רציתי גם לשתף במשהו....

שלום לילדת האוקיינוס ולבנות הפורום היקרות. חברה טובה שלי שהיא חברת ילדות, מכירות מאז גיל 14 ילדה לפני כחודש וחצי בת שניה במזל טוב. אני עדיין מנסה להקלט מטיפולי פריון כבר שלוש שנים, וברור שגם אני קצת מקנאת וצובט לי בלב. סיפרתי לכן שרק לפני שבוע חברים טובים עשו יומולדת לבת שלהם ולא הזמינו אותנו , כנראה כדי לא להביך אותנו. אני אישית מאד נפגעתי. בכל אופן, החברה הטובה שלי עושה ביום שבת בריתה וכל הזמן היא אמרה לי תגיעי לראות את הילדה ולא הגעתי כי קשה לי לראות תינוקות בתקופה הזאת. ועכשיו אני כבר לא יכולה להתחמק. בריתה זו בריתה ואני חייבת להגיע. קשה לי מאד, אך למרות זאת אני מפרגנת לה בהמון אהבה למרות הכאב החזק שאני חשה בתוכי. בנות, תפרגנו לנשים מכל הלב, כי גם הזמן שלנו יגיע אני בטוחה בזאת. הלוואי שניהיה חזקות כולנו ומקוה לעבור את הבריתה הזאת בשלום. אוף.... שהשבת הזאת כבר תסתיים. שיהיה לכולכן ערב קסום. נטלי.

נטלי חמודה, כן, אני זוכרת את החברים שלך..... ממה שהצלחתי ללמוד עלייך לא נראה לי שתגידי לה שקשה לך, או שאולי אני טועה? אם אין לך ברירה, חמודה, תהיי חזקה ותעשי את מה שאת חייבת. יש לך פורום שלם מאחורייך. את לא לבד. את יודעת, גם אני, כמוך, ממש בטוחה שהזמן של כל אחת פה יגיע. אני חושבת שהבטחון הזה מאד עוזר לא להכנס למרה שחורה. כלומר- לא להתקע בתוכה כשהיא מגיעה. שתהייה לך שבת קצרה וקלה, חיבוקים, דורה.

תודה רבה על תגובתך. שיהיה לך סוף שבוע קסום נפלא. נטלי

חמודה, הרגשות שלך מאוד אמיתיים וטבעיים, אבל את חייבת לגייס את הכח הנפשי אני בטוחה שיהיה קשה בהתחלה, אולי לא תמצאי שם את עצמך כ"כ אבל את חייבת בשביל חברה שלך - חבל להתרחק מחברה טובה בגלל זה, תנסי לשאוב מזה כח אני בטוחה שבעוד כמה שנים תצחקי על זה במבט לאחור לגבי החברים שלא הזמינו - אני חושבת שזה מתוך טיפשות- וחבל... הם לא מבינים שהם סתם עושים יותר גרוע בכל מקרה, תזכרי שאנחנו איתך, כל הזמן, תעדכני כשתחזרי קרן

תודה קרן יקרה, אני שמחה שיש כאן נשים מדהימות ומרגישה שאתן מאחורי. מאד לא מתחשק לי להגיע לאירוע הזה ביום שבת אבל אני יודעת שאני חייבת, כי כבר ניסיתי להתחמק מס' פעמים , לכן הפעם אני חייבת להגיע. המשפחה שלה תהיה שם, ויש לחברה שלי אחות בהריון ,וזה סתם יצור מתח, כי היא מאד קנאית לפרטיות שלה, לכן אני ממש מרגישה לא בנוח אבל אני חייבת להגיע. יש לי כמו איזה מועקה כזאת בלב, מקוה שהכל יעבור ואני אצליח לשרוד. מזל שיש לי את בעלי שמגיע איתי, אחרת היה לי יותר קשה. נשתמע..... וערב קסום. תודה על הכל, חיבוקים. נטלי.

נטלי יקירה, אני איתך, מקווה שתעברי את הבריתה בשלום... אני חושבת שצריך לעשות אבחנה בין "מפרגנת" ל"צובט בלב". שניהם יכולים לדור בכפיפה אחת. האהבה שלך, הנאמנות והפרגון לחברתך הטובה אינן פחותות במאום בגלל זה שהגורל הביא לזה שהיא ילדת בת בשעה שאת סוגרת שלוש שנות אי-פריון. תחשבי על זה מהצד ההפוך: האם היית חברה יותר טובה, או יותר אוהבת, רק אם במקרה היית הרה ויולדת באותו הזמן של חברתך? נכון שזה נראה מגוחך? אז אוקיי, ככה קשה יותר לשמוח עם כל הלב, אבל זה לא קשור לנאמנותך כחברה. (((חיבוק)))

היי נטלי, אני מאד מזדהה עם מה שכתבת. נכון, מאד קשה לראות מצב שמישהי מתחתנת אחרייך, מנסה פעם או פעמייים ונקלטת, בזמן שאת/אני מנסות כבר הרבה זמן. ספרי לי על זה.. גם אורית קודם ספרה על השכנה שלה, וכמו שילדת אמרה, יש הרבה סיפורים.. אנחנו נשואים יותר משנתיים ומנסים במשך כל התקופה הזו.. אחי התחתן כשנה אחרינו ואשתו ממשממש לפני לידה. גם לי כל המצב מאד קשה. אני מאד אוהבת את אחי ואת אשתו ומאחלת להם שהכל יעבור בשלום ותוולד להם בת בריאה..אני יודעת שגם זמננו יגיע ונקלט. צריך סבלנות. אני רוצה לשתף בסיטואציה סוראליסטית במיוחד: לפני זמן מה גיסתי אושפזה, וכשבאנו לבקר, איכשהו נגררתי לתינוקיה שלשם הגיעו, לא פחות ולא יותר 15 זוגות הריוניים שהיו באמצע סיור..עצרתי את הדמעות ..בתקווה שאף אחד לא הרגיש..נראה לי שאמא שמה לב.. אבל אין מה לעשות , אהו חייבות להיות אופטימיות.. אוהבת אתכן, סבבית