בנות: רוצה לעודד אתכן קצת.....

היי לכולן, נעזרתי רבות בפורום המקסים והנפלא הזה. קיבלתי תמיכה ברגעים הכי קשים של יאוש, איבוד תקווה וכעס על כך שהכל חייב להיות כל כך מסובך בדרך אל האושר.... אבל שבתי לגיחה קצרה אחרי 10 חודשים של גידול התאומים המקסימים שלי: בן ובת, שהגיעו אלי אמנם בדרך עקיפה ולא קלה, אבל מבט אחד בהם וכל הסבל נמחק... בנות, זה יגיע וכשזה יגיע , זה כבר לא ישנה לכן כמה טיפולים עברתן, איזה כמות הזרקתן וכמה פעמיים התייחסו אליכן כאובייקט רפואי. אני יודעת שאתן יודעות ומצפות לאושר הזה והוא יגיע. אני ממש זוכרת את עצמי יושבת מול המסך עם דמעות בעיניים ומנסה לדמיין עצמי עם תינוק ולא מצליחה - לפעמים גם היום יש רגעים שאני מסתכלת עליהם ולא מאמינה שהם ממש שלי, אבל כשזה קורה אי אפשר לעצור את הזמן והם גדלים בקצב הסטרי. אז אני שולחת לכולכן המון אהבה, תמיכה, חיבוקים וחיזוקים...... ומודה שוב על העזרה הרבה שקיבלתי מכן כשהייתי כה זקוקה לעידוד ולאוזן קשבת.. נ ש י ק ו ת, ליאת

תודה שמצאת את הזמן כדי לכתוב את הדברים המשמחים והמעודדים הללו. כל סיפור כזה נותן זריקת עידוד ענקית! המשך הורות מאושרת. }{ דורה.

תודה תודה תודה על העידכון והחיזוקים לבנות! מזדהה עם כל מילה שכתבת, ממרומי השנה ושלושה חדשים של הקטנצ'יק גם לי קשה להאמין שכל זה קרה, שעברנו את כל הדרך הזאת, את הדמעות, התקוות, האכזבות ואפילו את שמחת הבשורה החיובית... תהני ותגדלי את הקטנטנים באושר גדול!!!!!!!!! חג שמח, נועה.