תחילת מחזור נוסף של IVF

הי נועה, דורה ולכל הבנות היקרות התחלתי היום מחזור מס' 6 של IVF (ומקווה שגם אחרון). אני רוצה לשתף אתכן בחוויה רגשית שטרם חוויתי במהלך הטיפולים. נכון שכל התהליך הינו רגשי ומורט עצבים ודורש מאיתנו תעצומות נפש רבות ומדי פעם נשברים. אז מה שקרה הוא שעל מנת להזריק את הזריקות להשראת הזקיקים, אני הולכת למיון נשים בבית החולים (היות וזה נופל ביום שישי). הצוות של המזכירות והאחיות מאוד מאוד נחמד ואפילו יותר מזה - מקסים וכל כל נותן תקווה. פשוט אין מילה רעה לומר. בשלב מסויים נוצרת מע' יחסים מאוד קרובה. משום מה בפעם הזו, ניטעה בי תחושה של עוד פעם ללכת למיון, שוב פעם לראות את אותם אנשים (מקסימים) ומה גם שמיון הנשים נמצא בדיוק בסמוך לחדר הלידה.... פשוט לפני שיצאתי התחלתי לבכות (וזה עוד לפני שהוזרקו לי ההורמונים :-) ). כל הדרך כמעט בכיתי וכמובן שבאתי עם עיניים אדומות למיון נשים. שיתפתי אותן בתחושות שלי והן היו כל כך נחמדות ומבינות, והן אמרו שזה פשוט תהליך ארוך שצריך המון המון סבלנות ובסוף זה יצליח, בדרך זו או אחרת. הן פשוט עודדו אותי לא להרים ידיים, כי זה כמעט מה שקרה. פשוט לא רציתי ללכת. אז היום התחלתי את סבב ההזרקות בצורה קצת צולעת, אבל אולי כמו שאמרה המזכירה של מיון הנשים: אולי דוקא בגלל שזה התחיל קצת קשה הסוף יהיה טוב. הלוואי. דוקא עכשיו אני משלבת את הטיפולים הרגילים הקונבציונלים יחד עם רפואה אלטרנטיבית: דיקור סיני. אז מדוע התחלתי בצליעה?. וכן נזכרתי בעוד דבר. אתן בודאי תצחקו. לפני כ- 20 שנה (כן כן זו לא טעות), נזכרתי באיזושהי פליטת פה של מישהו שאיני זוכרת באיזו קונסטלציה היא נאמרה, אך מה שאני זוכרת היה שהוא אמר לי שלך לא יהיו ילדים, או הלוואי ולא יהיו לך ילדים. למעלה מ- 20 שנה האמירה הזו כנראה ישבה אי שם תחובה בתוך מוחי, ומשום מה עכשיו ולפני מס' חודשים היא יצאה מהארון. אשמח לשמוע את דעתכן. אני מקווה שאני לא מתחרפנת. אני יכולה להעיד על עצמי שעד עתה באופן יחסי מבחינה רגשית עברתי את התהליך די בצורה טובה. אני רוצה לציין כי אני עוברת את כל תהליך ה- IVF לבד ללא בן זוג. אז סליחה על אורך השתפכות הנפש. שבת קסומה לכולכן :-)

היי נ', כל אחת מאיתנו חוותה את האכזבה והציפייה והכמיהה בצורה קצת שונה כשהדבר המשותף לכולנו זה הרצון להיות אמא! במהלך החיים ובלי קשר להריון המוטו שלי היה "שלא יקום הבן... שיפיל אותי מהרגליים" - במהלך הטיפולים נשברתי, בכיתי, התאכזבתי...אבל תמיד קמתי על הרגליים לטיפול הבא בידיעה שהוא קרוב מאי פעם ושזה רק עיניין של זמן! לחלקנו זה לוקח מהר יותר וחלק קצת פחות...את חייבת תמיד לזכור את המטרה הסופית ולהאמין שזה יגיע. לפני הטיפול האחרון היתה לי פגישה עיסקית במחלקת יולדות בלניאדו נתניה והמתנתי לפגישה בתוך החדר תינוקות - לא יכלתי להפסיק לבכות! 40 תינוקות מסביבי ואני רק רציתי אחד! ולא מספיק זה ...הפגישה היתה בתוך טיפול נמרץ פגים ואני פשוט לא נרגעתי באותו היום - אבל היום ברוך השם אני כבר בשבוע 13 מתקדמת עם ההריון הפרטי שלי! יקירתי....זה יבוא! עוד קצת סבלנות...כנסי בטיפולים בכל הכוח הפיזי, הנפשי שלך...ותאמיני שאף אחד לא יסיט אותך מהמטרה שלך ומהזכות שלך להיות אמא.

שבת שלום, כל כך ריגשת אותי עם הדוגמה האישית שלך. אהבתי את המוטו שלך וזהו החל מרגע זה אני מאמצת אותו. אני גם כן נשברת בוכה, ממלאה את מימי הכנרת :-) אבל תמיד קמה כמו מן נחום תקום כזה. אני מאמינה כמו במילות השיר מחכה של ריטה שלבסוף זה יקרה. אפילו מלראות אשה שהולכת עם עגלת תינוק אני יכולה להזיל דמעות. האם כדאי לי ללכת לאיזשהו טיפול או ייעוץ פסיכולוגי?. מה שבטוח שאני מתכוונת כמו שאת אומרת להיכנס בטיפולים האלה כמו שאומרים: באמ אמא שלהם :-). הן מבחינה פיסית כמו שאת אומרת שאם זה אני מתמודדת כנראה טוב יותר וגם מההיבט הנפשי שאיתו ההתמודדות שלי קצת יותר בעייתית, אבל בגלל אתן קיימות. פשוט נשמות טהורות שכל כך עוזרות ותומכות. אני כל כל שמחה על כך שאת בהריון. אני בטוחה שתהיה אמא מדהימה :-). דרך אגב שאלה: כמה טיפולי IVF עברת עד שנכנס להריון ? אני מאחלת לך המון המון כיף בהריון ושתהני ממנו ומהצאצא/אית ביי והמשך שבת קסומה

כל כך כל כך מוכר מה שאת מספרת! קורה המון שמתחילים טיפולים עם התלהבות ואופטימיות וחושבים שעוברים את העינין בקלילות, ופתאום דווקא אחרי מספר כשלונות פתאום מגיע העצב והקושי! לפעמים לוקח זמן לעבד ולעכל את כל התהליך הזה! ועכשיו למשהו עוד יותר חשוב: טיפולים אלטרנטיבים פועלים בדרך שדווקא בהתחלתם - כל הקושי יוצא החוצה! לפעמים סימפטומים של מחלות מחמירים דווקא עם תחילת הטיפול! לפעמים תגובות רגשיות שהיו כלואות בתוכנו מתחת לפני השטח - פתאום מוצות את הפרצה לצאת החוצה... תני לכל מה שעולה להשטף ולצאת! אם בא לבכות - בוכים, אם קשה להזריק - מסתכלים על המחט ומאיימים עליה אם לא תביא את הילדים ומהר! זה שאת בלי בן זוג בתהליך, לא אומר שאת לבד! יש לך את כולנו, ואם תעיזי ותספרי לקצת אנשים מסביבך פתאום תגלי שחצי מהמדינה נמצאת בטיפולים... לגבי המולסה - כן, קונים בכל חנות טבע. לגבי חלב עיזים - בטח שיש. אפילו בסופר רגיל. את יכולה לנסות גם חלב סויה במקום חלב רגיל. יש היום מבחר כזה גדול של משקאות סויה טעימים אפילו יותר מחלב! (אני אישית די מכורה לשל תנובה עם התווית הירוקה - במתיקות מופחתת. זה עם התווית הכחולה מתוק לי מדי) ההריון טפוטפוטפוטפו מתקדם נפלא, אני יושבת במכבי כרגע אחרי שתיית סוכר מגעילה ומחכה לבדיקת דם.... החיים הטובים של ההריון! חבל לי שהוא יגמר בקרוב... שיהיה שבוע נפלא, עם אנרגיות חדשות וטובות!

היי נועלה. אני כל פעם מחדש לא מוצאת את המילים להודות לכן ולכל הבנות על הפורום המדהים הזה. התמיכה שלכן כל כל עוזרת לי. אני פשוט מזכירה את הפורום הזה בכל הזדמנות שיש לי. מאוד מעניין מה שכתבת לי לגבי הטיפולים האלטרנטיביים. כנראה שחלק מהדברים הדחקתי איפשהו.כמובן שיש לי אתכן פשוט מדהימות ובודאי שאני איני לבד. אני דוקא מאותם אנשים שמספרים ואולי קצת יותר מדי. ואכן את צודקת פתאום את שומעת שכל העולם ואחותו בטיפולים. יש לי גם חברים שכל כך תומכים בי ובאמת אני חייבת גם להם. העניין הוא שמאוד מאוד לא נעים לי להכיל עליהם את הבעיות שלי, למרות שאני מעידה על עצמי שאני בן אדם אופטימי ולא דיכאוני. אהבתי את התגובה שלך לגבי הזריקה: ממש צחקתי. באמת ביום שבת כאשר האחות הזריקה לי את המנופור לטוסיק זה ממש לא היה נעים אבל בליבי צחקתי ואמרתי לעצמי: בשביל ילד עושים הכל וזה אפילו אינו כאב. אצלי הבעיה היא שההורים שלי מאוד מבוגרים. אימי שתיבדל לחיים ארוכים וטובים בת 83 ואבי בן 92. שניהם אנשים שעברו את השואה אבל הם אנשים כל כך שמחים ואופטימיים. לצערי אני בת יחידה וכמובן שבנוסף לכך שאני רוצה להביא ילד לעולם למעני כמו שאומרים ולהעניק לו את כל הטוב שבעולם, אני רוצה גם לגרום להם "קצת" נחת ולהביא להם נכד/ה ואולי שניים:-) ומאוד מאוד מקווה שהם יזכו לזה. זה פשוט אוכל אותי שאומרים. היתה לי תקופה לפני שהחלטתי לעשות את הצעד הזה שהרגשתי שאני כישלון. גם עכשיו מדי פעם זה עולה אבל פחות. אני מאוד שמחה שאת נהנית מההריון נו אולי דברי עם הקטן/נה ותגידי להם שימתינו קצת מה רע להם שם בבטן, דואגים להם, מאכילים אותם, כן גם את הסוכר המגעיל הזה של הבדיקה. מי יודע אולי גם לזה יגיעו יום אחד. מאחלת לך שההריון ימשיך כמה שיותר וימשיך בכיף. ואני כל כך מודה לך על העידוד - כבר אתמול הלכתי בגישה טובה יותר וכמובן שגם היום אני אלך בגישה טובה יותר. ביי והמשך יום מקסים וחג שמיח :-)