דורקי

אוי ואבוי, חנוכת בית. גם אני לא סובלת כאלה. אצלי הגיעו ל"חנוכת בית" בברית של גילעד... הוא נולד שבועיים אחרי שנכסנו! אז פטרנו את עצמנו מהעונש הזה! נו ומה רע בעוגה?????????. דווקא בזה האחיינים שלי כועסים כי נדיר שהם מקבלים עוגות או מתוקים אצלי... האמת שלא נשאר להם מקום לפירור, אז אני גם לא טורחת להמתיק אותם! תגידי מה המצב? מה שלום הפרנטס שלך????

ומאד רוצה. ולכן, סביר להניח שלא נעשה... חחחחחחחחח. אה, אבל ההורים גם רומזים, יותר נכון- נותנים לי תאריכים לבחור וזהו. זו שיטה חינוכית ידועה- לתת שתי אופציות ולא לתת לילד לבחור מכל המבחר לבדו. נראה לי שאכלתי אותה כי להורים שלי מאד קשה לי לסרב. אני עושה פרצופיפ איומים, מקטרת המון, אבל עושה בדיוק מה שהם רוצים. בדרך כלל. והבריאות שלהם, דרעק. לאבא היתה היום ביקורת, הרופא אמר שהוא מחלים נהדר, וזה שהוא משתגע מכאבים זה תקין לגמריי. איזה יופי. אמא שלי מקבלת פעם בשבוע זריקות בברך ובגב לסירוגין. ואחרון חביב- לא רע עוגה, רק שזה סוג של התחמקות מאחריות.. לא לוקחת אחריות לשובע של אנשים ושיהיה להם טעים. מי שלא יאהב ת'עוגה הרי לא ישאר רעב ויכול לא לאכול. אבל מי שלא יאהב את האוכל... מה נעשה איתו? אה, וכשלא גומרים את העוגה אני נתקעת איתה, אז גם מזה דיי נמאס לי. עזבי. אני אשאר עם הספונג'ות והכביסות שלי. אי אפשר להיות מעולה בהכל. נכון? אז אני לא מעולה בבישולים. אפילו לא ממש מנסה.. (בראש השנה אירחתי את ההורים שלי. רק הם. לקח לי ארבעה ימים לארגן את הארוחה. היה טעים, הם התלהבו, אבל אני ממש ממש לא אהבתי את זה).