זהו. זה הסוף.

אני לא יודעת מה בדיוק אני מרגישה, אם בכלל. מן תחושת רייקנות, כזאת שמגיעה כשאר נכשלת במשהו ואין לך מושג איך להתמודד,כזאת שמגיעה כשאר מאבדים מישהו\ משהו יקר ללביכם, כזאת שהלב כואב ממנה, אבל באמת כואב. אין דמעות - וזה גרוע יותר, כנראה הם כבר נגמרו וכנראה שזהו השלב שבו אני מעכלת את הדברים. היום שוב לא נמצא עובר וכנראה שהרופא יבקש שאפסיק את התמיכה. מתה כבר להיות מאחורי כל זה... מקווה שאכן השק יצא במלואו במהרה ולאחר מכן אקבל את המחזור ונתחיל טיפול חדש. תגידו, איך בודקים שהכול יצא? בא"ס ? מישהי יודעת אחרי כמה זמן אני אקבל את המחזור שלי? יש לי מלא מלא שאלות והייתי מתה להפטר מהדבר הארור הזה שגורם לי לאי נעימות בבטן ולתחושה מגעילה. היום הבנתי שאני רודפת סביב הזנב שלי כבר שנתיים, כנראה שדברים כאלו קורים הם מוציאים אותך שניה מהמעגל הזה שנכנסת אליו בלי לשים לב וגורמים לך להסתכל לתוכו, לבפנים ולהבין שהמרדף הזה לא תלוי בך, הלוואי שכן- חודש אחרי חודש של נכשלים, וכבר שמגיע החיובי הוא עטוף ברע. בפעם הבאה אני לא מחשיבה עצמי בהריוןם עד לאחר בדיקת דופק לפחות. עדיין לא החלטתי אם מיד להמשיך טיפול בקבלת המחזור או לחכות חודש אחד...אולי בסוף אחליט לעשות הספקה של חודש ולנסוע לטייל איפשהו...אני זקוקה לזה. לנופש :) סליחה על הבשורות הלא טובות על הבוקר, מקווה שבפעם הבאה אגיע עם בשורות טובות יותר.

יואו דנה, את אומרת את כל המילים שאני אמרתי בעבר, בדיוק. את מיואשת ברמות וזה מדהים הדמיון של המצב שבו אני הייתי. לי היו תאומים שנלחמתי עליהם, אך לצערי אחד אחרי השני לא החזיקו מעמד, באחד לא היה דופק ולני היה דופק איטי מאוד ורק נס היה מציל אותו אבל צערי זה לא קרה ואני יכולה להזדהות איתך ועם כל מילה שרשמת כאן, פשוט רציתעי להיות אחרי ה"הורדה" הזו, התאשפזתי והחדירו לי נרות/כדורים ופשוט הייתי אמורה להמתין בסבלנות עצומה עד שהכל ייצא החוצה, אוףףףף, רציתי למות! ובעלי החמוד ניסה כל הזמן להצחיק אותיולעודד אותי... אבל מצד שני כל כך שמחתי שבכלל נקלטתי להריון!!! זו כבר התחלה... וכעת אני אמא לשני בנים מדהימים משני הריונות לאחר הפריות (הפרש של שנתיים). מותר לך להתעצב (בלשון המעטה)ולכאוב, אבל אל להשבר, את חייבת להמשיך, לצבור כוחות וקדימה לעבודה. את רוצה ילד או לא???? אל תשברי, אני ההוכחה שבסוף יש הצלחה!!! וגם את תצליחי בע"ה.

ראשית תודה רבה על העידוד. באיזה שבוע היית שהחדירו לך כדורים? הרופא שלי אמר היום שאני אצטרך לעבור שאיבה\ גרידה עדיין הוא לא יודע רק בשבוע הבא במידה ולא יצא אז הוא יוכל לדעת כשאר אבצע א"ס. היום ביקשתי ממנו שהוא יבצע זאת, הוא אמר שהוא ממש ממש ממש ישתדל ושהוא לא יזרוק אותי לסתם בית חולים אלא ישתדל שזה יהיה באסותא - מקום מוכר ורגוע. מקווה לטוב ובטוח אחרי ש"זה" יצא אני ארגיש הרבה יותר טוב עם עצמי כי עכשיו שזה בתוכי זה מפחיד, מה יקרה עם יהיה שטף דם? אולי זה יכול לגרום לי לזיהומים ? וכל מיני כאלה ...בטח את מכירה :)

אני מבינה שזה כואב...ומאכזב...אבל איזה ברירה יש לנו?! אנחנו חייבות להתגבר על זה ולהמשיך הלאה ולהאמין שבסוף נקבל את מה שחיכינו לו כ"כ!!!!!!! קבלי חיבוק גדול ((((()))))

אני כלכך מבינה את כאבך....מה שאת עוברת הוא אכן קשה.. תני לעצמך את הזמן להתאושש לאט לאט. אל תדחקי בעצמך לקום מהר כאילו כלום. יש כאן הרבה בנות שעברו דרך קשה מאוד ע"מ להיכנס להריון. כל אחת והבעיות שלה או של בן זוגה. בסוף זה יקרה וגם את תהרי, אני אישית מכירה מישהיא שעברה IVF עם הריון ראשון לא תקין שהסתיים ואז נקלטה די מהר לאחר מכן. חזקי ואמצי. נשיקות וחיבוקים

ראשית, תודה על העידוד... שנית- מגיע לך המון מזל טוב! סורי שלא "הייתי כאן " ממש והתייחסתי יותר אבל איזה כיף לשמוע! את יודעת כבר כמה נקלטו? מאחלת לך הריון תקין, משעמם ושיגמר בידיים מלאות אמן! כ"כ מעודד הסיפור שסיפרת לי, בימים כאלו נותר לי רק להאחז בסיפורי הצלחה, תודה רבה על התמיכה:)

כפי שכבר כתבתי לך לפני כמה ימים, מאוד מבינה את מה שעובר עלייך. עברתי דבר דומה לפני חודשיים. אני יודעת שקשה לנחם אותך עכשיו והכל נראה כל כך קשה, אבל תאמיני לי התחושות הקשות נעלמות ותמצאי את עצמך בסבב חדש. כשזה קרה לי, הבנתי שזה דבר שקרה לכך כך הרבה אנשים שאני מכירה ואפילו לא ידעתי. לכולם דרך אגב, יש כמה ילדים היום. זאת כנראה הדרך של הטבע להמשיך רק הריון תקין. קחי לך את הזמן, תתפנקי ואחרי שתתאוששי המשיכי הלאה. אני בטוחה שיהיו לך ילדים חמודים ומתוקים. חיבוק גדול דני

הייתי מאוד רוצה לשמוע מאחר ומאוד מדאיג אותי כל העניין של מתי אוכל לחזור לטיפולים. עברת גרידה ? שאיבה? כדורים? מה היה לך אם יורשה לי לשאול וסליחה על החטטנות זה רק מדאגה ומרצון להשען על משהו .. לפי מה שכתבת, לפני חודשיים, זה אומר שמיד במחזור הראשון לאחר המקרה התחלת שוב טיפולים?

כל סוף הוא התחלה חדשה... קלישאה, אבל זאת האמת. כל מה שהבנות סיפרו לך נכון ואמיתי. אחרי הריון לא תקין יש הרבה ילדים בריאים. כשתתאוששי מהטראומה, תביני שהגוף שלך הוא חכם גדול. הוא רק עושה חזרה גנרלית להריון האמיתי והנפלא והתקין שמחכה לך מעבר לפינה. והוא יבוא. ההריון הזה שלך אישר לי את זה, את יודעת להיות בהריון, אז אין סיבה שלא תהיי בקרוב, והו יהיה ארוך ונורמלי! מתפללת בשבילך שמה שלא תצטרכי לעבור - גרידה או שאיבה או כדורים - שיעבור חלק, הכי קל שאפשר ויקרב אותך אל הדבר האמיתי. אם את שואלת אותי אישית, הייתי עושה בהחלט איזה הפסקה של חודש, אולי אפילו חודשיים. נוסעת, מנקה את הראש, את הלב. מתרחקת קצת, וחוזרת עם אנרגיות חדשות. (((((((((חיבוק עצום))))))))))) מכל כל כל הלב!

כן כנראה שאעשה הפסקה קצת...חודש, ננסה טבעי :) תגידי נראה לךש אני רציכה לבקש בדיקות דם לקרישיות יתר בדם? בגלל המטומה שהייתה לי?

הסוף יהיה רק שתגיעי לחדר לידה ותגידי סוף סוף ילדתי קצת הפסקה קצת פינוק אחרי תקופה לא קלה תני לגוף שלך ולנפש להתאושש קצת לא הרבה כי ההריון הבא יהיה תקין מתחילתו ועד סופו שולחת לך חיבוק ענקי