קצת מהגיגי ליבי...

נכון שתמיד אני אופטימית. אבל לפעמים יש לי גם נפילות... אני תמיד שוללת תחושות או אי תחושות אצל בנות פה לגבי הצלחה או כישלון של טיפול. אבל רובנו יודעות עמוק עמוק בפנים מתי יש סיכוי ומתי לא. מתי יש ספקות אם זה הריון ומתי אין ספקות... מספרת לכן את אשר על ליבי - אם ביום ראשון הבא תהיה תשובה חיובית אני אהיה המופתעת בנשים. אולי כי כבר חוויתי הריון, או אולי כי אני מכירה את גופי כל כך טוב, אני לא חושבת שיש לי אפילו רבע הריון שקורה ברחם שלי... הפעם אני גם יכולה להבדיל בין תחושות של גירוי יתר שלא קרו הפעם, לבין תחושה נרומלית של גוף שלא קורה בו כלום. סתם עלעלתי בזכרון הטיפולים שעשיתי עד היום. הגעתי למסקנה המפחידה שהפקתי ב 4 טיפולים מלאים 96 ביציות (מה אני אמא של נמו? דג?), 68 עוברים שאחד מהם טפו טפו טפו טפו חי נושם ומופלא ביותר. ואולי אולי אולי בחלומות הכי לא הגיוניים יש אחד או שניים שבכל זאת יפתיעו אצלי בפנים. קצת יותר מדי בשביל להשיג אחד או שניים קטנים ושלמים...מעניין מה קורה להם לעוברים האלה שמשייטים להם אי שם. חשבתן על זה פעם? אני יודעת, מאד מאד מאד מוקדם להספיד. אני יודעת שכל מי שקוראת את העידודים הקבועים שלי תגיד - הי נועה, מה קרה לך? מה את אומרת לנו משהו אחד ומאמינה באחר? אבל חייבת לפרוק קצת מהדמעות שחשבתי שלא יגיעו. חשבתי שקטן עלי וגם אם לא יצליח נמשיך לטיפול הבא, הצלחנו פעם, ונצליח שוב. אבל בכל זאת זה יותר גדול מהספקולציות שלי. ואני יודעת שאני מבקשת אולי יותר מדי, למה זה לא יכול להצליח בטיפול ראשון? אבל כל כך כל כך כל כך קיוויתי שנעשה הפעם זבנג וגמרנו. נכון שאין לי כביכול סיבה, המחזור עוד לא הגיע, הבטא רק בראשון, אבל אני כבר די מבינה את התוצאה... אוי כמה טוב שיש לי אתכן. תודה על ההקשבה בנות יקרות. אוהבת אתכן נועה.

אני חייבת לומר לך שבטיפול האחרון שבו נכנסתי להריון הייתי בטוחה אבל בטוחה ששוב לא הצליח, ואפילו לא רציתי ללכת לעשות בדיקת דם (ברור שעשיתי בסוף..) ואפילו ניחמתי את בעלי וההורים. הכנתי את כולם נפשית שיש לי כאבי מחזור ולא נורא נחזור לעוד הפרייה ולא להצטער.. ופתאום כשנכנסתי למחשב לקרוא את התוצאות אני רואה שהבטא 38!! קיצור מה שרציתי להגיד לך בזה שלעולם אין לדעת והגוף לפעמים מטעה אותנו, תמיד יש הפתעות. והלוואי הלוואי העזרת השם שתהיה לך הפתעה נעימה ובטא בשמיים. נועהל'ה, היה קשה לי לקרוא מה שכתבת כי המילים שלך שידרו עצבות ואני לא רגילה לראות אותך במצב הזה, אני גם לא מומחית הכי גדולה בלהגיד את המילים המתאימות, אני רק מאחלת לך שביום ראשון תתבשרי בבשורה המשמחת ותחזרי לנועה שאנחנו מכירות השמחה והאופטימית בעזרת השם אמןןןןןןןן שולחת לך חיבוקים מתוקה שלי

לשפוך את הלב ולשתף אותנו במה שקורה לך בפנים בתוך הנפש היקרה. אני כל כך מבינה את ההרגשה המחורבנת הזו. זה כמו שהמציאות תופחת לך בפרצוף. את משקיעה ומשקיעה ופתאום לא יוצא מזה כלום. אבל אני עדיין אומרת כמו שאת אומרת תמיד -לא להספיד לפני. והלוואי ויקרה נס חנוכה. ואם לא חלילה, אז לפחות זה כבר טוב שלא עברת גירוי כמו בפעם הקודמת (זה כבר אומר שהרופא למד משהו עלייך וכך הוא ילמד איך לשפר ולייעל את הדרך להיריון תקין ובטוח). שולחת לך חיבוק((((((((((((( ותודה על האופטימיות שאת תמיד נוטעת בנו!

אף אחד לא עשוי מטפלון. גם לאדם האופטימי והמאושר ביותר (יענו את, יקירתי) התהליך הזה קשה עד בלתי נסבל. התקוות, המחשבות, הנסיונות לקרוא סימנים שמתישים את הנפש, אי אפשר שזה יקרה ליידך. זה טוחן את המוח ואת הלב, זה כואב, וזה נורא, אבל ממש נורא, קשה. את באמת מכירה את הגוף שלך ומאד קשובה אליו, ובכל זאת הכל נורא מבלבל ואי אפשר לדעת כלום. לגמרי כלום. את הרי יודעת שהגעתי לטיפולים אחרי הריון ספונטאני ומתוכנן. לכן איפשהו חיכיתי כל הזמן להרגיש את מה שהרגשתי בהריון הראשון. אבל זה בכלל לא היה אותו הדבר. אני חושבת שהלב יודע יותר טוב מהגוף, האינטואיציה שלנו. אבל גם אותה קל מאד לבלבל עם כל המחשבות והספקולציות והקשבת היתר לכל פיפס של הגוף. אז הלוואי, יקירתי, הלוואי שביום ראשון תהיי האישה המופתעת ביותר בפלנטה. ואם, חס וחלילה, זה לא יקרה, אנחנו נחבק אותך ונאהב אותך עד שהלב יתאושש. ואפשר להתקשר אליי עד חצות בלי בעייה.. אה, וגם, יקירה שלי, תפסיקי עם כל החשבונות האלו. זה באמת יוצא נורא מדכא. אז תפסיקי ודי. בשביל מה לעשות תרגילי חשבון אם אפשר לא לעשות? טוב? אוהבת אותך מליונים }}}{{{ דורה.

כנראה שגם לי מותר... :-) אין כמו קפה עם חברות (אתמול אחה"צ) כדי לאושש נפש מסמורטטת... דורה מבטיחה להוריד את הנה"ח מהעסק! (במילא את שלי אני נותנת למשרד מסודר, ובשביל זה אני גם משלמת לפרופ'...) נישוקס לכולכן אהובותי }}}}}{{{{{ נועה.

אין כמוך. לב של זהב ואור וש?מחה. שמ?חה לקרוא שהחברות עשו לך נעים ושעכשיו את מאוששת. ויופי שוויתרת על המתמטיקה. כשאפשר להמנע מחשבון- אני נמנעת!! זה לא בריא לי, עושה לי לחץ בחזה ((-: מה את אומרת, ירד עלינו גשם אמיתי סוף סוף? לא שבא לי על בוץ ורוח, אבל צריך, את יודעת..