בשורות רק חצי טובות...

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

12/12/2010 | 23:12 | מאת: נועה

חזרתי עם דופק אחד תקין... השני עצר. הקלה מצד אחד שמהולה בעצב. עכשיו צריך להמשיך להתפלל שהאחד יחזיק, כי כשהרחם מדמם ברמה כזו זה עלול לגרום להתכווצויות ולפליטת השק התקין... קצת עייפה מדרמות. קשה שאני לא יכולה להעביר את המצב עם היוגה והשחיה שלי, כי אסור כרגע. כולי תקווה לפחות שזה יסתיים כמו ההריון הראשון שלי עם ילד אחד בריא ושלם. תודה אהובותי על הדאגה. אוהבת אתכן! לילה טוב

לקריאה נוספת והעמקה
12/12/2010 | 23:35 | מאת: מור

נועוש, אני כל כך מצטערת לשמוע!!! שולחת לך ים של חיבוקים ((((((((((((()))))))))) אין לי מילים לעודד... אני בטוחה שלמרות שיש הקלה מסוימת זה כואב. אני מתפללת בשבילך שהעובר האחד שנותר עוד יגדל ויתחזק וישאר איתך עד שיצא לאוויר העולם בריא ושלם אוהבת אותך המון!!! תהיי חזקה ותנוחי... יהיה בסדר בסוף 

13/12/2010 | 08:14 | מאת: נועה

תודה על כל החיזוקים!!!!!!

12/12/2010 | 23:55 | מאת: ענת

מתפללת איתך מצטערת לשמוע תנוחי ותנוחי יש עדיין דימומים ? לא צריך בדיקות דם למעקב? מכיון שעברת את זה פעם אז יש תקווה עדיף ציפור אחת ביד משניים על העץ אני לא מבינה למה הוא לא נותן לנוח מהדרמות ולהמשיך פשוט וקל חלומות פז

13/12/2010 | 08:16 | מאת: נועה

אתמול בבוקר היה עוד דימום רציני. ויהיו כנראה עוד. השק השני עדיין לא התפרק והוא ישנו עם עובר רק בלי דופק. אז יקח עוד די הרבה דימומים כדי לנקות את השטח. ופה הסכנה לראות אם הרחם לא ינקז החוצה גם את השני... נקווה להכי טוב שאפשר. לא צריך בדיקות דם כי מרגע שיש דופק ואפשר לעקוב עם א"ס אין מה להוסיף. אני על תמיכה מוגברת, נחה ואין עוד מה לעשות.

13/12/2010 | 00:21 | מאת: סמי

נכנסתי כדי לענות לך למטה ומצאתי את הודעתך. אני מאוד מצטערת על הבשורות, ומקווה שאת מוצאת כוחות להתמודד. לא אחזור על מה שאת אומרת לכולן במקרים דומים, שהגוף יודע את עבודתו וכו' את הרי יודעת את זה. אם אינני טועה היה לך סיפור דומה בהריון הראשון. אני מקווה שגם הפעם תזכי לסיים את ההריון במועדו עם תינוק וורוד ובריא, השאר ישכח או יאבד משמעות. הלוואי שאכן מסתיים לו עכשיו פרק הדימומים, ופרק נאה, עגול, משעמם וארוך של עוד שמונה וחצי חודשים נפתח. טוב שאת חוזרת לסיני, לי נתן הדיקור גם אנרגיות ורוגע, אני מקווה שגם את תתחזקי בקרוב. דואגת לך וחושבת עליך, סמי

13/12/2010 | 08:18 | מאת: נועה

כוחות יש לי תמיד טפו טפו, בעיקר כשמדובר בדברים שהם מעבר ליכולתי לשנות. אני מקבלת מה שהטבע מכתיב. יודעת יפה מאד שעדיף כך מאשר מאוחר. לצערי לא יגמר פרק הדימום אלא עלול להתגבר כי עכשיו השק השני צריך לפנות את השטח... מקווה מאד שאכן הסיפור יגמר כמו ההריון הראשון. תודה יפתי שאת פה!

13/12/2010 | 07:48 | מאת: אופטימיתמשהו

מאוד הצטערתי לשמוע, זה ממש כואב...כולי תקווה שזה ימשיך להיות תקין. נועה, את חייבת לשמור על עצמך ולהוריד הילוך. אני מבינה שאת עושה יוגה ושחייה אבל אולי כדאי באמת להאט את הקצב. אני יודעת כמה הדברים האלה חשובים וגם אני הייתי לפני הטיפולים חולת אימונים במשך שנים, אבל קצת וויתרתי לעצמי ומקווה שאחרי הלידה אחזור בכל כוחי לגופי הקודם. אני ממשיכה להתפלל בשבילך ומאמינה שההריון הזה שהתחיל עם דימומים הסתיים עם ידיים מלאות! אוהבת...

13/12/2010 | 08:20 | מאת: נועה

הורדתי הילוך לפני יותר משבוע... אני לא עושה כלום. אין לי ברירה כרגע. (אם אני רוצה לנסות לשמור על הקיים) אני לא כל כך דואגת לגוף שלי, השתקמתי ממנוחות הרבה יותר ארוכות ואחרי קיסרי מזעזע... יותר דואגת לנפש, זה המקום העיקרי שבו אני פורקת. מקווה שאוכל לחזור בקרוב. תודה רבה על האיחולים והמחשבות!!!!

13/12/2010 | 08:38 | מאת: חני

13/12/2010 | 08:41 | מאת: חני

מאוד הצטערתי לשמוע.אני אפילו לא יודעת מה להגיד...אתמול נתת לי המון כח לחשוב חיובי ושדימומים הם שכיחים והיום...באיזה שבוע את?מחזיקה לך אצבעות

13/12/2010 | 09:58 | מאת: נועה

שבוע 8. אני עדיין מנסה לשמור על אופטימיות כי ככה התחיל ההריון הראשון שלי. והילד בגן עכשיו... בסיפור שלנו אין דרך אחת ישרה. יש רכבת הרים מטלטלת. ככה זה. צריך לנסות לחיות עם זה ולחוות מינימום טראומות וחרדות. קשה אבל אפשרי אם מתעקשים.

13/12/2010 | 11:47 | מאת: קומפקטית

תשתדלי להישאר רגועה, עד כמה שזה קשה.... ונקווה לטוב, מה נקווה, חייב להיות טוב !! שומעת? תחזיקי חזק! קבלי חיבוקים ונשיקות של עידוד !!

13/12/2010 | 14:03 | מאת: אביגיל

באמת שעצוב, אז אני שולחת לך ים ים ים של חיבוקים. וכל האצבעות אני מחזיקה לפשוש שנותר - אל תדאגי הוא חזק ושורד. רק שימרי על עצמך ועליו והכל יהיה בסדר. נשיקותXXXXXXXXXXXX

13/12/2010 | 14:04 | מאת: דנית

כמה עצוב. מקווה שהשני ימשיך וישאר חזק ובריא. מצטערת שאת צריכה לעבור את כל המתח והדאגות האלה...

13/12/2010 | 14:40 | מאת: נועה

מה הייתי עושה בלעדיכן? אני יותר ויותר מבינה את הכח שיש לנו פה. אפילו לבעלים קשה להבין מה עובר עלינו. מי יבין יותר מאתנו...? נשאר רק להתפלל, כי באמת חוץ מלעשות את המינימום סידורים (שבשבילי זה כמו לא לעשות כלום בחיים) אני ממש לא מזיזה את התחת.

13/12/2010 | 22:39 | מאת: דורה

אהובת אהובתי, אהובתי, מחזיקה אצבעות חזקות ואיתנות לצילי המתוקה, שתחזיק שם ותיאחז באמא ותהייה הילדה הכי מדהימה בעולם! (או ילד, מה שבא לה). ממש כמו בהריון של אדון קטון. אמן, אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן, אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה