שוב צביטה בלב....

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

08/01/2009 | 12:16 | מאת: ל.פ.

היי לכולן אני ל.פ. ואני מחכה לסיבוב שני להתחלת טיפול בעקבות בעיית זרע אצל בעלי. היום חבר של בעלי התקשר אליו אמר לו שאשתו בהריון בחודש שני ושיש להם בת הם בסך הכל מנסים חצי שנה. הוא סיפר לי ואני קודם כל כמובן ששמחתי בשבילהם ואיחלתי מזל טוב אבל קשה לי להגיד שלא הרגשתי צביטה בלב וקצת עצב,ואני בטוחה שגם לבעלי זה עשה רע וגרם לו לצביטה חזקה בלב, מפני שאין דבר שהוא רוצה יותר מהכל מאשר ילד. אני בטוחה שגם לחבר היה קצת קשה לספר מפני שהוא יודע שיש לנו בעייה ואנחנו מנסים הרבה זמן אבל הוא סיפר כי הוא מתלהב והוא גם איחל לבעלי שהכל יהיה בסדר. אני היום קצת יותר עצובה ומבואסת לא בגללם חלילה אלה אני אומרת בלב מתי גם תורי יגיע? מה בסך הכל אני רוצה? פעם שהייתי קטנה יותר חשבתי שזה דבר פשוט ושרוצים זה פשוט מגיע, אבל אחרי היום שהבנתי שיש בעייה והבנתי ששום דבר לא מובן מאליו שיש כאלה שצריכים לעבור כמה דברים שעד שהם יגיעו למה שהם רוצים. בקיצור אני מקווה מאוד שבעלי לא לקח את זה קשה מפני שכולם כבר מחכים שיקרה אצלנו משהו כי הם לא מבינים שזה לוקח זמן וכל הזמן מחכים להתפתחויות. בקיצור אני מחכה שבעלי יגיע הביתה (אני מקווה שהוא יצא היום מהבסיס בעקבות המצב- הןא בקבע) ואני יפנק אותו ויתמוך בו כמה שיותר כי כל אחד שאומר לו שאישתו בהריון הוא שמח בשבילהם אבל גם מרגיש עוד יותר את הבעיה בלב. סוף שבוע נעים לכולן. ביי ל.פ.

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2009 | 19:05 | מאת: שירה

ל.פ. יקרה, אני כל כך מבינה על מה את מדברת.... מצד אחד- נורא שמחים בשביל החברים/ משפחה, ומצד שני- מתי כבר יגיע גם התור שלי? אז זהו, שהוא אוטוטו מגיע גם אלייך ויש למה לצפות. גם אנחנו הופנינו לIVF בגלל איכות לקויה של הזרע או למעשה- מיעוט של זרע בתנועה. ב"ה קרו לנו הרבה ניסים בדרך, ומכל הפעמים שבעלי הביא זרע, פעם וחצי גם מצאו זרע בתנועה ואיתו הפרו את הביציות שלי. תתנחמי בזה שסיכויי ההפריה של זוגות שמגיעים בגלל בעיות זרע הם הגבוהים ביותר. מבזבזים הרבה זמן לפני, זה נכון, אבל ברגע שזה סוף סוף קורה זה מיתחיל לרוץ. שיהיה הרבה בהצלחה:) שירה

08/01/2009 | 19:20 | מאת: ל.פ.

לשירה קודם כל תודה רבה על התגובה המהירה ועל העידוד. אני חזקה מאוד אבל להגיד לך שלא נצבט לי הלב שאני רואה אישה בהריון זה שקר. אני יודעת שגם תורי יגיע ואני מתפללת שגם תורה של כל אחת ואחת מכאן יגיע כי בסה"כ אנחנו לא מבקשים הרבה רק ילד בסה"כ ואנחנו סובלות מספיק אז לפחות לזכות בדבר המדהים הזה. בקיצור שיהיה לך סוף שבוע נעים ותודה רבה על התמיכה מקווה להמשיך להיות חזקה ושהתוצאה תבוא כמה שיותר מהר. ביי ביי ל.פ.

08/01/2009 | 19:20 | מאת: ל.פ.

לשירה קודם כל תודה רבה על התגובה המהירה ועל העידוד. אני חזקה מאוד אבל להגיד לך שלא נצבט לי הלב שאני רואה אישה בהריון זה שקר. אני יודעת שגם תורי יגיע ואני מתפללת שגם תורה של כל אחת ואחת מכאן יגיע כי בסה"כ אנחנו לא מבקשים הרבה רק ילד בסה"כ ואנחנו סובלות מספיק אז לפחות לזכות בדבר המדהים הזה. בקיצור שיהיה לך סוף שבוע נעים ותודה רבה על התמיכה מקווה להמשיך להיות חזקה ושהתוצאה תבוא כמה שיותר מהר. ביי ביי ל.פ.

11/01/2009 | 13:25 | מאת: נועה

כל הכבוד קודם כל על התמיכה בבעלך, השיתוף והאהבה שאני קוראת בין שורותיך! כל כך קשה ובכלל לא מובן מאליו התמיכה הזאת אחד בשני כשהעניינים לא פשוטים. את הקושי בהריונות של אחרים אי אפשר לבטל לצערנו, גם אם אנחנו היצורים הכי מפרגנים בעולם, שום דבר לא יוכל למחוק את האינסטינקט הראשוני של הכמיהה לילד משלכם. את יודעת משהו? זה גם לא עובר כשחושבים על ההריון הבא, במקרה שלי. אפילו שכבר הריתי מטיפולים וטפו טפו יש לי ילד מקסים, כל יום אני חושבת מה יהיה עם הטיפול הבא. כל בטן הריונית שאני רואה ברחוב מעוררת בי את הקנאה. תמיד תמיד ארצה פשוט להתעורר יום אחד ולגלות שאני בהריון. אבל זה לא יקרה. אולי כל זה גורם לנו להיות חזקות יותר? לא יודעת, ולא בטוחה בכלל. אבל מה שבטוח הוא שהמסע המפרך הזה להגשמת החלום הכי גדול שיש, גורם לנו להעריך את מה שהשגנו עם כל כך הרבה יזע ודמעות הרבה הרבה יותר מכל מה שמגיע כמובן מאליו. אני מאחלת לך מתוקתי שההריון שלכם יגיע בקרוב מאד, ושכל מחשבה עצובה תתחלף במהרה בקיטורים על חוסר שינה, על קשיים בהנקה ובצחוקים מאושרים של קטנ/טנים! שיהיה בקלות עד כמה שאפשר, ושהדרך תתקצר ומהר! שלך, נועה.

11/01/2009 | 16:04 | מאת: ל.פ.

לנועה שלום קודם כל שוב תודה על התמיכה אין לך מושג כמה זה מעודד אותי. אני כל יום נכנסת לאתר (גם בעבודה) כדי להתעדכן ולראות תגובות של בנות כדי ללמוד ולהבין יותר בנושא למרות שברור שכל אחת עם הבעיה שלה. אני מודה לך מאוד על היחס המהיר אני בהתחלה לא ידעתי ולא הבנתי שום דבר בנושא,ומהרגע שנכנסתי לפורום ידעתי שאני לא היחידה שיש לה בעיה ושהיום הנושא יותר פתוח ויש יותר מודעות וזאת לא בושה לספר או לדעת שעושים טיפולים כי בעבר זה היתה נחשבת לבעיה שאסור לדבר עליה. אני אופטימית עד כמה שאפשר אבל יש ימים של עליות וירידות וכמובן שאני מחפשת כל היום להיות עסוקה בדברים אחרים כגון: עבודה, לימודים. לכן נרשמתי לקורס של לימודים מהעבודה כדי להיות קצת יותר עסוקה ולדעת שיש לי במה להתעסק אבל זה עדיין קשה כי הבעיה נמצאת בראש בלב ובכל איבר בגוף ולא מרפה. המחשבות כל הזמן רצות ורצות ואני כל הזמן חושבת מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי בעניין או מה אפשר לעשות כדי להתקדם בנושא. אני מקווה מאוד לטוב ומקווה שהעיניינים יתחילו לרוץ. ב- 25/1 לחודש אני מתחילה שוב סידרת טיפולים לאחר שלא הגבתי טוב בטיפול הראשון. אשמח לעדכן בהמשך ושוב תודה על הכל. שלך ל.פ.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה