חייבת לדבר עם משהוא - חזרתי

היי בנות היי דורה היי נועה קצת הרבה נעלמתי אבל חזרתי. תודה על התמיכה סוף סוף משהוא שמבין אותי אז ככה החלטתי לספר אך הכל התחיל כדי שתכירו אותי. הכל התחיל שאחרי שנה נשואים החלטנו בעלי ואני שהגיע הזמן לילדים ניסינו וניסינו וניסינו...במשך שנה כלום לא קרה ואזה ניגשנו לבדיקות בעלי היה אופטימי אני די ידעתי שמשהוא לא בסדר, ואז התחיל המסע של חיי. התחלנו עם הזרעות עם יחס מגעיל בקופ"ח לאחר ארבעה הזרעות החלטנו לעבור לשלב הבא של הפרית מבחנה והופננו למחלקה באסף הרופא היחס היה נהדר אך אחרי חמישה טיפולים ומליון בדיקות שהעלו שגם אני לא בסדר -שואבים הרבה ביציות אבל חלשות שלא מתפתחות החלטנו ללכת על רופא פרטי והגעתי בעכבות המלצות לפרופסור משיח. שזה שונה לגמרי מבחינתההתנהלות של הטיפול(וגם הכסף) היום אני אחרי טיפול נוסף של הביצית הטבעית שלי(את זה עוד לא ניסינו) שבדיוק היום היה אמור להיות השאיבה ושכבר הייתי בחדר ניתוח רגע לפני עשו לי אולטרסנד וראו שאין ביצית שכבר בייצתי. איזה אכזבה כל מה שעשיתי כל החודש הריצות, הזריקות היה סתם כרגע אני די בבעסה. השלב הבא שלי הוא תרומת ביצית, אבל אני די חוששת שאני לא ממהרת מידי ובוחרת "בפתרון היחסית קל" במקום להמשיך לנסות ולנסות כרגע אני עסוקה בלגייס כסף לתרומה מכל מי שרק מוכן לתת .מה אתם אומרות? האמת שאין לי כוח להמשיך עוד ועוד טיפולים האם אני מתיאשת מהר מידי? . תודה על התמיכה בפעם הקודמת עם ההריון של אחותי שממשיכה לגדול בנתיים ואני ליידה תומכת ועוזרת אך בלב מאוד רוצה גם הפעם מבטיחה לא להעלם להרבה זמן הגעתי לסף הסיבולת שלי של הלהתמודד לבד תודה . בהצלחה לכולן רחלי

לרחלי שלום!!! קוראים לי ל.פ. ואני רק בתחילת הדרך של כל הדברים שאת מתארת. אני גם בהתחלה לקחתי את הכל קשה מאוד מבחינה נפשית. אך מהר מאוד הבנתי שההתמודדות אם כל הדבר הזה זה להיות אופטימים וללכת בגישה חיובית כל הזמן. (למרות שזה קשה). גיסיתי עברה סיפור דומה לשלך, לא התייאשה ובסוף לאחר מס' ניסיונות נולד בן קטן וחמוד. אני בטוחה שזה קל להגיד להמשיך למרות הכל ולנסות שוב ושוב. אבל קשה מאוד להתמודד עם הכל גם מבחינה נפשית ובטח שגם כספית. טוב מאוד עשית שהלכת בסוף לרופא פרטי כי שם היחד שונה ואין בכלל מה להשוות. אני גם אצל רופאה פרטית שיש לה סבלנות וכל שאלה היא מסבירה מכל הלב. בקיצור מה שאני רוצה להגיד לך זה, שאסור להתייאש ואסור להישבר ובסוף הכל יהיה בסדר זה בטוח. אני מאחלת לך מכל הלב שהכל יעבור מהר ובשלום והמון המון בהצלחה בכל דרך שלא תבחרי. מכל הלב ל.פ.

התגעגענו. מהניגיד לך. מה זה מהר מדיי? זה הרי כל כך אינדבידואלי. וזה לא שוויתרת, אלא התחלת לבדוק את אפשרויותיך לגבי קניית ביציות. אני לא חושבת שזה נקרא לוותר. דברי עם משיח. מאד עוזר לשמוע מהרופא צפי של הסיכויים. כשהרופא שלי אמר לי לא לוותר עדיין, זו הייתה זריקת אנרגיה אדירה שהחזיקה אותי בניתוח אחד, שאיבה, החזרה והחזרת מוקפאים. מהמוקפאים האלו יש עכשיו תינוקת מדהימה שכבר ממש רוצה ללכת לישון ותכף אלך להשכיב אותה. אם יגיד המשיח שיש מה לחשוב על תרומת (עלק, תרומת) ביצית, לכי על זה בכל הכוח. ורק משהו קטנטן- עבדה איתי משהי שהיתה מטופלת של משיח. פוליציסטית בלי מחזור בכלל. הגיעה לשאיבה ואמרו לה- הביצית היחידה שגידלת כבר בייצה. וזהו. היא עזבה את הטיפולים, התחילה לברר לגבי תרומת ביציות בחו"ל. עברו כמה חודשים. כדי לסיים את כל הפורצדורות לפני נסיעתה היתה צריכה לעשות גם אולטרסאונד ושם, באולטרסאונד, הודיעה לה הטכנאית שהיא בהריון! הביצית שכבר ביצה נקלטה ביחסי מין. הנס הזה נולדה לפניי שנתיים. ילדה מקסימה! אז- רוצו למיטה. לכי תדעי, יכול להיות שלמשיח יש את זה. שלך תמיד, דורה.

((((((((((ברוכה השבה אלינו))))))))) שמחה שחזרת אלינו ולו רק כדי לפרוק קצת מכובד המטען הזה שאת סוחבת! זה כבד, ארוך ונראה כאילו אין לזה סוף כשנמצאים בשיא הטיפולים האלה... נצטרפת לאיחולי דורה שאולי הביצית הקטנה שנמצאת לה אי שם ברחם תחליט להפוך למישהו/י קטן/ה? אין לי יכולת להגיד לך אם ללכת על 'תרומת' ביצית או לא, רק את תדעי מתי הזמן הנכון. מה שכן אם אדון משיח, שיש לו רקורד עצום למדי בענייני טיפולים, ימליץ לך להפסיק לנסות עם שלך, אולי כדאי לצאת לדרך התרומה. אם עשית רק סיבוב אחד על בסיס ביוץ טבעי עם ביצית אחת שלך, אני אישית הייתי נסה עוד כמה פעמים אפילו. אני בכלל מאמינה גדולה ביכולת של הביציות הבודדות שלנו להכיל הריון טוב יותר... בלי הפגזות ההורמונים והנסיון הלא אנושי של הגוף להשקיע כל כך הרבה אנרגיות בלהפיק יותר מביצית אחת בכל סיבוב... מה אומר ומה אוסיף? רק חזקי ואמצי, קחי מאיתנו קצת כוחות, קצת נחמה, כמה כתפיים לשים ראש ולנוח בדרך, ותמשיכי עד לצרחות הקולולו שלנו! בהצלחה יקירה, שבוע טוב ומלא אנרגיות חדשות! נועה.