מה יהיה איתי בסוף......

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

07/08/2007 | 21:22 | מאת: מירב

בנות יקרות ערב טוב כבר כתבתי פה בעבר על חברה שלי טובה שהיא בהריון והתמודדות הזו קשה לי מאוד. אבל מה עושים בחיי היום יום??אני חדשה בעסק הזה אני לא יודעת איך להתמודד, איך לעבור את היום יום. בעבודה אני רואה נשים בהריון, ברחוב נשים עם בטן , חברות בהריון, בנות דודה בהריון!!!!! מה יהיה, מה כל הנשים בארץ היום בהריון?????????????? אני פותחת טלוזיה תוכנית לאמהות מתחילות, או תוכנית להריון ראשון או תוכנית שמראים תינוקות. אני מצטערת אבל אני לא מצליחה לעבור יום אחד בלי לבכות!!! ואנשים הורגים אותי עם השאלות האלו: נו ,למה אתם מחכים?? אתם נשואים כבר שנה זה לא טוב לחכות תעשו כבר ילד!!!!!!! מה זה עינינם!!!!!!!!!!!!!!!! בכלל. האכזבה, תחושת הכישלון, החוסר שליטה על הגוף, המחזור שלא מגיע (אין ביוצים, אין מחזור מה לעשות..) שמקשה עוד יותר על החיים כי אם אין מחזור... אז...אולי אני בהריון... אז אני לא שותה אלכוהול או קפה ולא לוקחת כדורים אם כואב לי הראש, ובערך כל יומיים אני עושה בדיקת הריון כי וואלה מי יודע אולי לפני שאני אלך לרופא הזה שאני מחכה לו כבר חודשיים אני כבר לא אצטרך אותו (דר ויסמן ראשון לציון אם מישהי מכירה) בקיצור אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טוב סליחה שאני ככה מתלוננת מירב

לקריאה נוספת והעמקה
07/08/2007 | 22:57 | מאת: רחלי

חמודה את לא חייבת קודם כל לאף אחד דין וחשבון כמוני אני אומרת לכולם שאני רוצה להנות קצת מהזוגיות שלי עם בעלי ובע"V כשאני ארצה אתם תראו וככה תסתמי להם את הפיות. דבר שני לא כל מי שבהריון בהכרך היה לה קל להגיע לזה כלומר אם את רואה מישהי ברחוב אולי היא גם עברה תהליך ארוך ומפרך תחשבי על זה שהנה עוד מעט גם את תהיי בהריון וכולן יסתכלו על הבטן היפה שתצא לך. אני מבינה חמודה את המצב שלך יהיה בסדר אנחנו נצליח ובגדול ובע"ה ה' "יפצה" אותנו על כל הסבל הנפשי והפיזי וישלח לנו תאומים וככה ננוח בע"ה. אז מתוקה אל יאוש את חייבת להיות חזקה בשביל להמשיך הלאה . בע"ה שתצליחי אמן ושכולן יפתח להן הדלת להצלחה אמןןןןןןן ואמןןןןןןןןןןןן

08/08/2007 | 02:01 | מאת: דורה

את מתארת התמודדות יום יומית שכולנו עברנו ועוברות עדיין. הכאב מול הריונות של אחרים, שלא נובע מצרות עיין אלא רק מזה שגם את כבר כל כך רוצה. אצלי, בגילי המופלג, כל החברות כבר גמרו עם הלידות. ורק אני עוד ממשיכה במרדף הזה. מה שאני רוצה להגיד לך הוא שאין חיסון ואין מרשם. לפעמים זה לא מפריע ולפעמים זה תופס אותך ועושה לך קשר בגרון. אני כל כך מקווה שלא תגיעי למצב שתווכחי שהזמן מלמד אותנו מה הדרך הטובה ביותר שלנו להתמודדות, פשוט כי תקלטי להריון במהרה! ובקשר לכל עמישראל, שיהיה בריא, שאוהב להדחף לרחם. אין לי מה לאמר. באמת שאין לי כבר מה לאמר בעניין. אנשים טיפשים, אנשים גסי רוח, אנשים חושבים שאנחנו כולנו אוכלים מאותו המסטינג. גועל נפש. ממש ככה. גם כאן הסביבה שלי נדחפה לי לשחלות לא מעט אבל כשסיפרתי בעבודה חסכתי לעצמי הרבה אמירות מטופשות של אחרים והתחמקויות כואבות שלי. וביני לביני החלטתי שהבא שישאל אותי אגיד לו חד וחלק שאנחנו לא רוצים ילדים או שאני לא אוהבת ילדים. כלומר- מי שישאל שאלה טיפשית שיקבל תשובה טיפשית. נראה לי בכלל, שאחרי כל כך הרבה כאלה שנכנסו לי לזקיקים והרשו לעצמם לשאול בחברה'מניות מה קורה ולמה עדיין לא וכו' אני אתחיל להמציא תשובות מרושעות יותר ויותר. למה שרק אני אחנק בכל פעם ששואלים? שיחנקו גם מהתשובות שלי!! אשכרה. מצטערת שלא היתה לי איזו מחשבה פרודוקטיבית בעיניין אבל זה כל כך מרגיז אותי. ככככככככל כך מרגיז אותי, שזה מה שיצא ממני. ובתשובה לשאלה ששאלת בכותרת, מירבו'ש, בסוף ועוד הרבה הרבה לפניו, מה שיהיה איתך זה הריון נהדר ורק טוב. את תראי! נשיקות, דורה.

08/08/2007 | 06:29 | מאת: טלי

מירב, אני חושבת שבאמת הפתרון הוא להגיד חלק מהאמת לפחות. הרי רוב המנדנדים הם אנשים שאת נפגשת איתם על בסיס יומי. תגידי שאתם מנסים או עובדים על זה ואנשים יבינו וירדו ממך. אני בתהליך של הפרית מבחנה וברור לי מראש שאהיה מאוד עצבנית אז סיפרתי לסביבה הקרובה שלי כדי שיבינו ויתמכו. תשאבי כמה שיותר תמיכה מאנשים ותעברי את זה יותר בקלות. בהצלחה!!

08/08/2007 | 08:48 | מאת: ריקי

אני חייבת לאמר לך שאת לא לבד בסירה הזו, כולנו עוברות כאן אותו הדבר. גם אצלי המון חברות בהריון ויש לי בת דודה שצריכה כל יוום ללדת ועוד שני בני דודים שהנשים שלהם בהריון ואני?אני מרגישה שכאילו הכל מתרחק ממני זה כל כך מובן מה שאת חשה ומרגישה שזה נורמלי לגמריי. זה שכולם נדחפים לנו לתוך הרחם וחייבים לדעת כל דבר, זה מעצבן מאד אפילו. אני למשל בחרתי לספר את האמת, שידעו שאני בטיפולים, אני לא מתביישת, זו לא מחלה, יש כבר המוני זוגות שהם בטיפולי פוריות וזה מה יש? מה לעשות? לא בחרנו להיות בסטטיסטיקה הזו, אבל אנחנו כן ואני יודעת שיהיה בסדר, בסוף כולנו כאן נחבוק תינוק/ת משלנו ונהיה מאושרות דבר נוסף שבחרתי לעשות כדי להקל על עצמי, זה ללכת לשיחות כדי שיהיה לי קל יותר להתמודדות ואני שמחה מאד שעשיתי זאת, אכן אני מרגישה קצת הקלה. בלבי אני יודעת שהנצחון שלי יגיע, אוליי יקח קצת זמן, אבל זה יגיע וכך גם אצלך וגם אצל כל אחת מאיתנו כאן. מאחלת לך מכל הלב הריון תקין ל-9 חודשים במהרה ולכל אחת כאן את מוזמנת תמיד לשתף אותנו ולבכות איתנו כמה שבא לך שולחת לך חיבוק ענק

12/08/2007 | 09:56 | מאת: ניני

אני עם דורה, לכל הנודניקים שנכנסו לי לשחלות עניתי בארסיות שאני לא מעוניינת בילדים ולא צריכה את זה והוספתי איך אני ובעלי מבלים...לא קמים באמצע הלילה לבכי וכו'...תאמיני לי זה סתם את הפיות. רק החברות הקרובות ידעו שאני בטיפולי פוריות מה שנתן לי תמיכה ואוזן קשבת. תבחרי לשתף את אלו שרק יקשיבו ולא ישאלו שאלות טורדניות. אני חושבת שזה מאד חשוב לתהליך הכניסה להריון עם ובלי טיפולי פוריות - לדאוג להוריד את הלחץ שלך בפרט ומהסביבה בכלל. מאחלת לך כל טוב ניני

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה