ושוב אני בשלב הדמעות :(

קשה לי בכלל לדבר על זה בכל זאת אני לא ממש מכירה כאן אף אחת מכן אבל אני יודעת שרק אתן...שחוות את אותם טיפולים את אותן תקוות ואת אותן אכזבות וממשיכות...רק אתן מסוגלות להבין אותי אז אני שוב אחרי הפריה...ושוב זה לא הצליח והדמעות ממלאות את כולי והיאוש מאיים להסתנן לתוכי אסור לי להתייאש בתוך תוכי אני יודעת זאת (השעו ביולוגי מתקתק,בסוף זה יצליח,וכולי וכולי) אבל ביננו אחרי שש שנים ושבעה חודשים שניסיתי ולא הצלחתי קשה לי מאוד שלא לעשות את הדבר הכי קל -להתייאש. קשה לי לתאר לכן מה זה אומר מבחינתי לצפות כל חודש במשך שש שנים ושבעה חודשים (אבל בכל זאת אני יודעת שאתן מבינות) מבחינתי מה שזה אומר זה שכל איחור הכי קטן בוסת (שעלול מן הסתם לנבוע מכל החומרים שמוחדרים לגופי)הוא תקווה כל איתות גופני - (החזה קצת נפוח ,יש לי פס חום על הבטן, בחילות ...) הוא תקווה חלמתי בלילה על דגים וחלות יודעי דבר אומרים שכשחולמים על דגים זה סימן לפוריות וכשחולמים על חלות זה סימן לבנות -כן גם זו תקווה מבחינתי. התקווה היא זו שמחזיקה אותי כנגד הייאוש מחד,אבל מאידך היא גם זו שמעוררת בי ציפיות גבוהות ובעקבותן גם אכזבה גדולה אני בד"כ מצליחה לנווט את חיי ולהרגיש שליטה מסויימת עליהם אני בד"כ מצליחה לשלב כל כך הרבה דברים בבת אחת וגם אם קשה אני בד"כ לא מתייאשת ומנסה בכל זאת אבל כאן אני מרגישה שזה משהו שהוא הרבה מעבר לשליטתי גם אם אני מאוד משתדלת ...אין לי שום שליטה על התוצאה אני אמנם זאת שמתייצבת כל פעם לבצע בדיקות דם ואולטרסאונד גם אם בדיוק באותו זמן יש לי ישיבה או עבודה דחופה אני זאת שמסכימה להזריק לגופה חומרים לא סימפטיים עם כל הכאב והסכנה הכרוכה בכך אני זאת שמסכימה לחוות הרדמה מלאה ושמסתכלת על עצמה בצילום(שבעלה צילם) בדיעבד והמומה "זאת אני שמוטלת שם כך חסרת אונים או גוויה?" אני זאת שמסכימה לחכות 12 יום שהם נצח לתשובה אבל עם כל מה שהשתדלתי,ניסיתי,גזרתי על עצמי בהסכמה אני לא זאת שקובעת את התוצאה

היי טהרה, אני מצטערת בשבילך ובאמת מבינה לליבך, אל תתייאשי אני בטוחה שהישועה תגיע ובקרוב, כל אחת מהבנות בפורום עוברת סוג של תהליך מעבר לתהליך הפיסי גם נפשי, אנחנו חייבות להיות חזקות ולא לוותר.. יש לי דוד שאחרי 20 שנה של טיפולים וכל הסוגים, נולדה לו נסיכה.. תאמיני לי שהמון אנשים עוברים תהליכים קשים, אבל החוכמה היא להרים את הראש ולהמשיך הלאה.. מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך המון הצלחה... אני בטוחה שבפורום תמצאי אחוות נשים מדהימה תמיכה ועצות מכל הלב :)

אוי, רק אנחה גדולה יוצאת לי כשאני קוראת את המילים הכל כך מפוכחות שלך. קשה להיות אחת שיודעת מה האמת והמציאות שנמצאית מולה. דברייך מאד מאד מאד מובנים לי, ולא בגלל שעברתי כזאת כמות טיפולים, וכל כך הרבה שנים. מובן לי כל כך חוסר השליטה. גם בחיים שלי הרוב מתוכנן. בשליטה. רק מה שכל כך אמור להיות טבעי - הוא לא. יצא משליטה. וזה קורע, לקבל את זה ולהחליט לקחת חלק בכל זאת בטיפולים בהם השליטה הי לא בידייך - זה אולי הקשה ביותר בשבילי. ואולי גם בשבילך? מאד מאד הייתי רוצה להגיד לך - הנה הטיפול הבא יביא לך את המיוחל. אבל מי אני שאדע? מי מהרופאים המהוללים ידע? אף אחד. נשאר לנו לחיות בקלחת הזאת כל עוד בחרנו לאבד שליטה כדי להביא יצור יקר לעולם. לפחות אנחנו פה ביחד בקלחת הזאת עם עוד הרבה בנות. ואין לך מושג כמה שהן עושות את התהליך הזה למשהו הרבה יותר יומיומי, אפילו קליל לפעמים, והרבה מאד פעמים מצחיק. למדנו פה בזכות כמה בנות יקרות לצחוק על עצמנו מהצד. ומבפנים. את ממש ממש מוזמנת לשהות איתנו פה, בתקווה מאד גדולה שלזמן קצרצר ביותר, וספרי לנו מה הבעיה, בת כמה את, איזה טיפולים עברת? איפה את מטופלת? נשמח להיות פה אזניים ענקיות!!!!! וכתפיים מאד מאד רחבות! (ולבבות עצומים וגדולים מחכים לך פה ושולחים לך הרבה חיבוקים!) שבת שלום יקירה! נועה.

טהרה יקרה, מצער לשמוע שאחרי כל כך הרבה שנים טרם הפכת לאמא. האם ניסיתם להחליף רופא, פרוטקולים, מה דעתו של הרופא המטפל בעניין? נשמח לשמוע אודותייך ולחלוק איתך את הידע שהבנות כאן צברו. בכל אופן תמיכה גדולה, אוזן קשבת וחיבוק גדול זה דבר שתקבלי כאן הרבה ובגדול. שולחת חיבוק יקירה ((((((((())))))))))וכולי תקווה שתמצא הדרך וגם את תגיעי אל האושר ותזכי לחזק בזרועותייך תינוק. כל טוב לי

אני קוראת את מה שכתבת, את הכאב, את ההבנה, את הקושי, ואני כל כך מבינה אותך. התחושה של איבוד השליטה היא מאד קשה, ולחוות אותה כל כך הרבה שנים, ולחוות את הדמעות והכשלונות שש שנים ושבעה חודשים....זה דבר שקשה לי לדמיין. אני רואה את הכוח האדיר שלך, כוח הגוף וכוח הרצון ואני מתפללת בשבילך שבעוד חודש, הטלפון מהיחידה להפריה יהיה זה שחיכית לו כל השנים הללו. אני מכירה באופן אישי וקרוב מאד חברה אהובה שזה קרה לה אחרי שש שנים! בעזרת השם, והרפואה, אצלך זה ממש פה, מעבר לפינה. שולחת אלייך חיבוק גדול ואוהב ומבין. (((((((((((((((((((()))))))))))))))))) דורה.