על סף יאושששששששששששששששששששששששששששששש

בוקר טוב לכולן זאת ליאת - ל.פ., הרגע חזרתי מהבית חולים ואני על סף יאוש אני יודעת שאסור לי להגיד את זה אבל אני כבר מיואשת וחסרת אונים. הרופא נתן לי מינונים של זריקות ממש גבוהות בכוונה כדי להגיע לכמות רבה של ביציות לפני הניתוח של בעלי. הוא אמר שאחרי הזריקות האלה בטוח הגוף יגיב בצורה טובה והכל יהיה בסדר. אז לקחתי במשך שבוע את הכל הזריקות שהרופא אמר ממש מינונים גבוהים והוא אמר שהגוף מגיב לאט לאט והביציות קטנות ולא גודלות. הוא קרא לי לבדיקות דם ואולטרסאונד כבר 3 פעמים השבוע ועדיין הוא לא רואה תזוזה משמעותית למרות המשך הזריקות הגדולות. בקיצור בעלי היום בא איתי וחשב שאנחנו לקראת שאיבה בקרוב אבל הרופא אומר שהוא קצת מתחיל לדאוג כי הגוף לא מגיב בצורה שהוא אמור להגיע לכל התרופות האלה. אני לא יודעת מה לעשות ובעלי חזר עם מצב רוח על הפנים היום מהבית חולים. הרופא אמר שהם התקשרו בצהריים לאחר שהם יראו את התשובה של הבדיקת דם ואז הם יראו מה לעשות. למה מגיע לי כל הסבל הזה? לא מספיק שהזרקתי במשך שבועיים כמויות מטורפות ושום דבר לא קורה וכל הגוף שלי כחול וכואב ושלא נדבר על הנפש שנמצאת במצב גרוע. לסיום אני מנסה להיות אופטימית עד כמה שאפשר ונחכה לצהריים שהרופא התקשר ונראה מה הוא חושב לנכון לעשות. שיהיה יום טוב אני יעדכן יותר מאוחר אחרי שהרופא ידבר איתי. יום טוב ליאת ל.פ.

יקירה, באמת נשמע קשה לעבור את זה. אני מאד מקווה שהרופא יציג תוכנית להמשך ומחכה לשמוע את העדכונים. בינתיים שולחת אליך אהבה וחיבוקים ((((((((((((((((())))))))))))))) ובקשה קטנה- עוד לא להתייאש, זה מוקדם מדיי! מאאאאד מוקדם מדיי! }{ דורה.