נועוש דורוש וכל חברותיי היקרות

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

01/08/2010 | 16:03 | מאת: רבקה

אז הייתי היום בפגישת הייעוץ לגבי הדילול. חיכתי שעתיים בתור (בחיי שאני לא מגזימה!), רק כדי לגלות שפרופ' ליפיץ עצמו לא נמצא וקיבל אותי רופא אחר, די נחמד. הרופא לא חידש לנו במיוחד... המליץ על דילול כדי להוריד את הסיכוי ללידה מוקדמת, פגות, רעלת הריון וכו'. הסיכון לאובדן ההריון כולו הוא כ-5%. יש פרוצדורה מעצבנת של ועדה להפסקת הריון וטפסי 17... קבענו את הדילול ליום רביעי הזה, כמובן מותנה באישור הועדה. מועד קצת מעצבן מכמה סיבות: 1. אנחנו עדיין בטירוף של השיפוץ ובעלי המסכן יצטרך לפזז בין העבודה, תל השומר והשיפוץ בבית החדש. 2. יום רביעי הוא יום הולדתו ה-27 של בעלי :-) למרות שאנחנו בד"כ חוגגים את העיברי שיוצא ביום חמישי. היות ואני אהיה במנוחה מלאה ביום של הדילול ויומיים אחרי, לא אוכל לחגוג לו את יום ההולדת :-(((((( כמובן שהוא אומר שלא נורא אבל בכל זאת עצוב לי.... אפילו ארוחת יום הולדת אני לא אוכל לבשל לו. ומה עם העוגה שאני עושה לו כל שנה??? אוףףףףףףףףף! עשינו את ההחלטה בלב שלם מתוך התחשבות בכל הגורמים, באירות העוברים ובריאותי האישית. נראה לי שאעצום את עיניי עד שייסימו את התהליך. אני לא מסוגלת לצפות במסך ולראות.... המחשבה עצמה שוברת לי את הלב. מודה לכולכן על התמיכה ומבקשת ששוב תחזיקו לי אצבעות חזק חזק שהכל יעבור בשלום. אוהבת מאוד! ואנצל את הרגע להזכיר לכן לשתות המוןןןן מים! איזה חום זוועתי!

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2010 | 16:53 | מאת: אונה

אני מחזיקה לך את האצבעות שהכל יעבור בשלום אמן! אני מתארת לעצמי שזה לא פשוט לך כל התהליך הזה שיהיה לך רק טוב! מחזיקה אצבעות שלך אונה

01/08/2010 | 17:51 | מאת: רבקה

בעיקר הצד הנפשי בסיפור. מה קורה עם המחזור שלך? החופש אמור להסתיים בקרוב?

01/08/2010 | 18:43 | מאת: מאיה

אני מתארת לעצמי שאתם עושים החלטה כמעט בלתי אפשרית עם לב כבד. מאחלת לכם לעבור את כל הפרוצדורה בשלום בעזרת השם!! אל תחשבי על שום דבר עכשיו חוץ מהבריאות שלך ושל הקטנטנים יהיו לך עוד המון שנים טובות ומאושרות של ימי הולדת לחגוג לבעלך ולילדיך!!!! מחזקת את ידיך ואת ליבך מותק... נשיקות

01/08/2010 | 19:33 | מאת: רבקה

זו החלטה קשה מאוד, אבל אני מקווה שהיא תתן סיכויים טובים יותר לשני העוברים שישארו. מה קורה איתך? הדימום נעלם? האצבעות שלי שלובות חזק חזק לבטא חיובית!

01/08/2010 | 20:52 | מאת: דנדן

וואי, זה ממש קשה, אני מתארת לעצמי (לא יודעת על בשרי). אבל באמת שעשיתם את הדבר הנכון. אבל זה בסופו של דבר כן נתון להחלטתכם נכון? כלומר, אם הייתם רוצים הם היו נשארים נכון? שיהיה מזל טוב לבעלך ! שיהיה המון המון בהצלחה ! אני מאמינה שיהיה בסדר רבקוש, מגיע לכם רק טוב (אני חושבת, לפחות איך שהצלחתי להתרשם ממך - את בנאדם טוב !!! :-) תשתי גם את, הימים קשים ! פשוט סיוט. מבחינת הפרצדורה - כמה זמן זה לוקח ? זה בטח בהרדמה מלאה? או שלא אולי? מאשפזים?

01/08/2010 | 21:27 | מאת: רבקה

ההחלטה הסופית היא שלנו בלבד. הרופאה נותנים אך ורק המלצה. אולי אם זו הייתה הוראה רפואית אז היה קל יותר לעכל ולהשלים עם זה. הפרוצדורה עצמה לוקחת כמה דקות. זה לא נעשה בהרדמה מלאה אבל כן נותנים זריקת אלחוש בבטן לפני. ההפחתה מאוד דומה לדקירת מי שפיר דרך דופן הבטן. אני לא אספר את כל הפרוצדורה כי זה עצוב מאוד והאמת קשה לי לומר את זה כי זה כשאומרים זה נשמע רע יותר. אחרי זה חם כמה דקות והולכים הביתה למנוחה מלאה למשך יומיים. יקרה שלי, גם את נשמעת לי כמו בחורה נחמדה ונשמה טובה :-) אני מאחלת לך שתגלשי על הגל הירוק מהר מאוד.

01/08/2010 | 21:00 | מאת: מוקה

נשמתי אני מבינה שזהו החלטה קשה וכואבת מאמי אני איתך מחזיקה לך את כל האצבעות דידיים וגם ברגליים:))))נשיקות יפתי

01/08/2010 | 21:29 | מאת: רבקה

אני מחזיקה לך אצבעות שבסיבוב הבא יהיה לך הריון מלא ל-9 חודשים. מה קורה איתך? את מתחילה סיבוב חדש בקרוב?

01/08/2010 | 21:01 | מאת: נועה

וואו, אני מצדיעה לכם על החלטתכם. כל כך כל כך קשה לקבל כזו החלטה. בכלל נראה שכל הדרך שעברתם עד כה היתה מלאה כל כך הרבה מהמורות. מתפללת בשבילכם שזו המהמורה האחרונה שעליכם לעבור. שהכל יעבור בשלום, שתזכו להמשך הריון תקין וארוך ארוך שיסתיים בידיים מלאות ותהפכו להורים מאושרים! האצבעות לא ירפו! אל דאגה! את היומולדת של בעלך תחגגו כשתחזרי הביתה. השיפוץ ייגמר ויעבור בשלום בטוח. זה הכי פחות חשוב כרגע. אם בא לך (ורק אם בא לך) מאד אשמח לשמוע מה הוא התהליך עצמו, כיצד מבצעים את זה? נשיקות גדולות יקירתי, חזקו ואמצו!!!!!

01/08/2010 | 21:50 | מאת: רבקה

אתן כל כך מרגשות אותי עם התגובות התומכות שלכן. לצערי, חגיגת יום ההולדת של בעלי תאלץ להידחות לאחר מעבר הדירה + כמה ימי התארגנות. את באמת רוצה לדעת איך נעשית ההפחתה? אני חייבת להזהיר אותך ואת הבנות שזה לא קל לקריאה. אבל היות וביקשת אז אני אספר. מתחילים עם זריקת אלחוש לבטן כדי שהזריקה הבאה תכאב פחות. סורקים את הרחם בעזרת א"ס ומנסים לאתר העובר עם גישה נוחה לדילול. נמנעים מדלל את העובר התחתון ביותר (זה שקרוב לצוואר הרחם) מחשש שדילול עובר זה יגרום לצירים מוקדמים (הרחם ינסה לפלוט אותו החוצה). בעזרת הא"ס מחדירים מחט דרך דופן הבטן (בדומה לדיקור מי שפיר) ומכוונים את המחט ללב העובר. מזריקים ללב העובר תמיסת מלח שאמורה לעצור את פעולת ליבו ואז שואבים את מי השפיר מהשק. מחכים כמה דקות כדי לוודא שלב העובר הפסיק לפעום ואז הולכים הביתה. אוף נועוש, נקרע לי הלב. אני יודעת ששהחלטה נכונה לנו אבל קשה להפריד את הצד הריגשי מהתהליך. אחרי התהליך מזריקים גסטון מכיוון ששילייה אחת תפסיק לייצר פרוגסטרון. אחרי שבוע (נראה לי) הולכים למעקב - אני צריכה לשאול אם אצל הרופא המטפל או בתל השומר - כדי לוודא שהעובר התמוסס. בעיקרון הריון תאומים לאחר דילול נחשב הריון בסיכון גבוה יותר מאשר הריון תאומים ללא דילול. אז גם אחרי כל זה אני אצטרך להישאר במעקב צמוד. מצטערת אם העצבתי אתכן.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה