגיעו חברות חדשות לפורום ואחרות, וגם אנחנו, יעזבו אותו בדרך להתחלה חדשה, ויבואו רק כמבקרות, שפעם עוד שטו בספינה הטובעת הזאת והיום הן כבר אמהות. הימים האחרונים עוברים עלי בכאב גדול. הבטא שלילית, המחזור מבושש להגיע. במקביל אני נלחמת בבירוקרטיות של קופ"ח כדי שיתנו לי לעשות עוד שאיבה כי אין מוקפאים. בקיץ חשבתי שבראש השנה אהיה בהריון, אח"כ קיוויתי שעד חנוכה זה יקרה והנה אני כבר חושבת על פסח... החלטתי שדד ליין לא עושה לי טוב. לא יודעת מתי זה יקרה, לא יודעת מה עוד אצטרך לעבור, לא בטוחה כמה כח ישאר בי, כמה נשאר כבר עכשיו. אבל בטוחה בדבר אחד - אני. אהיה. אמא. בסוף.

כ"כ מבינה את המטרות האלו שמציבה לעצמך בחיים, כי גם אני כזאת , חושבת על מועדים ועד ש... זה יקרה. אך אולי את צודקת, אולי באמת זה לא עושה טוב כי אני חיה בתחושה שהזמן חולף(רה"ש עבר, חנוכה קרב, שנה אזרחית מסתיימת) ובינתיים אין חדש. חשה כי החיים עוברים לי ולא קרה הדבר שאני הכי רוצה ומצפה לו אמנם אני עדיין לפני בדיקת הריון, אך כפי שאני יודעת רק אם לא יהיו לי סימני דימום אעשה בדיקה כי אני כבר מרגישה את השליליות משתלטת עלי ולא רוצה שוב להתאכזב (למרות שהצהרתי שלא ציפיתי הפעם, זה שובר אותי שכל חודש עובר ועוד חודש עובר ואין התקדמות להשגת מטרה). תמשיכי להיות חזקה - את בטוח תהיי אמא!!!(ובטוח אמא מדהימה) וגם אני אומרת לעצמי כי אהיה אמא לעוד ילד/ה פעם שנייה!!! ואולי אפילו פעם שלישית(זה כשאני ממש מנסה לעודד את עצמי) מחזקת אותך ואותי באותה הזדמנות ( : עם איחולים לבשורות טובות ובקרוב לטיפול המנצח שלך!

אני קוראת את מה שאת כותבת .וחושבת לרגע שבדיוק כך אני חושבת .אני מציעה לך לשלוט על המחשבות בראש .אני עברתי תקופה מאוד קשה של הריון לא תקין של בטא שעולה ולא נספגת .וברגע ששיחררתי את השליטה והאמנתי שהיה בסדר בזמן שזה צריך לקרות .זה קרה הבטא נפספגה וביום חמישי אני לפני הזרעה נוספת .... מה שנתן יכולת לשנות מחשבה זה מעבר דירה פתאומי וחיפש לדירה חדשה נתן לי להתעסק במשהו אחר ... כנראה שדברים לא קורים סתם .... מאחלת לך שההריון ואמהות תגיע מהר ............... מחזיקה אצבעות

שאת תהיי אמא פעם שנייה. זה רק עניין של זמן. זמן מורט עצבים ומתסכל ומלא חוסר וודאות... אוף! אבל זה יקרה, לך ולי ולכולנו. (אין כמו חיזוקים הדדיים לפתיחת היום :-) מה עם הבדיקה שלך? לא עשית בסוף?...

מתוקה! אני כול כך מבינה אותך ו מחזקת אותך . אנחנו נשים חזקות ו את תיראי בעצמך ש הרגעה הכסום שלך (ההיריון שלך יגעה ) ו בקרוב מאוד. גם אצלי היו מצבי רוח ו דיכאונות ו לפיימים עד אתמול הייתה מין הרגשה ללכת לישון ו לא להעתורר ביכלל רק לישון ו לחלום על תינוקות . אני מחזקת אותך עם חיבוק ו נשיקה

כל כך מזדהה עם התסכול שלך, ריגשת אותי מאוד! גם אצלי המחזור לא הגיע אבל הבטא ירדה. אני לא יודעת אם יש לך ילדים או לא, אני בלי ילדים, ואומנם אני מאוד רוצה (לא סתם אני פה :) אבל כשאני מקבלת תשובה שלילית אני דווקא מנסה להתנחם בעובדה שאין לי ילדים, ונזכרת שזה לא כל כך פשוט, שלא ישנים בלילה, שזה מלוכלך ורועש, שכשיגיע סופ?ש אני יכולה לנוח בעוד הורים שאני מכירה כל היום מתרוצצים ומחפשים איך להעסיק אותם, ואני ובעלי יכולים לראות סרטים ולצאת לטייל ולישון שנ?צ בכיף... סתם נקודה למחשבה :) תהני ממה שיש לך, תנשמי, תצאי מהבית, אם את יכולה לפארק או לים, תתאווררי ותהני מהחיים. אין לך מה לכעוס על עצמך או על אף אחד אחר, זה יבוא כשזה צריך לבוא...בינתיים תהני! שולחת לך חיבוקים והמון הזדהות!

גם אנחנו בלי ילדים עדיין. ברור שיש לכל דבר בחיים יתרונות וחסרונות, אני חושבת שהכל עניין של רצון. ברגע שאני רוצה ילד, אז אני פחות רואה את הקושי שבזה (לא כי זה לא קשה). תכלס אנחנו מנצלים יחסית טוב את הזמן, יוצאים, נוסעים, פוגשים חברים, זה לא שאני כל היום רק מתעסקת בזה ולא מרימה את הראש. אבל יש ימים עם הרבה מחשבות. אני בת 32 ונורא מקווה שיהיה לי יותר מילד אחד, וחוסר הוודאות של מתי זה בכלל יקרה לא מרפה ממני. בכל מקרה אני שמחה על כל עידוד שאת או כל אחת מצליחה לעודד את עצמה ומאחלת לנו שבקרוב בשורות טובות יעודדו אותנו. בהצלחה

עד דמעות!!! זה יקרה מתוקה... את בהחלט תהיי אמא!!! מגיע לך!!!

את בטח ובטח אחד מהסיפורים שאני שואבת מהם כח ועידוד... איך הולך אמא?

קודם כל המון המון התנצלויות על שלא הגבתי לתגובה שלך. קיבלתי את המייל המרגש ממך ולא לא שכחתי לענות, פשוט עוד לא מצאתי את הכוחות הנפשיים לכך. בינתיים אני אנסה איכשהו לענות לך כאן. קודם כל כל כך ריגשת אותי כתמיד באמת עד דמעות בתגובה המדהימה שלך. קודם כל ממש ממש לא ירדת מהפסים. וחוץ מזה גם אם מעט מחליקים מהם זה טבעי ביותר והכי לגיטימי שבעולם. אני תמיד מעריכה כל פעם מחדש את האופטימיות שבך, למרות הכאב העצום תמיד יש בך את האופטימיות והתקווה שמאוד מאוד עוזרת לך ולדבוקה (הכינוי היפה הזה שנתת) להתקדם הלאה, להרים את הראש בגאון ולצעוד לקראת המטרה העילאית - להיות אמא !!!!. וזה יקרה ותאמיני לי שיש לך כוח עוד יותר ממה שאת חושבת. ואנחנו כאן איתך בכל צעד והרגשה. אכן דד ליינים אינם פתרון טוב כנראה גם בשבילי. בדיוק גם אני חשבתי על זה שכל פעם אני מציבה לי איזשהו תאריך ובום המציאות מתפוצצת לי בפנים. מה שבטוח שאת תהיי אמא מדהימה ליותר מילד מקסים אחד. ובינתיים אני שולחת לך חיבוק ענק ענק ענק והמון נשיקות. אוהבת מכל הלב (ומבטיחה להשתפך יותר במייל :-)).

תודה אהובה שלי את בלבי ובמחשבותיי כל הזמן

אני חושבת שלא ירקת מהפסים בכלל!! וכל מה שאת כותבת בהודעה כל כך מציאותי, כואב ונכון! אני מזדהה איתך לחלוטין. ללא שום ספק אימא תהיי! כי אין דרך אחרת!

מקווה שעוד תקראי את התגובה שלי אי שם למטה... כל כך מזדהה עם כל מה שאת כותבת. בעיקר הדבוקה. בטיפולים הראשונים שלי הדבר היחיד שעזר לי לשרוד היה העובדה שיש נשים פה בפורום שהצליחו לפני, חזרו וסיפרו את סיפוריהן. שכולן היו באותה סירה. לכל אחת מגיעה תורה. שאלת השאלות בשבילי ובשביל כל אחת היא מתי. אני חושבת שאיפשהו באיזור בטיפול השלישי התחלתי להרפות מעניין המתי. וככל שהצלחתי לשים אותו בצד, כך היה לי קל יותר. הבנתי שגם התור שלי יגיע. וכך היה. לקח לי הרבה יוגה ושחיה להגיע לשקט הפנימי הזה. לידיעה בתוכי שגם אני אהרה ואהפוך לאמא. וזה אכן קרה, ובפעם השניה אפילו שלא היה קל, בכל זאת היה פחות מתיש רגשית מבפעם הראשונה. ולא בגלל שכבר היה ילד בבית. הכמיהה לילד השני לא פחותה מלראשון. אלא כי עמוק בפנים הרפיתי מתאריך היעד. הבנתי בחיי שיש המון דברים שאני יכולה להשיג מתי שאחליט שאני רוצה להשיג. אבל לא את ההריון. הוא צריך לבוא. כל ערב אני מודה לילדים שלי שבחרו בי להיות אמא שלהם. ואני לגמרי מאמינה שזה נכון לגבי כולנו. העוברים המתאימים יבחרו בכל אחת ואחת להפוך אתכן לאמא שלהם. זה כל מה שצריך. שהעובר הנכון יגיע. והוא יגיע! שבוע טוב אהובה!