אתן לא מבינות איזה חרא

אם אתן זוכרות עזבתי את הפרופסור שלי בגלל שכבר אין לי כסף לשלם לו פרטי , הפרייה ראשונה שלי והלך לי יותר מ-20,000 ש"ח , בקיצור דיברתי עם הפרופסור ואמרתי לו שאני הייתי רוצה שימשיך לטפל בי אבל אין לי אמצעים כספיים לשלם לו, אז באותו הזמן הוא ענה לי "הכסף לא משנה העיקר שתיכנסי להריון ,אז נעבור דרך מחלקת ה-i.v.f ואני יפקח על זה " אמרתי לו אחלה בסדר ושאלתי אותו אם אני צריכה ליידע את המחלקה , הוא ענה לי "לא אני יטפל בזה , כשתקבלי מחזור שני תתקשרי אלי" , וזה מה שעשיתי אבל מסתבר שהוא לא דיבר עם אף אחד , והכי גרוע הם לא רצו לקבל אותי עד שהתחננתי אליהם . אז נכנסתי לפרופסור ששייך למחלקה וכתב לי תוכנית אבל מה אין תורים ואני צריכה לחכות לעוד מחזור לקבל . אוייייייייייייייייייי ה' לא מספיק המכה שאני לא נקלטת להריון גם אני סובלת כאבי תופת במחזור (אנדומטריוזיס), וגם הכל מתעקב, ובנוסף בעלי פתאום לחוץ וזה הכי שובר אותי שהוא כבר מת לילד ואני , כן אני לא מצליחה להגשים לעצמנו את החלום הזה. לפעמים אני אומרת לעצמי אולי אני יצעק לה' ואז הוא ישבר ויעזור לי? אבל אני כל יום זועקת מרוב מחשבות אבל שום דבר לא זז.

היי רחלי, מה האופטימיות נעלמה? את הרי תמיד משדרת חוזק ואופטימיות אז בבקשה תהיי חזקה ומאחלת לך המון בהצלחה ושבשנה הבאה תשבי בסוכה עם פרי בטנך. אמן.

תודה מתוקה בע"ה גם שאת תזכי במהרה לתינוק קטן ברחמך .

לרחלי שולחת לך חיבוק ענקי תנשמי עמוק ואל תתיאשו זה רגע של תסכול ותגידי לעצמך שום דבר לא ישבור אותי בעיקר לא כסף שיהיה לך בראש כל עקבה לטובה כנראה שאת צריכה את זה הפסקונת ומתח להכנס להריון גם רגיל לא עוזר לכו כמו זוג אוהבים להרגע בשפת הים ושהאופטימיות תחגוג כי השנה יענו משאלותייך ואחרי כל כך הרבה נסיונות אולי צריך שינוי של רופא וזה יביא את המזל

זה ממש מקומם! למה הוא לא דיבר עם המחלקה כפי שהבטיח?.. אני ממש מבינה את הזעם שלך ואת הכאב שזועק..כי הרי זו במידה מסוימת הבעת זלזול מצד הרופא. ניסית להתעקש איתו? לדבר איתו? הרי שילמת כל כך הרבה כסף.. טוב...עזבי....כל עכבה לטובה ועוד חודש רק ייתם עוד קצת שקט לגוף וזה לא דבר רע בכלל. תנצלי את החודש הקרוב, נטול הטיפולים, לעשות חיים, לצאת, לטייל, לעשות דברים שאת אוהבת. עכשיו בתקופת החגים והחופשות זה זמן מעולה.. נסי לראות את הצד החיובי של הדברים, כי יש כזה.... אל תישברי, על אף שלא מסתדר כמו שאת רוצה....זה יגיע, מבטיחה! דניאל.

כמה שאני מבינה ומזדהה עם כל המילים שלך כמה שקשה לא לחשוב ככה כל הזמן זה ממש לא פשוט וזה ממש לא פייר את אמיצה וכל הכבוד שאת משתפת אותנו בכאב שלך, בשביל זה אנחנו כאן מה שאני יכולה לאמר לך שתמשיכי לא לוותר ולהיות חזקה מגיע לך הטוב ביותר מאחלת לך מכל ליבי שבקרוב מאד תגשימי חלומך

אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

כמובן שאנחנו מבינות איזה חרא זה! כל עיכוב כזה יכול להוציא מהדעת. גם ככה הדרך נמשכת ונמשכת. כם ככה הכל מורט ומתיש. אז כשמחליטים שרוצים טיפול ויש כוחות ולא רוצים הפסקה אבל היא נכפת- זה ממש, אבל ממש, מתסכל. וגם מאד מעצבן. לומדים מהנסיון של עצמנו ומזה של אחרים. רומי, שהיתה ממנהלות הפורום הקודמות, היתה קובעת את התור לפרוטוקול חדש כבר בשלב הגירוי השחלתי של הפרוטוקול המתבצע. חודש מראש בערך. כמה שצריך. כך שלא יהיה צורך לחכות לחינם. מקסימום- מגיעים להתייעצות על הריון צעיר ולא לפרוטוקול חדש! אמן!!!! עכשיו יש לך חופשה כפויה. ושוב צריך להתאזר בסבלנות ושוב צריך לקחת אוויר. באמת מותר לך לצעוק. תצעקי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ותוציאי את התסכול הזה החוצה. אין בו שום תועלת כשהוא בפנים ונעים וטוב להפטר ממנו. ואלוהים ישמע. את תראי! חוץ מזה, אנחנו תמיד כאן, מוכנות לספוג את כל הצעקות שיש לך בלב.