חדשה

שלום זו פעם ראשונה שלי בפורום שלכם אני בת 31 אם ל 2 כבר שנתיים וחצי מנסה להכנס להריון, בתוך השנתיים שתי הפלות בשבוע 8 ו 7 אחרי נסיונות של IVF הזרעות ועכשיו מנסה ספונטני בכל חודש יש לי דימום מהיום של הביוץ ועד למחזור וזה מתסכל ומעצבן נורא בכל חודש אני במסע מטורף אצל הרופא למעקב עד הביוץ ומאוכזבת בכל חודש מחדש מוזר שהכמיהה לילד היא כל-כך גדולה אני לא מצליחה להרגיע את עצמי ולחשוב ולהתנחם בבעיות הרבה יותר גדולות של אנשים אחרים , אני לא יכולה לתאר לעצמי מה עובר על זוג ללא ילדים אותי רק שואלים נו הילדים גדולים קדימה תתחילו לזוז ואני נחנקת וכל היום הלך לי. ולא מצליחה לצאת מזה.

ברוך בואך ושנשמע ממך בשורות טובות בקרוב! לא סיפרת אובחנה בעיה כלשהי? אני קודם כל שמחה לשמוע שיש לך שני ילדים שיהיו בריאים והם פרי של טיפולים הוא טבעי? אני מאוד מבינה את הכמיהה שלך אני נמצאת באותו מצב, ולי לעומת זאת אין ילדים, את צודקת זה נורא קשה לרצות את זה בכל מאודך ולהתאכזב מחדש בכל קבלת מחזור-היום המחזור הוא האויב שלי אני שונאת אותו... עכשיו גרמת לי לקלוט שלאנשים יש תמיד מה להגיד -אם זה לי עכשיו -"את מנסה?" "אז למה עוד לא?" ולך -"מה קורה הילדים גדלים?"...נראה לי שתמיד אנשים אוהבים לדחוף את האף...שילכו לחפש, שימי פס ותתרכזי בעצמך ובמשפחתך ובזה שבקרוב המאמצים שלך יניבו פרי מתוק ויפיפיה!תהיי חזקה מאמי יהיה בסדר!בהצלחה!

תודה על התמיכה והעידוד את מקסימה אני מקווה שבקרוב מאוד נתבשר בבשורות טובות אני חליתי לפני כשלוש שנים בתופעת רינו זה בטח לא אומר לך כלום , זה מערכת החיסונית בגוף משתבשת ותוקפת את הגוף במקום להגן עליו זו מחלה אוטואימונית אצלי זה מתבטא בנמקים בקצוות האצבעות ואני נזקקת לטיפולים דרך הןןריד מדי פעם בגלל שנזקקתי לטיפולים כמעט כל חודש אז התקדמתי מהר מדי ל IVF שלא הניב דבר התחתנתי בגיל 20 את הילד הראשון הבאתי לפני 9 שנים והקטן בן 7 עוד מעט ועברתי איתו קשיים . ילדתי אותו בחודש שמיני ושוחררתי הביתה ובבית הוא הפסיק לנשום ואושפז במחלקת טיפול נמרץ תקופה ואחר כך שוחררנו הביתה עם מכשיר דופק ונשימה שמחוברים לו לבית החזה וקיבלנו קורס החייאה למקרה הצורך הרגשתי שחרב עלי עולמי פחדתי נורא להיקשר אליו כי כל פעם הוא היה מפסיק לנשום הייתי מחתלת אותו מהר מהר מהפחד להיקשר אליו. אבל ברוך השם הוא עולה לכתה א ואני מתרגשת נורא בבן הגדול לא התרגשתי ככה . אני מאמינה שחליתי מאז שהוא נולד פחדתי נורא. אני כל כך רוצה להנות ממה שלא נהנתי בילדי בגדול הייתי צעירה מדי ובקטן חווינו טראומה אני מאוד מאוד רוצה הריון אין רגע שאני לא חושבת על זה שנתיים וחצי אני לא יכולה להרפות טוב אני מקווה שלא עייפתי אותך מכל מה שכתבתי ומקווה שנתבשר בבשורות טובות כמה שיותר מהר אם אני מרגישה רגשות כאלו אני לא יכולה אפילו לתאר לי מה את עוברת ובן הזוג שלך כמה זמן את מנסה? והאם יש בעיה מסויימת?

בברכתנו שתתקצר דרכך עמנו! קראתימה שכתבת לטיפטיפ ואני רוצה להגיד לך שכאמא לילד אני חושבת שמה שעברת עם ילדך השני הוא אולי המבחן הגדול ביותר בחיים והחרדה הכי תהומית שיכולה להיות ביקום. מי יודע, אולי באמת בגלל זה חלית והגעת למצבך. אני לא יכולה לתאר ךעצמי בכלל מה עברתם. לבני היו שתי הפסקות נשימה בחייו (והוא רק בן 3) אבל הן היו קצרות מאד ונעלמו כלא היו. לא יכולה לשכוח את אותן שניות ארוכות בהן העולם נעצר מלכת ואני לא יכולתי להכניס אוויר דרך אפי עד שראיתי אותו מתחיל לנשום. הכי חשוב זה שקודם כל הוא כבר עולה לכתה א', וכולי תקווה שהוא בריא ושלם וימשיך לגדול ולהתפתח ויזכה לחיים ארוכים! ושלכם תהיה הורות מלאה ומהנה ללא חרדות! זה שאת במעקב אצל מומחה פריון וכבר עברת טיפולים זה אומר שאת כבר בדרך לכבוש את המטרה. כתבת שיש לך דימומים בשלב הלוטאלי, מהביוץ ועד המחזור. איך הרופא שלך מטפל בזה? האם את מקבלת תמיכה כלשהיא גם בנסיונות הטבעיים? האם עשית בירור של קרישיות יתר בעקבות ההפלות? כמה טיפולי הזרעות ו IVF עשית? אצל מי את מטופלת אם אפשר לשאול? לגבי הכמיהה לעוד ילד, לטעמי היא ממש ממש לא קטנה כשיש ילד בבית. במקרה שלך גם שניים. זה לא שייך גם לאיזה חוויות גידול חווית איתם. הרצון לילד הוא מעבר להגיון כלשהוא. זה בדי-אן-אי שלנו. אני אפילו מרגישה עכשיו שיש לי צורך אפילו גדול יותר לעוד ילד. עוד יותר ממה שהרגשתי לפני שחוויתי הריון וגידול. כל אלו רק העצימו בתוכי את הרצון להכיל עוד ועוד שכאלה... בכל מקרה, תרגישי בבית, את אחת מאתנו עכשיו, ויש לנו משפחה חמה רחבה ונהדרת פה! לילה טוב!

ונברך כמו שאנחנו אוהבות: ששהותך בביתנו תהייה קצרה, בשל הריון שיגיע במהרה! אמן! אנשים תמיד ימצאו מה להגיד. תמיד! לפני שהתחתנתי היה ה- נווווווו, מתי תתחתני, אחרי שהתחתנתי היה ה- נווווווווווו, למה אתם מחכים. אחרי הילד הבכור הגיע ה- נווווווו, למה את לא עושה לו אח או אחות. ואז, כשלא הצליח לנו, כל הנואים האלו קרעו לי את הלב. עד שהתחלתי להגיד למה אני לא עושה לו אח או אחות. ומי שהיה נחנק היה האדם מולי, שהיה מחליף צבעים עם הנו שלו. את מטופלת אצל מומחה לפוריות? התחלת בירורים מדוע היו ההפלות? אני מאד מקווה שכן, ושאת בידיים טובות. שבי עימנו, נחמד ואוהב פה. והלוואי שבקרוב מאד תבשרי לנו על הריון בר קיימא!! דורה.