לא רוצה להגיע לשם!

כמו שעון קיבלתי אתמול מחזור, למרות הידיעה ...רציתי להאמין שזה לא יבוא, והינה הוא בא השנוא עליי מכל האויב המושבע שלי המחזור, אני שונאת אותו! והינה מה זה אומר שאנחנו צריכים להגיע לשם למקום שאני לא רוצה להגיע אליו ומפחדת כל כך ממנו לטיפול הזה ולניתוח שלו שעוד יותר מפחיד אותי...יום שלישי הפגישה ומשם כבר הכל יתחיל... מצד אחד אני מחכה לזה , כי אני אומרת לעצמי ...בעזרת השם זה הסיכוי שלי להירות סוף סוף...אבל מה יהיה אם לא יעבור בסדר חלילה?! אני מפחדת!מפחדת מהכל...מהטיפול עצמו, מהניתוח שלו שיותר חשוב לי יותר מהכל שימצאו זרעים...כי אם חלילה לא מה אני יעשה?!אין לי סיבה לחיות אם לא ימצאו...חס וחלילה, אני רועדת מפחד, כל כך מפחדת....ולהזריק לעצמי הורמונים?!איך אני יעשה את זה?!אני פחדנית!!!ומה אני אגיד בעבודה?ומצד שני שילחו לחפש כלום כבר לא מעניין אותי!!!ואיך אני אתמודד עם הנורא מכל?!!!! כל כך מקווה שבעזרת השם הכל יעבור בשלום! כל כך מקווה שעם הטיפול הזה והניתוח הזה תבוא הישועה ואוכל להביט לאחור ולהיות מאושרת ולהגיד איזה כייף שזה מאחוריי סוף סוף! כל כך מחכה להגיד את המשפט הזה!

לפני שאני כותבת לך את דבריי אני רוצה לשלוח לך חיבוק גדול ואוהב ((((((((((((((())))))))). גם אני מאוד שנאתי את המחזור שלא היה רצוי אבל גם צריך לדעת לברך על זה שהוא סדיר, זה לא דבר של מה בכך. הפחדים שלך והחששות כל כך טבעיים את הולכת למשהו שיש בו הרבה אי ודאות וסיכון מסוים.אבל אבל גדול את לא תתני לפחדים שלך לנצח. אם תחשבי טוב ותסתכלי מסביב את תראי שיש עוד הרבה תחומים בחיים שיש בהם הרבה אי ודאות ולא מעט כאב שהאדם צריך לעבור ואם ייתן לפחד להשתלט עליו הוא לא יתקדם. תנסי לאגור כוחות מאיפה שאת רק יכולה ולפי דעתי כדאי לך גם להפגש עם עובדת סוציאלית שעוסקת בפריון או להצטרף לקבוצת תמיכה. הכי חשוב שתחזקו את הזוגיות ביניכם תהיו אחד בשביל השני בשביל לעבור את זה ביחד. ואנחנו פה תמיד בשבילך ויש לנו המון תמיכה לתת לך מהלב והנשמה. שיהיה המון המון המון הצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההה

כל התהליך הזה רצוף בפחדים, חששות, שברון לב וקשיים. הפחד הגדול ביותר הוא הפחד מהלא נודע. ואותך זורקים ישר לTESE ול-IVF. נזרקת למים העמוקים לפני שלמדת לשחות ברדודים. אבל יקירתי כמו כל הבנות האמיצות כאן בפורום אני בטוחה שגם את תשאבי את הכוחות ותצעדי בגבורה אל הלא נודע ותעמדי חזקה ואיתנה בכל הדרך עד לניצחון הנפלא. וזה נורמאלי מאוד לפחד ולחשוש. אין פה אחת שלא שיקשקה בתחילת הדרך. תני לי לעודד אותך ולומר לך שיש אור בקצה המנהרה וזה שווה הכול!!!! בעזרת השם תגלו את שביב התקווה הראשון כשיתגלו תאי זרע בניתוח. משם זה רק עניין של זמן עד שתהיי בהריון. אני מחזיקה לך את כל האצבעות!

תודה על הכל נשמתי...אני מאוד מפחדת, עם זאת חיה באמונה מלאה שיהיה טוב. אז נקווה...ביום שלישי המפגש...מעניין מה יגידו לנו...אני בעיקרון יודעת מה הטיפול שאנחנו אמורים לעבור אבל...אולי יחדשו לנו דברים חיוביים?! אני מקווה...נמאס לי להתעצב אבל זה לפעמים חזק ממני.

אני ממש מבינה אותך אהובתי, אני איתך עדיין באותה הנקודה :-( ממי, ביום שלישי גם אני בפגישה שלנו בבית החולים, תחשבי עלי ואני אחשוב עלייך וננסה להעביר אחת לשניה אנרגיות טובות, דירבלק!!!! אני גם הולכת לקראת משהו בלתי נודע וזה איום ונוראף אני כ"כ טיפוס של שליטה וזה הכי קשה לי שפתאום אני לא יודעת כלום ומה הולך להיות וכמה שאלות יש לי וזה מפחיד טיפי, מפחיד ! אני כבר לא דופקת חשבון בעבודה, יוצאת מתי שאני צריכה ! ועוד אני מנהלת צוות.... והן שואלות אם הכל בסדר. מה לעשות, תחשבי-זה לא רק מנהל לדווח לו זה גם הצוות טיפי זוכרת שאמרתי לך שאני מזריקה כל כמה ימים לעצמי - אינסולין? טיפוש, זה הרע במיעוטו ממי, אם תצטרכי את תזריקי ותחשבי איזו גיבורה את ותחשבי עלי ותגידי לעצמך: אלוהים תודה שאני לא צריכה להזריק כל יום כמו דנדן, תודי לאלוהים ממי, כי זה זמני ובשביל תינוק הכל שווה, ומה אלה שיש להן סכרת היריונית, אין מה לעשות, הלוואי ויגלו זרעים ואם צריך את גיבורה ותתמודדי עם הכל בובה שלי. אני גם כמוך מתוקה, מחכה כבר לסוף (שיהיה התחלה של משהו אחר) מציעה לך לקנות את הספר, הוא ממש נחמד ויש לו גם סוף טוב איתו פותחים את הספר :-) יש עליו חצי מחיר בצומת ספרים, היא מספרת שם על הכל, כולל הזרקות שהייתה צריכה לתת ממי, תהיי חזקה, תכתבי לי אם קשה, אני פה בשבילך, אוהבת אוהבת אוהבת ומחזיקה לך המון אצבעות ! דנדוש

ממש צירוף מקרים ששתינו נוסעות באותו יום לפגישה המכרעת... אני אחשוב עלייך ואחזיק לך אצבעות- הלוואי והאנרגיות החיוביות יעברו בינינו למרות המרחק ויגיעו למעלה ומעתה הכל ילך לשתינו בקלות ובהצלחה!אמן! לגבי העבודה...מצד אחד, אני אומרת לעצמי יאללה שילך לחפש הבוס שלי לא רואה אותו הרצון שלי והצורך שלי להיות אמא יותר חשוב לי מהכל...אבל מצד שני כל כך לא נעים לי מזה...הינה ביום ג' אני יאלץ להיעדר...אז ביקשתי מהמזכירה השנייה שתודיע לו מרוב שלא נעים לי, אני בן אדם כל כך מסור לעבודה ולא מרגישה בנוח שאני נאלצת להיעדר או לאחר אבל אין ברירה, ...נראה אולי אח"כ אני כבר אספר לו, נראה איך יגיב...אם לא יתאים לו אז שילך קיבינימט ואני יעזוב עם זה שזו זכותי החוקית. כן, גם אצלך זה גם חוסר נוחות וזה מצב ממש לא נעים. תאמיני לי שאני נזכרת בכוחות העצומים שיש לך בכל פעם שאני חושבת על הזריקות, גם כשעשיתי את הבדיקות דם חשבתי עלייך. מקווה שהכל יעבור לשתינו בשלום ובהצלחה בקרוב מאוד ונוכל לחלוק סופסוף רגעים של שמחה ואושר. תודה לך יקירתי, גם אני פה בשבילך תמיד!אוהבת אותך!

מי כמוני יודעת כמה הכל מפחיד ומאים לפני שמתחילים! גם אותנו זרקו לאוקיאנוס הזה ואמרו - שחו או שלא יהיו לכם ילדים. ואנחנו אמרנו - יהיו ילדים באבו אבוה! גם לכן יהיו! ה TESA יקירתי זה כל כך כל כך פשוט, הרבה יותר קליל מההורמונים והשאיבה שלנו.... בעלי אמרתי לך - מתעורר, הולך לעשות פיפי, מתלבש והולך הביתה כאילו כלום. טיפה מרגיש את הבייצלך שלו אבל זהו. אחרי כמה יום עובר. יותר מרגיז אותו הזיפים שגדלים מהגילוח!חחח הרבה יותר! המחזור, אוי מחזור, לפעמים שנוא, לפעמים מבורך. העיקר שיש מחזור ממושקי. טוב שהוא קיים, זה אומר שאת מבייצת, ושיש לך רירית טובה שיודעת להתפרק כשצריך. עוד מעט היא לא תתפרק לך ל 9 חדשים שלמים! והעבודה - באמת שילכו לחפש להם! מה איכפת לך? מותר לך חוקית להעדר לצרכי טיפולים. נקודה. אל תתחשבני איתם על זה בכלל! להזריק לעצמך - כולנו פה אלופות המחטים, נרקומנים עומדים לי מאחורי הדלת מחכים שאני אלמד אותם טכניקות! זה יהיה קטן עלייך! המחטים בגודל של גוזלים, לפעמים קצת שורף? שטויות, הכל יעבור. את יכולה כמו צמד לעשות לך אוסף שלהם. שתוכלי להראות לבונבונים שיגיעו איזה תהליך עברת כדי שהם יבואו. יכול להיות מגניב! עוד יבוא היום שתגידי וואו, אני אמא, זה לא יהיה יאומן, אבל זה יבוא הרגע הזה! והכל הכל הכל יהיה רחוק מאחורייך! נשיקות גדולות יקירה!!!!

תודה לך על כל המילים החמות והתומכות, אפילו הצלחת להעלות לי חיוך בסיפור עם הנרקומנים :) אבל נועוש יקירה...יש לי תחושה שבעלי אמור יהיה לעבור ניתוח TESE ולא TESA ההבדל הוא שTESE הוא יותר מעמיק לוקחים חתיכות מכמה איזורים באשך ולא רק חתיכה אחת קטנה...קראתי באינטרנט, ואיזה רופא גם הסביר לי את ההבדל...ובגלל שלא נמצאו אצל בעלי בכלל זרעים בזירמה אז נראה לי שילכו על המורכב ביותר שזה לקחת כמה חתיכות מכל האיזורים באשך ולהתחיל לחפש?מה את חושבת?השאלה היא גם אם לא נמצאו זרעונים בזרמה..מה הסיכויים שימצאו באשך?הרי אם היה היה יוצא לא?או שהבעייה היא החסימה בין האשך לצינורית הזרמה? אוף כבר נמאס לי לחשוב. נועה תגידי אם לבעלך יש זרעים והם פשוט לא יוצאים לזרמה בגלל החסימה שהוא ביצע בעצמו אז למה זה לא נקלט במיידי כשעושים טיפול?הלוא יש זרעים אז למה זה קורה?אני מקווה שאני לא מכאיבה לך עם השאלה אבל אני חייבת להבין את זה. תודה וסליחה על מטף השאלות.

קודם כל אני בטוחה שכל הבנות פה מבינות אותך, אבל אדבר בשם עצמי, אני כל כך יודעת על מה את מדברת , כל הפחדים האלה שלא נותנים לנו מנוח...אבל אני מציעה לך תעברי שלב שלב - וככה תנצחי את כל התהליך. תציבי לך יעדים קטנים - ותסתכלי על המטרה הגדולה מול העיניים שלך. מנסיון לפעמים שחושבים על הכל ביחד , המוח לא עומד בעומס . לכן תמצאי לך דרכים להפחית את העומס. ולכי על שלב שלב . זה משהו שאני עושה - וזה מאוד עוזר לי. למשל אני לא חושבת מעכשיו על השאיבה , אלא השלב הבא שלי זה לסיים את הגלולות . וככה שלב שלב . לגבי הזריקות - גם אני לא מזריקה לעצמי - כי אני מפחדת . אז הבן זוג שלי למד . והוא שם כל הזמן . תגידי לבעלך ללמוד - ואז יותר נעים לעבור את זה ביחד. לגבי העבודה . תכלס - אין הרבה ימים שמחסירים - כמעט ובכלל לא , אבל אם זה ידרוש ממך אני בטוחה שתמצאי את הרגע הנכון להודיע . אל תדאגי - הכל יהיה בסדר . תזכרי שלב שלב ותכבשי את המטרה!!!

כן חשבתי על זה שעדיף שבעלי יזריק לי בעת הצורך ולא אני לעצמי. לגבי השיטה שלך...מה זאת אומרת, את חושבת על המטרה בגדול וגם על הדבר הבא שאת הולכת לעשות בלי לחשוב יותר מידי רחוק עם המחשבות?הבנתי נכון? כי לפעמים גם אני עושה את זה וכן זה עובד בזמנים מסויימים. באמת בזמן הטיפולים לא מחסירים הרבה? אם עושים שאיבה כמה ימים צריך לקחת חופש, יום השאיבה וכמה ימים אחרי?ואח"כ יש גם את יום ההחזר(בעזרת השם) אז גם לזה לוקחים כמה ימים?איך זה עובד?

אני רואה שכבר הרבה כתבו לך, ובכל זאת אכתוב גם אני. אותי זרקו ממש מהר למים. אחרי שלוש הזרעות עברתי ל IVF מחר השאיבה. ביום הראשון הגבתי כמוך. אך אחרי כמה ימים הכול נראה לי כל כך קל. הזרקתי כמעט כל יום שלוש זריקות. המחטים דקות וכמעט לא מרגישים כלום. את תראי שזה לא כל כך נורא כמו שזה נראה בהתחלה. אני בטוחה שיהיה בסדר. הרבה בהצלחה, יקירה

תודה על העידוד... אני ניגשת ישירות ל-IVF בלי הזרעות בכלל, אני מקווה שגם אני אתמודד בגבורה עם הזריקות כמוך. לגבי השאיבה המון המון בהצלחההההההההההה, מחזיקה לך אצבעות יקירה!

אני כל כך מבינה את ההרגשה שלך. אני, את ורוב האנשים מפחדים מהלא נודע ובגלל זה לחשוב על לעבור חוויה שבחיים לא עברת... אני יכולה להגיד לך שהשד לא נורא כל כך אם זה מרגיע אותך ואפילו טיפה. בכל מה שקשור לספר בעבודה - גם את זה עברתי במיוחד כשאני עובדת במקום שבו עובדות רק בנות!!! וכולן אמהות!!! למדתי לספר רק למי שצריך ומי שדוחפת את האף יותר מידי הצטערה מהר מאוד אח"כ!!! בכל אופן אישית למדתי בימים האחרונים שהפורות הזה הוא המקום הטוב ביותר לאמר את אשר על ליבך אז את מוזמנת לעשות זאת בכל זמן.... בהצלחה ובעזרת השם הכל יעבור בשלום!!!

יהיה בסדר בעזרת השם!