בטא שלילית

אחרי שתי הזרעות, 3 הפריות, שאיבת ציסטה, חצי שנה הפסקה מהורמונים ושוב לאחר לבטים קשים חזרה לטיפולים ולדיקור... עשינו עם תקוות גדולות לפני שבועיים הזרעה נוספת היום עשיתי בטא... לא באמת הייתי צריכה לחכות לתוצאה. שעה אחרי דיקת הדם קיבלתי מחזור. אני כותבת ובוכה... אין לי יותר כוח...לא יודעת מה עושים עכשיו... אנחנו בדרך להפרייה רביעית ואני מאבדת כל תקווה שהמחזור האינסופי הזה של תקוות ואכזבות ייגמר אי פעם.

כמה כואב וכמה מאכזב )-: שולחת חיבוק ענק ואוהב ומנחם (((((((((((((((())))))))))))))))))) ומה עושים את כן יודעת ואת עושה. אני מכירה כל כך ומבינה כל כך את תחושת היאוש אבל, המחזור (תרתי משמע) האין סופי הזה יגמר יום אחד עם בטא חיובית מדהימה!!!!!!!!!!!!!! זה יקרה. ובעזרת השם כבר עכשיו בהפרייה הרביעית! אוהבת ((((((((((((((()))))))))))))))) דורה.

אני באמת שואלת עד מתי? באיזה שלב מפסיקים... נפרדים, מאמצים - מתי? בכשלון ההפרייה הרביעית, החמישית או העשירית??? יש קו אדום? הסיבה שאני כל כך מפחדת מההפרייה הבאה היא כי אני כל כך פוחדת מלהגיע לנקודה שלא ממשיכים יותר. בחיים לא דמיינתי שאגיע להפרייה הרביעית ועכשיו שאנחנו כאן במהירות בלתי נסבלת אז מאוד יכול להיות שתהיה גם חמישית ושישית. ואני מתייסרת במחשבה של מה זה עושה לגוף שלי, כל ההורמונים האלו והאם אני מסכנת את הבריאות שלי, מסתכנת בסרטן... לא יודעת אם יש סטטיסטיקות. אני זוכרת שסיפרת שקיבלת מהרופא שלך תוכנית פעולה ארוכת תווך ואולי אני צריכה כזו- תוכנית שתגיד מנסים ככה ואם זה לא עובד אז גם ככה וככה ואם לא אז לא. זהו...

אנחנו אמנם לא ממש מכירות אבל מה שאת כותבת נוגע לכולן.גם אני, כמוך, בהפריה השלישית שלי (עם הסטוריה של ארבע הזרעות שכשלו)ויום ד' בדיקת הדם, וכולי חוששת שאקבל עוד לפני את המחזור שלי, הוא כמו שעון...ואני מנסה לגרש את המחשבות השליליות שקודחות לי במוח. במידה ולא אהרה גם הפעם, זה יהיה כל כך מתסכל! רק המחשבה לעבור שוב ושוב מייאשת. אבל כמו שאמרתי בעבר "אין ייאוש בעולם" ואסור לך להתייאש, המשיכי לנסות ולנסות, בסוף גם את תחבקי ילד/ה. תחשבי שזה חלק ממבחן רוחני שאת עוברת, אולי זה קלישאה אבל זה יכול להקל. בכי יכול להקל מעט ואני מאמינה שמחר תקומי עם כוחות מחודשים אני מחבקת אותך חזק ומאחלת לך שבקרוב, רק עוד קצת...תהיי בהריון- אמן!

תודה על העידוד... אני מאחלת לך בכל ליבי שתקבלי בשורות טובות בסיבוב הזה. אני בדרך כלל מאוד אופטימית אבל הרגעים שמייד אחרי השלילי הם קשים מנשוא, ממש סוף שבוע אבל בבית. אנחנו אחד הזוגות החזקים שאני מכירה ותמיד חשבתי שאין גבול למה שנוכל לעשות ולהשיג אבל אני באמת מפחדת שלא נשרוד את זה... יהיה טוב בסוף. תודה בכל אופן...

היי מתוקה אני קוראת את מה שכתבת, עצוב לי מאוד. אל תאבדי תקווה, תמשיכי לקוות, אני מניחה שאת מתייעצת עם הרופאים לגבי ההמשך, מה הם אומרים? או שזה משהו שאנחנו קובעות? זה באמת לא קל, אבל את חזקה, את רוח חיה פה בפורום, את תמיד יודעת לחזק את הבנות פה (וגם אותי אישית) אז תחזקי את עצמך, אל תתייאשו, תעשו משהו כיפי היום, אני בטוחה (ויודעת) שזה לא קל אבל חייבים להמשיך. אני בטוחה שבסוף זה יגיע שולחת לך חיבוק ענקי, מקווה שהבנות פה קצת עודדו, אני הרבה זמן לא נכנסתי אבל אני זוכרת - את מדהימה, חזקה, מתוקה, נשמע לי שאת באמת משהו מיוחד. תמשיכי להיות כזו ואל תישברי יקירתי. נשיקות !!!!!!!!

שמתי לב שנעלמת לאחרונה.. אני מקווה שאת מחזיקה מעמד ובניגוד להרגשה הזוועתית שלי בסוף השבוע הזה, את שומרת על אופטימיות. תעדכני מה קורה עם הטיפולים. ולמרות שגם אני כמוך קצת נעלמתי לאחרונה, אני עדיין נכנסת ומתעדכנת. אם את מרגישה שגם את צריכה עידוד - רק תגידי! תודה... אני קצת יותר טוב עכשיו... אין ברירה ממשיכים הלאה...

אני מצטערת לשמוע על חוסר ההצלחה. ואני שמחה שמצב רוחך השתפר...המון כוחות דורש התהליך הזה ... ויש לך אותם.ובהחלט מחזיקה לך אצבעות לפעם הבאה.