חייבת לדבר עם משהוא

היי בנות שמי רחלי ואני חדשה פה אני בת 28 נשואה 5 שנים נמצא בטיפולי פוריות כבר 4 שנים- השנים הכי קשות בחיי. אני אחרי 7 מחזורי טיפול שלא הצליחו כרגע אני מטופלת אצל פרופ משיח. אני כותבת עכשו כי אני מרגישה שאני כבר מתפוצצת עם אני לא יתיעץ עם בנות שמבינות אותי. אחותי הקטנה בהריון - שוב אני לא עומדת בזהעמדתי לצידה בהריון הראשון- שגם הייתי בטיפולים אני לא יכולה יותר אני יודעת שלא כולם צריכים לעצור את חיהם כיי לי לא מצליח. האם זה נורמלי שקשה לי כלכך ? נמאס לי תמיד להיות זאתי ששמחה בשביל אחרים האם אני רעה שקשה לי עם זה במקום לשמוח?

הגעת למקום הנכון..... תוכלי לדבר פה ולשפוך כל מה שעובר עלייך. וואו, 4 שנים ולוא דיברת עם אחיותייך למסע???? זה היה לא נורמלי אם היה לך קל, ברור שזה נורמלי שהכל קשה בתהליך הזה. זה המסע הכי מפרך שאני אישית מכירה ויכול לשבור את החזקות מכולן.... (שלא לדבר על המין ה'חזק' שלא היה מצליח לעבור 1/8 ממה שאנחנו עוברות בתהליך הקורע הזה...) מותר ועוד איך לא לשמוח בשביל אחרים, ואם לא היית מגלה קצת קנאה לאחותך בהריון השני שלה, הייתי אומרת לך שאת עובדת עלינו... ברור שכואב לראות איך כולן מתנפחות והולכות ומתגלגלות להן בקלות מהריון להריון. ברור שהנשמה מתכווצת ורוצים לצרוח בקולי קולות למה דווקא לי זה מגיע. הדבר היחיד שאולי יכול להקל קצת זה הידיעה שלמרות הסבל, הרפואה של היום יכולה לעזור לנו להגיע ולכבוש את היעד שלנו. נכון שאת כבר הרבה מאד זמן בתהליך, אבל את עוד צעירונת, יש עוד הרבה דרך לפנייך שיכולה להיות גם מאד קצרה, וההריון כנראה ממש מעבר לפינה. ניני שפעם ניהלה את הפורום פה, נהגה לסמן וי על כל טיפול שלא צלח כזה שמקרב אותך אל ההצלחה הגדולה. ממוש, את מוזמנת לשפוך פה את כל מה שעובר עלייך, את הכאב וגם את השמחה שתגיע, מקווה מאד מאד מאד שבמהרה! ספרי לנו קצת מה עברת, איך הגעת לIVF, יש פה המון בנות עם הרבה נסיון שיכולות לתרום רעיונות להמשך, שיהיה יום מלא שמש ואור! נועה.

מייד מייד להפסיק לחשוב על עצמך ככה! את לא רעה. את אנושית. כולנו כאן חווינו את זה, כל אחת ברמה אחרת, את החמצות הלב. את הקנאה. זה טבעי, ואנושי, והגיוני כל כך שיהיה לך קשה. במיוחד כשמדובר באחותך, ועוד הצעירה ממך ועוד הריון שני שלה. הלב שלנו לא עשוי מטפלון! טוב שהגעת. ארבע שנים בלי לחלוק עם מי שיבין בדיוק על מה את מדברת זה נורא קשה. עכשיו מצאת אותנו, ואנחנו מצאנו אותך, ותמיד תמיד יבינו אותך כאן. וכמו שנועה שאלה, גם אני שואלת מה הביאך עד הלום. זה יעזור לנו קצת אם תספרי את סיפורך. בהצלחה ומהרררררר. דורה.