איזה סיוטטטטטטטטטטט

אוף אוף אוף! לא מספיק הקושי הנפשי של הדילול, בשיבא החליטו לעשות לי חיים קשים יותר. הגעתי ב-10 כדי למלות טפסים לועדה להפסקת הריון (בשביל מה צריך את זה בכלל אם מדובר בדילול???). משם חזרתי לא"ס כדי שפרופ' ליפיץ יחתום לי על הטפסים. אחרי זה צריך ללכת לעובדת סוציאלית במחלקת אשפוז יום (למה????) ואז לחזור שוב לא"ס (עוד פעם למה????). הדבר הכי מעצבן זה שהיועצת מגיעה רק ב-12:30 מה שאומר שאו שהייתי נשארת שם לחכות לה במשך שעה וחצי או לחזור הביתה וליסוע לשם שוב פעם. אז היות ואני כותבת לכן חזרתי הביתה... והגרוע מכל שבכל הבלאגן והכאב לב הזה בעלי עצבן אותי!!!! הוא שמע שצריך לעבור את כל המחלקות והחתימות האלו והזעיף פנים. כששמע שהעובדת הסוציאלית מגיעה רק ב-12:30 הוא תפס קריזה ואמר לי שהוא הולך. כאילו שאני לא סובלת שם??? ממש מתאים לי לחכות שם שעות ולבזבז חצי יום על פרוצדורות וניירת??? אז ליד מחלקת הא"ס התחלתי לבכות מהאכזבה שהוא גרם לי. מה אכפת לו??? הוא לא חייב להיות שם. אוף!!! איזה תזמון מעולה יש לו. בחר יום מעולה כדי לעשות לי דבר כזה. אני עצובה, עצבנית ומאוכזבת. אני יודעת שבערב או מחר הוא ייתנצל ובסוף אני אסלח לו על זה, אבל למה הוא צריך להיות כזה חסר רגישות? טוב שיגעתי אתכן מספיק... סליחה על הבכיינות שלי.

אוי יקירתי, קצת באסה, אכן....אך תשתדלי לקחת דברים בעדינות....חבל . גם את וגם בעלך בתקופה רגישה...אפשר להבין אתכם, וגם כל המנהלות האלה תמיד- אבל תמיד מעצבנות. אני יודעת שזה לא מנחם אבל כשהגעתי לשאיבה האחרונה שלי, הייתי היחידה באותו יום, השאיבה נקבעה ל 08:30, הגעתי ב 08:00 כפי שביקשו,והרופאים עוד לא הגיעו, ומתי נכנסתי? רק אחרי שכבר צעקתי ב.....10:30 !!

קראתי את השרשור שלך מטה. אין ספק שזה לא קל לדלל אבל אני חושבת שההיגיון איתך - בריאותך ובריאות הילדים חשובה מאוד.

היי יפתי אני יודעת שזה מבאס כל הבירוקרטיה וניירת והמתנה מה לעשות לא מתחשבים בנו?! לא?!!! היי לגביי בעלך כמו שאמרת בסוף תיסלחי לו מאמי אני מאמינה שכמו שקשה לך וקשה גם לו אפילו שהוא לא אומר והוא בטח לא ידע איך לצאת מזה והוציא עלייך. מאמי אני לא יודעת אם יש עוד מקום להגיד להיות בסבלנות כי הרי את צודקת. בהצלחהה יקירתי שיעבור חלק בינתיים אני מקווה שזה קצת יעלה חיוך על שפתייך}}}}}}}}}}}}}&&&&&&&&&&&&&&&&}}}}}}}}}}}}}}}}

מה אגיד לך גם אני שונאת את כל הבירוקרטיה הרפואית ואין לי סבלנות. אבל תתמקדו במטרה אל תתנו לדברים האילו לקלקל לכם. תשמעי,גברים אין להם סבלנות הם רוצים כאן ועכשיו לגמור תרתי משמע. אל תקחי ללב יקירתי. נשמע שיש לך בעל מאוד אוהב ומבין. מותר לו גם לכעוס זה הרי יכול להוציא מהדעת כל הפרוצדורה הזו. תשתי הרבה מים, תחשבי מחשבות חיוביות ותתרכזי במטרה. הכל יהיה בסדר. נשיקות מאמי.

אתן מה זה עושות לי בי"ס לדעת למה לצפות לפני הטיפולים !!!!! ואני עם דם מרוקאי, נראה לי את מהזה עדינה לידי, הייתי מתפוצצת ! נו, כולן אמרו לך - ככה זה גברים עם אחר, מוח שונה, גישה אחרת, לא מבינים, נו מה לעשות? אין מה לעשות, אבל מה אפשר לעשות בלעדיהם? :-) זה אפילו לא בכוונה, ולפחות הוא מתנצל, לא כולם כאלה :-) יש שלא טורחים אפילו להתנצל

כתבתי שיעבור לו. שבכלל כל הבתי חולים האלה נועדו לעשות אנשים חולים רק הבירוקרטיה עד שהם יצטרכו אישפוז... תוסיפי להכל את מצב ההורמונים שלך, החום שאת לא אוהבת בחוץ, הרגשות שממילא מתנדנדים בהריון = באלאגן רגשי גדול! אני מאמינה שבשבוע הבא כשהכל יהיה מאחוריכם, הכל יראה קצת פחות מדכא. נשיקות וחיבוק ((((((())))))

והחום כנראה לא עזר בכלללללל חפיף מותק הכל שטויות בכל מקום הכל בירוקרטיה... העיקר שהדברים החשובים ייעשו ויסתיימו בשלום... אנרגיות חיוביות נשיקות