אחרי כשלון שני של IVF

היי לכולן, אני חדשה כאן. עברתי 6 הזרעות ו-2החזרות IVF שלא צלחו ועכשיו צריך ללהתחיל הכל מחדש,זריקות, שאיבה וכו'. האמת שאין לי כבר כוח, אני ובעלי ממוטטים, החברות מסביבי יולדות כמו שעון ואני אפילו עם עזרה רפואית לא נקלטת. חשבתי אולי ללכת לחוות דעת נוספת אצל רופא נוסף. אני עזבתי את מקום העבודה כבר לפני מספר חודשים משום שלא אפשרו לי לצאת לטיפולים. בחיים בכלל אני בן אדם מאוד חזק, אבל זה שובר אותי כל פעם מחדש, לא מבינה מה עשיתי רע למישהו בעולם הזה שעונש כזה פוקד אותי. אני במחשבות שליליות ולא מבינה מה הטעם בחיי אם אין לי ילדים.בעלי שבור ומרוסק וכמובן שאין את מי לשתף, כי זה רק נושא לרכילות מרושעת בעבור האחרים כולל המשפחה שמתלחששת ומדמיינת.אני יודעת שאסור להשבר, כלפי חוץ אני נראית בסדר אבל בפנים שבורה ומרוסקת.

אוי יפעת אני כזה מזדהה איתך, גם כל החברות שלי יולדות כך שהתרחקתי מכולם, עזבתי את עבודתי כי הרגשתי שהחיים הפרטיים שלי הפכו לחיים של כולם עד שהמצב העיק עלי וגם רציתי להתפנות לטיפולים אך מהר מאוד הבנתי שלשבת בבית זה יותר גרועה וקשה למצוא עבודה חדשה כשאת באמצע טיפולים. אני גם לא מבינה מה יכול להיות בחיים שווה יותר מילדים. אני לא משתפת כמעט אף אחד כי לא אוהבת את הליחשושים ואת הרחמים ומתפוצצת עם עצמי, עכשיו כשגיליתי את הפורום אז אני מוציאה כאן. מה שיש לי להציע לך זה אוזן קשבת כאן בפורום והרגשת הזדהות שאולי תנחם אותך שתדעי שיש מי שמבין אותך. תכתבי לי אם את רוצה אני כאן להקשיב

כן.כל החברות שלי כבר ילדו, חלקן כבר ילד שני וכל הזמן "משכנעות" אותי. הן לא מבינות שאם זה היה תלוי בי כבר לפני שנתיים היה לי ילד.אני לא אוהבת להיות נושא חרכילות וגם מפחדת שכשיהיו לי ילדים בעזרת השם, אז זה יוודע להם ממישהו ויפגע בהם ולכן אני לא מספרת ומתפוצצת עם עצמי מבפנים. היום קבלתי את התשובה השלילית של ההריון של ההפרייה השנייה שעברתי. מה אני אגיד לך? כבר נגמרו לי הדמעות.אבל הן זולגות בכל פעם מחדש.אני יודעת שגם במשפחה הקרובה,שלי ושל בעלי בטוח מרכלים על זה, אבל כבר פיתחתי איזשהו סוג של אדישות. כי מה אני כבר יכולה לעשות יותר ממה שאני עושה?אני ממש שמחה לראות שיש עוד מישהי שנמצאת כמוני ומבינה את מה שאני מרגישה כי זה כל כך כיף פתאום קצת לשתף ולפרוק את כל העצב הזה. גם אני התרחקתי מחברות שלי, כי הרגשתי שבכל שיחת טלפון אני יוצאת נפגעת מההשווצות שלהן עם הילדים ובעבודה הבוס חשף את טיפולי הפוריות שלי מול העובדות, למרות שביקשתי ממנו שישמור בסוד ולא נתן לי לצאת וכל יום עצבן אותי כל כך שקרסתי, נאלצתי לעזוב בלית ברירה. תכתבי לי גם את, אני אשמח להקשיב לך...

לא קלה הדרך. אפילו מאד קשה ומרסקת לפעמים. או אולי כל הזמן בדרך המגעילה הזאת. אז קודם כל אני מברכת אותנו בברכתנו - שתעופי לך במהרה לקן אחר ששמו פורום לענייני הריון והתעגלות. דבר שני - לגבי הסובבים, מאד קשה לעמוד בלחץ ובהתלחשושיות. אז או שמספרים לקרובים ביותר, או שמספרים לכולם. בד"כ מי שנחשב לאדם נורמלי פשוט יעבור לצידכם ויהפך לתומך וחבר. מי שלא, כנראה שמקומו לא לצידכם! לא עשית רע לאף אחד. לא תמיד אפשר להכתיב כיצד יראו חיינו. אפשר להשתדל, אפשר לכוון, אבל מה לעשות יש דברים שנשגבים מבינתנו ופשוט קורים לנו. צריך לדעת לפחות שבסופו של עניין, גם את תהיי בהריון, בעז"ה תקין ובריא. גם את תחבקי בידייך את פרי בטנך. זה רק עניין של זמן. והכל יבוא על מקומו בשלום. לגבי הרופא, את צריכה ללכת אחרי ליבך, אם את מרגישה שאינך מסופקת בשירות שניתן לך את בהחלט יכולה להחליף. השוק חפשי ואת זאת שצריכה להרגיש טוב! מאחלת לך שדרכך תתקצר, ומהר מאד תחזרי פה עם בשורות נפלאות!!!! בהצלחה אדירה נועה.

רוצה להגיד לך שאת תגלי שיש בך כוחות שלא הכרת. הרבה יותר ממה שחשבת שיש בך. את חזקה ואת יכולה ואת תהיי אמא!!! זירקי את המחשבות השליליות. את כן תהיי אמא. זו רק הדרך שלך שהיא קשה יותר וארוכה יותר. אבל התוצאה תהייה אותה התוצאה. שיחנקו להם כל המלחששים. הם כל כך מקשים על מה שכל כך קשה גם ככה. לא מבינה את האנשים הללו. לא מצליחה לרדת לסוף דעתם. מעצבן אותי כל כך לקרוא את העצב והקושי שלך ואז לקרוא על הרכלנים שמחפשים על מה לדבר ורק מעצימים את תחושת הכאב והבדידות. גועל נפש! מאד חשוב לי להגיד לך שלדעתי אין פה שום עניין של שכר ועונש. לא עשית רע לאיש, את לא נענשת על כלום! נפלת בצד המסריח של הסטטיסטיקה וזה הכל. וגם את צריכה להאמין בזה. את לא אשמה ולכן את לא נענשת! ככה יצא. החיים מחלקים לנו לפעמים מנות של ח_א ואין כאן שום צדק קוסמי שמעורב בזה. ספרי לנו, יפעתי, את תגלי שלהיות חלק מקבוצה שמבינה אותך וחולקת או חלקה את מה שאת עוברת זה מאד מאד מאד עוזר. ודבר אחרון- מותר לך להשבר ולהתרסק, אפילו צריך את זה. אי אפשר להיות חזקה כל הזמן. (רק לא לשכוח גם לקום אחר כך). בברכתנו האהובה - ששהותך כאן תהייה קצרצרונת מהסיבות הנכונות- שולחת אלייך חיבוק גדול ומחזק ((((((((((((((((()))))))))))))))))) דורה.