מקדישה לכל חברותי הלוחמות - באהבה ענקית
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
את השיר הזה כתבתי ביום סגרירי במיוחד, יום בו שתיים מחברותי הטובות בפורום אחר - קיבלו באותו היום בטא שלילית אחרי טיפולים קשים ותקוות רבות. אחת מהן חובקת עתה בן ואילו השניה, ככל הנראה עדיין נלחמת... מעתיקה לכן את המילים, כתבתי אותם בדמעות - והן לכל הנשים בעולם שנלחמות ומקריבות את עצמן כדי להפוך לאימהות: הבוקר הוא קם שותת ופצוע בתוך תוכו חש נכלם ופגוע מסביבו רסיסים יש כעת לאסוף לצאת להילחם מראשית ועד סוף- זה הלב מדמם (או אולי הרחם...) ורוצה, הוי, לצרוח מתוך המחשבות לקום ולברוח... מה כבר ביקש? מה כבר א?יו?ה? רק פרי אחד קטן שזרעה אהבה.... והמסע הוא ארוך וקשה היא הדרך בפני היאוש הוא לא יכרע ברך המלחמה לא קלה, אך מהקרב האחרון- נחזור וברחמנו אות ניצחון... אלוקים- מה ביקשנו? סה"כ הריון !!!
השיר שלך מתאר במדוייק את הדרך הקשה שלנו ואת השאלה הקשה ביותר "מה כבר ביקשנו?" הלוואי וכל בנות הפורום וכל הבנות המנסות ייקלטו להריון תקין ובריא עוד השנה, אמן!
מרגש ביותר! את עוסקת גם בכתיבה? אני עדיין לא שוכחת את מילותייך כשסיפרת לנו את סיפורך! נראה לי שכתיבה היא אחת הדרכים הטובות ביותר לשרוד את הדרך הקשה הזאת... בקרוב קרוב גם את תהיי מעבר למתרס! עם ילד בריא ושלם בידיים! בטוח! נשיקות ותודה ששיתפת אותנו! את כותבת מדהים!!!!!!
ריגשת אותי עד דמעות, חבל שאנחנו צריכות לעבור את המצב הזה שהיה אמור להיות כל- כך פשוט- לפעמים אני חושבת שאולי אני נמצאת באיזה סיוט ושעוד מעט אני אתעורר ממנו והכל יהיה בסדר כמו שאמור להיות. יהיה טוב נשמה בעזרת השם, יהיה טוב.
מה שלומך? מחזיקים מעמד...? תספרי מה קורה איתך. חסרת כאן. אני באמת מקווה שאתם בסדר ושומרים על אופטימיות. מתי מתחילים?
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
