"אין ייאוש בעולם"

תשמעו חברות יקרות, חזרתי עצבנית! הייתי היום בבדיקת אוטראסאונד ואני ממש מאוכזבת וכועסת על הרופאים, פשוט איבדתי את האמון שלי בהם. הטיפול עם הדקא בינתיים לא מניב תוצאות, עם הצטרוטייד זה היה פרוטוקול קצר ואני תמיד קוצרת בו מספר יפה של ביציות. אני כבר תשעה ימים מזריקה את הדקא המדכא הזה, סובלת, כחולה, פצועה- וסך הכל יש שתי ביציות כרגע (עם מינון של 112 גונל בשלושה הימים הראשונים ואח"כ שלושה ימים מינון של 150) פתאום קלטתי והתחוור לי שאין להם מושג בכלום ושהם משחקים עם הגוף שלנו כרצונם ואני מוחה על זה!!!! כמעט נכנסתי לרופא מרוב עצבים, מזל שלו שלא נכנסתי. אני עומדת שם בוכה (להזכירם אני מטופלת בבלינסון) ומתוסכלת והאחיות בוהות בי כמו זומבי, הייתי יכולה להעיף עליהן פטיש 200 קילו אם הייתי יכולה. פרוטוקול קצר שלי מניב עם מינונים נמוכים 12-13 ביציות והפרוטוקול הארוך הזה לא מספיק שהוא כואב , הוא גם ארוך וגם מניב כרגע תוצאה דלילה. אפילו בהזרעות שעשיתי היו לי יותר מארבע ביציות. יצאתי רותחת מעצבים וכמובן הטרדתי את בעלי בעבודה, הוא קצת הרגיע אותי והבטיח לי שאם הטיפול הזה ייכשל נלך לרופא פרטי הכי טוב שיש (איזה חמוד הוא...) בדרך גם פיציתי את עצמי וקניתי שמלה יפה, זה קצת הרגיע אותי, חחח.... אח"כ ראיתי שלט על אחת החנויות שעליו היה רשום " אין ייאוש בעולם" ואז מעט התעודדתי וחשבתי עליכן. חתימה טובה נשמות טובות!

עם כל העצבים ואני יכולה להגיד לך שהעצבים שלך בדיוק בדיוק במקום... את מוצאת את השלט הנכון כדי להבין שבסוף בסוף - חייבים להיות אופטימים אם רוצים להצליח! יקירתי, הרופאים האלה לא יודעים שום דבר שהוא אמת חותכת. הכל ניסוי וטעיה. גם אותו טיפול על אותו גוף יניב תוצאות שונות כל פעם. אין להם דרך למדוד או לחזות איך תגיבי. עכשיו תגידי- את בא"ס של היום השישי סה"כ לגונל? אם כן, אז זה עדיין מוקדם, עוד זקיקים יכולים לצוץ! וחוץ מזה, ביננו - לא ממש צריך יותר מעובר אחד שיעשה את העבודה... מניסיוננו, גם טיפולים שנשמעים מעאפנים בהצלחה יכולים להניב את התינוקות הכי בריאים ומתוקים בעולם! חכי, הדרך עוד לפניך! &&&&&&&&&&&&& שילך וישתפר!

נוע'לה, הייתי קצת עצובה אתמול אבל שינה טובה של לילה מכפרת על הכל. חוץ מזה, קניתי שמלה יפיפייה שעושה לי שמח בלב (אני יודעת שזה נשמע שטחי אבל אחרי הכל אנו נשים). האחות אמרה לי להזריק 150 גונל עד יום ראשון ועד אז אני מקווה שתהיה התפרצות זקיקים. היא גם אמרה לי שדקא אכן מעט את התגובה השחלתית אז אני מקווה ששחלות שלי יתעוררו להן. פייר, אני פשוט רוצה מוקפאים, כי רק כך נחסך ממני הדרך לשאיבה בחודש הבא וזה הרבה פחות אגרסיבי, אבל כמו שאמרת, מספיקים שניים/אחד לעשות את העבודה. ומי יודע, אולי פרוטוקול כזה יעשה את מה שהאחרים לא עשו, גם אם הניבו הרבה ביציות. גמר חתימה טובה נשמה טובה, מאחלת לך שיהיה לך ה-כ-ל! נשיקות ותודה על העידוד!

מבינה את העצבים שלך כל כך!!! ולא מבינה למה שינו לך את הפרוטוקול בכלל. אצלי התחילו עם דקא ארוך שהניב חרבנה של יבול ואחרי שהדרעק הזה יצא לי מהמערכת אמרתי שאני לא רוצה כזה יותר ועברנו לפרוטוקולים של אנטגוניסט, בהם מתחילים גירוי ונותנים צטרוטייד לקראת השאיבה. ובדיוק כמו שאת מספרת- היבולים הכי יפים שלי היו באנטגוניסט. אז אם מצאו מה עובד עלייך הכי טוב, בשביל מה לשנות? בכל הטיפוים הללו הם מחפשים את הטיפול הטוב ביותר בשבילך ואני לא מבינה למה לשנות את מה שכבר מצאו. זה בעניין העצבים, שאני מעוצבנת איתך לגמריי! והאחיות האנמיות הללו לפעמים באמת יכולות להוציא מהדעת. מה קרה? אי אפשר להרגיע או לחבק? אבל, יקירתי, עוד יכולים להתגלות זקיקים! ובעזרת השם, הביציות המתוקות יהיו באיכות של קורס טיס לפחות! והזרעונים יהיו סיירת והעוברים יהיו הכי קרביים והכי נכונים לכיבוש הרחם! ותתחדשי על השמלה (-: בחיי, אין כמו שמלה חמודה לשפצור מצב הרוח. גם בזה אני לגמריי איתך. יענו, כל מה שעשיתי עכשיו זה רק להגיד לך שאני מסכימה איתך בהכל. ((-: טוב, גם זה שווה משהו, לא?

תודה לך, את מתוקה אמיתית! שינו לי את הפרוטוקול כי רוצים לנסות, שני פרוטוקולים קצרים קצרו ביציות ועוברים טובים (וגם מוקפאים יפים) אבל לא נקלטתי. כמו שאת אומרת, זה ניסוי ותהייה. גם אני לא מבינה את פשר השינוי. האמת, באתי במפתיע לבית חולים לאחר שכבר רציתי ללכת לרופא פרטי ואז הודיעו לי שהוא טס לחו"ל ולא רציתי לפספס טיפול, אז פשוט נחתתי עליהם והיתה שם במקרה רופאה שנתנה לי את הפרוטוקול במקום, כך שהיא החליטה על דעת עצמה. את יודעת מה, אם לא היו משנים אז הייתי אומרת שהם לא מנסים דברים חדשים, להבא אני אדע (מקווה שלא יהיה להבא). האחיות, הן פשוט שחוקות...אבל מה כבר רציתי, סך הכל קצת הזדהות קצת חיבה על כל מה שאני עוברת אבל גורנישט. שוין, שתהיה לך שנה נפלאה כמו שאת. נשיקות...