מקסימותי

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

24/05/2010 | 20:05 | מאת: נועה

מרוב שאני שקועה עד הצוואר, לא איחלתי לכל הדוגרות דגירה משובחת... אז בנות, אני רוצה לשמוע קולות של אפרוחים בעוד 9 חודשים. ברור????? אצלי בגיזרה לא משהו. לא רוצה לבאס אתכן מדי, אבל אין לי כוחות כרגע אפילו לחייך גם אם מספרים בדיחה. בינתיים אין שיפור עם אמא שלי. שיהיה ערב נעים יקירותי. מתגעגעת לסתם קשקשת ברשת איתכן. בלי בטונדות על הכתפיים.

לקריאה נוספת והעמקה
24/05/2010 | 23:06 | מאת: דורה

אני מאד מאד מאד אוהבת אותך!!! חושבת עלייך המון ורוצה כל כך שיהיה לך קל יותר. הלוואי שיכולתי להוריד ממך במשהו מהקושי ומהעומס. רפואה שלימה לאמא, וחיבוק ענק ואוהב (((((((((((((((((())))))))))))))))

24/05/2010 | 23:47 | מאת: אונה

הצטערתי לקרוא על אימך מקווה שיבואו ימים טובים יותר בקרוב ושתחלים במהרה. שיהיה בהצלחה בסבב הזה שיהיה האחרון אמן!!!! לילה טוב חלומות פז

25/05/2010 | 03:08 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על האיחולים מתוקה. האם אמא בהכרה כרגע? האם היא הייתה חולה לפני האירוע? מה אגיד לך יקירה, אירוע מוח זה אירוע לא פשוט וזמן ההחלמה משתנה בין אחד לשני ותלוי בדרגת החומרה שלו. אני מבינה את הקושי לחייך והעצב והקושי שאמא חולה, אך את חייבת חיוך אחד לפחות לגלעדי כל יום כי הוא הקרן אור שלך. אני שולחת לך מכאן המון חיזוקים ואהבה והלוואי ואמא תרגיש טוב במהרה ואת תוכלי להתמודד עם הטיפול ביתר קלות. נשיקות ולילה טוב גם אני מתגעגעת לנוכחות האופטימית שלך בפורום

25/05/2010 | 11:56 | מאת: נועה

אמא שלי בהכרה. בימים הראשונים המפגרים בבי"ח כמעט הרגו אותה עם מנת יתר של אחת התרופות. היא היתה זומבי בגללם. עכשיו היא צלולה לגמרי, אבל לא מסוגלת לקום או ללכת. פיזית היא היתה בריאה כמעט לחלוטין. נפשית היא תמיד היתה מטופלת. אבל זה לא גורם להתמוטטות פיזית. כרגע אנחנו במאבק שיתנו לה שיקום. את בטח מכירה יותר טוב ממני את המלחמות עם הרשויות על כל דבר... תודה מתוקה על האיכפתיות והאהבה! נשיקות!

25/05/2010 | 08:01 | מאת: שירה שירים

נועהל'ה יקרה, קראתי מה שכתבת על אמא שלך. אני מקווה שתתאושש ותחלים במהרה. הידע של הרופאים על המוח הוא כזה, שמסתבר שהרבה פעמים יש הפתעות לטובה, ומה שנראה רע בהתחלה, עשוי להתהפך למחרת. אמן. ענייני בריאות של הורים זה עניין לא פשוט,רגשית וגם טכנית, ובטח כאשר מגיעים בד בבד עם החובה ההורית שלנו לילדינו הרכים. כל כך מזדהה איתך עם הכאב והדאגה לאמא, ביחד עם הצורך לא לקפח את הפצפון, שמבחינתו מחכה להיות עם אמא, ויהי מה. ובכל זאת, גם אם השעות עם גלעדי מופחתות כעת, הרי שהוא רואה אותך יומיום ויודע שאת שם בשבילו, ולמרות יסורי המצפון שבוודאי תוקפים, בטוחני שגם השהות עם אבא מהווה קרקע יציבה ובטוחה בעבורו.וגם, תתפלאי כמה גברים הם יצירתיים ומשקיענים בילדים, כאשר אנחנו מפנות להם את השטח..לפעמים הקטנים אפילו מרוויחים זמן איכות עם אבא במצבים שכאלה. חוצמזה, את האופטימיות, את התבונה, את הרגישות, את אהבת האדם ואהבת החיים בכלל- את זה אף אחד לעולם לא יוכל לקחת ממך. לכן, אני מבקשת שתשתמשי בתכונות המופלאות האלה שלך, כדי לשאוב כוחות במצב הלא קל הזה. מקווה שתתחזקי, ומחכה לבשורות טובות. בחיבוקים חמים, שירה

25/05/2010 | 08:07 | מאת: מור

מאחלת לך המון חוזק ואנרגיות לעמוד בתקופה הלא קלה הזו.מקווה מאוד שמצבה של אמך ישתפר במהרה. תשמרי על עצמך. כמו שאת רואה, כולן כאן בפורום חושבות עליך ושולחות לך המון חיבוקים מחזקים. תחזרי אלינו במהרה עם בשורות טובות! נשיקות!!

25/05/2010 | 08:15 | מאת: נועה

שירה שירים יקירתי, איך את תמיד יודעת להופיע בימים קשים? או שאת תמיד פה ובוחרת לעזור לי כשאני צריכה??? תודה לך ותודה לכולן. אני קוראת ומתאפקת לא לתת למזרקה להתפרץ שוב ושוב ושוב.... חייבת לרוץ עכשיו. אוהבת אתכן חזרה על כל מילת אהבה! שלכן נועה

25/05/2010 | 10:08 | מאת: נועוש

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה