איזו אכזבה

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

04/09/2011 | 15:21 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי אז לצערי אני לא יכולה לבשר על בטא חיובית. זה אפילו לא הריון כימי. אני מאוד מאוד מאוד מאוכזבת, לומר את האמת גם מיואשת. אבל לפחות אני לא בוכה. כנראה שאת מנת הבכי והג'ננה עברתי ביום ה' שבוע שעבר. עוד לא יידעתי את הרופאה. האמת שחסרה לי התוצאה של הפרוגסטרון (לא שזה כל כך משנה משהו). אני מאוכזבת גם בגלל שקצת תליתי תקוות בקלקסן שאולי סוף סוף מצאו את הבעיה ונמצא הפתרון. אבל כנראה שעוד לא. עדיין לא קיבלתי את תוצאות בדיקת הקריוטיפ (עברו בדיוק חודשיים). מי יודע אולי דוקא משם נובעת הבעיה. בכל מקרה אני אצטרך להיפגש עם הרופאה ונראה הפעם מה עושים. אני לא מתכוונת להרים ידיים. ילד יהיה לי ולא משנה כבר באיזו דרך. תודה על התמיכה שלכן. כי באמת בלעדיכן לא הייתי יכולה לעבור את כל התהליך ולהתמודד עם הכשלונות. מאמינה שבשלב כלשהו זה יגיע ואני אצטרך לחגיגת הבטאות. שבוע טוב

לקריאה נוספת והעמקה
04/09/2011 | 16:08 | מאת: ניקי

היי.. אני ממש מצטערת בשבילך אני די חדשה בפורום הזה אבל קראתי את השישור שלך ומאוד קיוויתי בשבילך. אני לא יודעת איזו דרך כבר עברת אבל אני מאחלת לך שאת בסופה ושהטיפול הבא אחרי שתקבלי את כל תוצאות הבדיקות , יהיה האחרון

05/09/2011 | 20:02 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי ניקי תודה רבה רבה על העידוד והתמיכה. מקווה ששהותך במחיצתנו תהיה קצרה ותבואי לבקר אותנו כמו קרן החדשה ומטופל"שית. בגדול, אני בתהליך כבר שנה ועברתי 7 IVF-ים. אני בת 43 ללא ילדים. שוב תודה וכפי שתמיד אני אומרת: מנהלות הפורום והבנות הן עוגן התמיכה שלי. מקווה שהטיפול הבא יהיה המנצח. ערב טוב

04/09/2011 | 21:03 | מאת: רעות

כ"כ עצוב לי לשמוע, מאוד קיוויתי בשבילך והחזקתי אצבעות. אני יודעת שזה לא קל להתאכזב כל פעם אבל שמחה לקרוא שאת נחושה בדרכך ולכן את בהחלט תשיגי את המטרה של ילד משלך! מאחלת שאת כבר קרובה לסוף התהליך ובקרוב מאוד כן תהיה תשובה חיובית. אני מחבקת אותך ושולחת לך חיזוקים כמה שצריך כדי לעבור גם את המשוכה הזו ולהמשיך להתקדם.

05/09/2011 | 20:06 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

אלפי תודות על העידוד. מאוד התרגשתי לקרוא את תגובתך. באמת הרגשתי שכל כך רצית שזה יצליח וכן הרגשתי את האצבעות המוחזקות. (מקווה שאין לך נקע :-)). את הנחישות אני יכולה לזקוף גם לזכותן בנות יקרות, שלא נותנות לי ליפול ולהישבר. הנה גם החיבוקים הגיעו :-) ואני מאמינה שמתישהו ואני מקווה שאכן בקרוב אני אדלג על המשוכה הבעייתית הזו. תודה ושולחת לך חזרה חיבוקים, נשיקות ומלא אהבה :-)

04/09/2011 | 21:23 | מאת: נועה

כמה קיוויתי!!!!!!!! כל כך רציתי בשבילך!!! אין המון מילים שאני יכולה להציע לך כרגע. הלוואי והיו לי מעשים להציע לך בעצם, לא מילים. אני קוראת שאת לפחות כבר מעבר למשבר. או אולי חושבת שאת מעבר. מקווה שאת באמת מעבר לו. יקירה. אני מאמינה בך ובגוף שלך וביכולת שלך להגיע לרגע המיוחל. וזה באמת עניין של עבודה קשה וזמן. את העבודה את כבר עושה. נשאר לתת לזמן לבצע את שלו. אפילו שלא נשאר לך הרבה ממנו. איפשהו על הסקאלה נמצא שם הילד שלך. שולחת לך המון המון המון אהבה וחיבוק ((((((((((((((((((ענק)))))))))) מכל הלב. לילה רגוע יקירה.

05/09/2011 | 20:47 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

קודם כל סליחה על העיכוב בתגובה.אני חייבת לומר לכן שהתגובה שלכן כל כל ריגשה אותי. תמיד אתן מרגשות אותי בתגובותיכן, אבל הפעם יותר מתמיד,הצלחתן לרגש אותי עד דמעות (הפעם דמעות טובות). אני חושבת שאני באמת מעבר למשבר. היום עבר אצלי בצורה טובה מאוד, חשבתי איך מתקדמים הלאה, דיברתי עם המזכירה של הרופאה ומתישהו הרופאה תחזור אלי כי היא כנראה חושבת על דרך פעולה. בינתיים אני ממתינה למחזור שלצערי יגיע מתישהו. במהלך היחום בעבודה חשבתי מה לכתוב לכן. שלחתי לחברה טובה שלי את התגובה שלכן וכן כן גם היא התרגשה מאוד ואמרה לי שרואים שאתן אישיות מיוחדת במינה. ונועוש: גם חברתי מוסרת לך המון מזל טוב ונחת מעופרי המתוקה. אז דורינקה, אז לך נתקעו האצבעות ולי נתקעו המילים (שזה בדר"כ לא קורה לי), ומי שמכיר אותי אומר שאם נתקעות לי המילים ואני שקטה, אז כנראה שיש סיבה מאוד מיוחדת. אז כן הפעם הסיבה כפי שאת רואה הינה התגובה הכל כך מרגשת שלכן. האמת שקצת נבהלתי מהתגובה שלי מאתמול שעם קבלת התוצאה לא בכיתי, אמרתי לעצמי אולי משהו (סליחה על הביטוי) נדפק אצלי. זה שביום חמישי שעבר אכן חטפתי את הג'ננה זה לא אומר שביום קבלת תוצאות הבדיקה אני לא אבכה. אבל הנה מתגובתך אני רואה שגם את חווית את התחושה המוזרה הזו שבאמת גורמת לך להרגיש לא נורמלית. אבל נכון אנחנו נמצאות בתהליך לא נורמלי שכל תגובה/תחושה הופכת להיות נורמלית ולגיטימית. כל כך הצלחתן להשתתף איתי בתחושות והמילים לא יכולות לתאר עד כמה אתן עוזרות לי ואני לא יודעת איך להודות לכן. אני יכולה להרגיש את הלב שלכן והרגש עובדים כל חזק כאשר כתבתן לי את התגובה המאוד חכמה ומרגשת מאין כמותה. אני מאחלת לכן שתמשיכו להיות המלאכיות (לא של צ'רלי) :-) והשליחות של הטוב והאופטימיות, שתמשיכו בייעוד שלכן ובמצוות שאתן עושות. אוהבת אתכן מכל הלב ושולחת לכן חיבוקים ענקיים ונשיקות. ולך דורינקה גם מזמוזים. אבל נועוש אם גם לך מתחשק אז יאללה בכיף :-). שיהיה לכן המשך שוב טוב עם בשורות טובות. וכפי שדורינקה כתבה: שהעולם יחייך אליכן השבוע ואני מוסיפה ובכלל כי העולם חייב לכן ו ב ג ד ו ל :-)))))))))

05/09/2011 | 00:17 | מאת: דורה

כשקראתי את ההודעה של קרן החדשה ניחשתי, ובכל זאת, דחיתי ולא רציתי לקרוא את ההודעה הזו, כי זה יעשה את הניחוש שלי לאמיתי. וכל כך רציתי בשבילך שנתקעות לי המילים באצבעות ואני לא יודעת מה להקליד ולהגיד לך. יקירה, את יודעת, לפעמים כל התנאים טובים בכל זאת לא מצליחים. גם זוגות בלי בעיות פוריות לרוב לא מצליחים בנסיון הראשון, כך שמאד יכול להיות שדווקא הכל בסדר גמור עכשיו רק שהפעם הזו זה לא הצליח. ו-כן, אני מבינה מה שאת אומרת על להיות אמא בכל דרך, ואת יודעת מה, אני מסכימה איתך לגמריי, רק חושבת שזה עדיין מוקדם מדיי. אולי כדי להרגיע את הלב ולהכין אותו, אבל חשוב מאד שתדברי עם הרופאה שלך, ויש לי הרגשה שהיא, שיודעת טוב יותר ממני מה מתרחש אצלך בגוף, עדיין מאמינה בלב שלם שאת יכולה להצליח להרות מביצית שלך ולשאת הריון בגוף שלך, לגדל בו ילד וללדת ילד בריא. אני מכירה את השבר שמגיע לפני הבטא, אני מכירה את התחושה העמומה שהשלילי עושה אחרי שכבר בכית, אני מכירה גם את ההתנתקות מהרגשות. יקירה מקסימה שלי, אם את נמצאת באחד מהמקומות הללו, דעי לך שהם גם דרך נורמאלית להתמודד עם הלא נורמאלי הזה. כי, קיבינימאט (סליחה) אבל מה כבר את מבקשת? להרות ולהיות לאמא? וכמו שקרן החדשה כתבה, לפעמים הדרך הזו כל כך קשה ולפעמים העולם כל כך לא הוגן! וחורה לי, ועצוב לי, ומרגיז אותי, ובעיקר כואב לי איתך. לפעמים כשמישהו משתתף בתחושות שלך זה טיפה עוזר, אני מקווה שזה טיפה עזר לך, כי באמת שאני לא יודעת מה ואיך להגיד לך משהו חכם כזה עכשיו. שבוע טוב, ומנחם וקל ומחבק, ושהעולם יחייך אלייך השבוע, כי העולם חייב לך!

05/09/2011 | 08:06 | מאת: מטופל?שית

ואני בטוחה שביום מן הימים נשב כולנו עם הילדים במעין פגישת מחזור שכזו ונצחק על הימים האלה! יהיה לך ילד!!!! אל תוותרי!!! עוד קצת סבלנות ואמונה את מתקרבת למטרה

05/09/2011 | 20:12 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

המון תודות על האמונה וההערצה שלך אלי בנוגע לנחישות. אבל את זאת אני זוקפת גם לזכותכן בנות יקרות. כפי שעניתי לאחת מהבנות שכתבה לי, אתן תמיד כל כך עוזרות ולא נותנות ליפול. אהבתי את מה שכתבת על פגישת המחזור הזו - אני בעד. צריך רק למצוא מקום גדול כי בעזרת השם יתווספו עוד אימהות :-) אני מקבלת את עצתך ואני לא אוותר (אני יודעת שגם לא תתני לי לעשות זאת). בסוף זה יקרה או כמילות השיר מחכה של ריטה: "יום אחד זה יקרה".... שולחת לך המון חיבוקים ונשיקות חמות :-)

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה