הלו קוקיות יקרות,

בוקר אור לכולכן, ישנוניות נחמדות שלי. אז רציתי לספר לכן איך הבכתי היום (טוב, לפי התאריך זה כבר אתמול) רופא נחמדי. ביום חמישי שעבר, בספונג'ה החביבה, עשיתי גליץ' ישר לתוך הקיר ומעכתי טוב טוב שלוש אצבעות של רגל ימין. אז חשבתי שבכל מקרה יקבעו את האצבעות וניסיתי לטפל בעצמי וגם חשבתי שזה רק עניין של זמן תמיד אז גם חיכיתי הרבה. אבל כאב לאללא. מה שמוזר הוא שרק על עקבים לא כואב לי... קיצור- הערב הלכתי למרפאה שפתוחה בלילה כדי לחסוך את הסיוט של ללכת לאורטופד בבוקר, ואז לחכות שעה בתור כדי שהוא ישלח אותי לרנטגן, ואז לחכות שעה בתור כדי להצטלם ואז לחכות חצי שעה בשביל לקבל את הצילום ואז להגיד לכולם שאני כבר הייתי ושהרופא שלח אותי לרנטגן ושאני צריכה להכנס לפניהם ו... בקיצר, האח שאל אותי מתי היה מחזור אחרון ועניתי ש-עכשיו. והרופא, נחמדול, שאל אותי אם אני בהריון (בשביל לדעת אם אפשר לצלם או אם צריך להזהר במיוחד בצילום) ואני, כנראה היה לי מצברוח טוב במיוחד שאני לא אצטרך להתענות מחר שעתיים וחצי במרפאה- התחלתי להתגלגל שם מצחוק. מסכן. מה לעשות, זה באמת באמת הצחיק אותי. לא סיפרתי לכן- אבל לפרעושית שלום. סוף סוף. והיה לי יום הולדת ביום שני ובעלי אפילו זכר לתת מתנה (החלפתי, אבל העיקר הכוונה) עם פתק נורמאלי ולא איזו השתפכות רגשנית ומעצבנת והוא גם הכין סטייקים לארוחת ערב. שפו! אז סלחתי לו על הפאשלה של יום הנישואין. (יש לו מזל שיום ההולדת שלי כל כך סמוך ליום הנישואין, הוא יכול לתקן...) יום מקסים לכולן! אוהבת מאד, דורה.

את נקראת לסדר ומיד!!!!!!!!!!!!!!!! יומולדת? בסוד?????? בשקט???????????? אינעל אביך!!!!!! יומולדת שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אמרתי לך שאת עושה יותר מדי ספונג'ה לא? או שהחלטת לעזוב את המקצוע ולעבור להחלקה אומנותית? כבר אמרנו שתינו שנאדיה קומנצ'י היתה אהובתינו לא????????? גם כששואלים אותי לפני בדיקת שיניים אם אני בהריון אני מגחכת וצוחקת לעצמי...חחח מנסה לא לפדח את הרופא שלא מבין למה צוחקים על ענייני הריון... טוב מאד שאדון זוג כיפר על חטאיו! להכין סטקים ליומולדת נשמע מפצה מאד! (שלי הבין שאין מה לקנות לי מתנות שקשורות בטעם... הוא מסתפק בסופ"ש או ספרים כי יודע שאחליף כל דבר אחר.) שיהיה לך יום נפלץ מיי דירסט! ונשיקה מצלצלת רטובה ודודתית ליומולדת! }}}}}}}{{{{{

וכולנו מסתובבים ברפש.. נראה לי שעוד מעט אצא למסע ספונג'ה מרענן! לא, תחזיקי חזק, את יכולה. די, די, אני צריכה מגב, אני צריכה סמרטוט. תפסיקי, ישראל מתייבשת! אבל, ברר, גרר, טוב. אז אני אלך לישון. או שמא? סטייקים ליומולדת זה מקסים! קצת ייבש אותם אבל כמו שאמרתי- העיקר הכוונה. ואם כבר את מדברת על מקצוענות- אז שכחתי להגיד לך שהמייל ששלחת לי היה גאוני!!!! וזה לא היה כל כך בשושו, אבל 'תאמת, מה יש לחגוג כל כך? אם ינסו להרים אותי על כיסא יצטרכו להביא את כל שחקני הספסל כי אנשים יתפגרו בדרך. שזה מזכיר לי - סחתיין על ספרד!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ויוה א'ספנייה!!!! קצת חסר לי המונדיאל... בלי מכות בבקשה... מפלץ טו יו טו מיי סוויטהארט. פלנטי אוף ווט דרולינג קיסס. קוז איי לאב יו.

לא יפה להסתיר מאיתנו אינפורמציה כזאת. ובכלל לקחת ממני סיבה למסיבה. נו נו נו! ועכשיו הרשי לי לברך אותך: שיהיה לך יום הולדת שמח ומקסים. שתהיה לך שנה יפה ומבורכת. שהפרעושית תהיה בריאה ומאושרת. שבעלך מייבש הסטייקים לא ישכח לעולם ימי נישואים והולדת ושתהיי לעד מאושרת. עכשיו חייבת לספר לך קטע... אם כבר מדברים על החלקה אומנותית. לפני 3 שנים סחבתי את בעלי למרכז קנדה במטולה כי רציתי מאוד להחליק על הקרח. אחרי נסיעה ארוכה הגענו בהתלהבות רבה. השכרנו מחליקיים והתכוננו לעלות על הקרח. פה אני חייבת לציין שזו פעם ראשונה לשנינו, למרות שלי יש קצת ניסיון עם רולרבליידס ולבעלי כלום... קיבלתי שיחה מהעבודה אז התעקבתי מאחור. בינתיים בעלי עלה לקרח לבדו. בהתחלה הוא נשאר ליד הקיר נאחז במעקה. אחרי חצי דקה, בעודי מדברת בטלפון אני רואה אותו מתרחק קצת ואז נראה שרגליו נפתחות לשפגט. אז רגע לפני שהוא הביא שפגט, הוא נפל. אני עדיין בטלפון, הסתכלתי עליו יושב על הקרח והנחתי שקשה לו לקום. עוברים ושבים הציאו לו עזרה אבל הוא עדיין לא קם. עכשיו כבר ניתקתי את השיחה כי הבנתי שמשהו לא כשורה. מסתבר שהוא פרק את הכתף כשנפל. בקיצור, לא זכיתי לעלות לקרח כי ישר פינו אותנו לצילום במיון ושם החזירו לו את הכתף למקום. מיותר לציין שמאז לא הלכנו להחלקה על הקרח וכנראה שגם לא נלך... אז את עושה החלקה על ספונג'ה ונראה לי שהגיע הזמן להסתיר לך את המגב. יקירתי, וותרי עליו!!! או לפחות צמצמי לפעם בשבוע ולא כל יום יומיים. חחחח איך אני רואה אותך רצה לספונג'ה רק מהמחשבה שהמגב ייעלם. תרגישי טוב! נשיקות.

את בחופש בגלל הפציעה? מה את צריכה לשבור אצבעות כדי לבלות איתנו בשעות שהשמש זורחת? איך שאני מכירה אותך, את בטח עובדת מהבית....

איך את מרגישה, יפה שלי? תודה גדולה על הברכות, את מקסימה! אוי, אוי, אוי, איזה כיף היה לכם בהחלקה על הקרח.. פעם אחת הלכתי לקיפצובה כשעוד היה שם משטח סינטטי, נדבקתי למעקה כל הזמן ואחר כך היו לי סימנים כחולים על הידים. פעם שנייה הלכתי איפשהו עם כל המישפוח'ה, אפילו לא טרחתי לנעול את הסכינים. מסתבר שאני פחדנית ושזה שהייתי רקדנית לא עושה ממני מחליקה. ולראייה- אצבעותיי הנקועות ברגל. בחיי שכל הבוקר חשבתי לי ש- אולי בכל זאת ספונג'ה? כי לא עשיתי כבר ארבעה ימים! אבל נראה לי שאלך עם אמא לקנות לי משהו והריצפה תחכה לצהריים. אולי. מתחיל להמאס עליי כל הנקיונות הללו. מנקה ומנקה וכל הזמן מלוכלך פה! חחחח, צ'מעי קטע, המגב שלי- הרוס! והוא חדש! חחחחחחח. אני צריכה לקנות מגב יוקרתי ואיתן. נשיקות לכולך, כלומר- לך עצמך ולכל מי שבך. אוהבת }}{{ דורה.

אני יודעת שזה נורא רשעי לצחוק על כאלה שנופלים אבל זה כל כך מצחיק אותי... טוב שלא פרק ת'מפשעות בשפאגט... אני ניסיתי פעם אחת, לא בשבילי. מתה מפחת שיורידו לי אצבע אם אפול על הקרח ומישהו יעבור בדיוק אז בטעות....

איזה כיף שתן מעלות על פניי חיוך :-)

דורה מזל טוב ליום הולדתך שהיה כבר .. סליחה על האיחור - אז אפשר לשאול בת כמה את ??? (-: הרבה איחולים, כל מה שתרצי אמן ויתגשם - ותודה על הכל !!!

יו, כמה מקסים מצידך!! אין בעד מה על הכל. אוי, הרגע כתבתי לך בת כמה אני אבל זה נראה לי כל כך לא אפשרי שזה קשור אליי שמחקתי. נבהלתי ממש. מה פתאום? זה אני זה? בפעם אחרת, אחרי שאסתגל לראות את זה כתוב. טוב? ממש לא בגלל שזה סוד. זה פשוט נראה לי נורא פתאום, כשזה כתוב ככה שחור על גבי מסך.