שאלה.........בעניין החטטנים למיניהם...

היי לכל הבנות המקסימות, רציתי לדעת מה אתן עונות לכל הנשמות הטובות באמת והנשמות ה "טובות" כששואלים אתכן מה קורה עם ילדים. בטח אצלכן כמו מהניסיון שלי, מפנים את השאלה לאשה ולא לבעל, כאילו האחריות היא בלעדית עלינו ובנו ה"אשמה" על כך שלא צצה בטן. קצת עייפתי מהשאלות, עייפתי מלחזור על עצמי ועייפתי מהידיעה לפני כל ארוע שהולכים אליו, כי עומדים שוב לשאול.......מה עם קצת פרטיות, ומילא אלו ששואלים פעם אחת ומפסיקים...אבל אלו שכל ארוע שואלים מחדש. אני חוששת שיום אחד אני אתפוצץ על מישהו/מישהי כשיישאלו פעם אחת יותר מדי.... הרי זה מספיק קשה לעבור את זה, וקשה לשמור על זה בסוד וקשה להמשיך לחיות בלי לחשוב על זה כל הזמן..... אז אני עונה "עובדים על זה", וכששואלים אם יש משהו בדרך, אז אני שואלת אם דירה זה נחשב.... אבל גם להומור שלי יש גבול..... והיום כשהאחיינית המתוקה והמקסימה שלי, בת ה 5 שאלה לפני כולם מתי יהיה לה בן דוד או בת דודה, כמובן שלא כעסתי עליה - הרי מה היא יודעת וגם עניתי לה בהומור וביטחון.... אבל באיזה מקום אתה אומר לעצמך....שאם היא מתחילה לתהות, אז אין כאן כל כך פיתרון... אולי התשובה שצריך לתת לכל החברים, המשפחה ואלה שממש לא קשורים, אבל מרשים לעצמם לחטט זה פשוט, את האמת בפרצוף ואולי אז אף אחד לא ייעז לשאול בשנית... ואולי זה רק יגרום להם לשאול אותך כל חודש אם יש חדש..... מתי יבינו שזה הרחם שלי ומה זה עניינם?!!!!! למישהי יש עצה/רעיון ? אשמח מאד לשמוע..... נשיקות , ליאת

הי ליאת כל כך מוכר לי כל מה שאת מתארת, שזה ממש לא יאומן כל השאלות האלה וכל כך הרבה, זה פשוט מתיש את הנשמה הדרך שאני בחרתי כדי להתמודד עם השאלות הרבות, מצד אחד זה פשוט שידברו... שיחשבו מה שהם רוצים........ מצד שני אני פשוט עונה: "אנחנו עובדים על זה" וזהו... שיחשבו מה בא להם.......... אני מציעה לך לבחור להגיב לפי מה שהלב שלך מרגיש, אם הלב אומר לך להתעלם, תתעלמי, אם הלב בוחר לענות, פשוט תגידי עובדים על זה וזהו, לא צריך לפרט, שכל הנודניקים יחפשו תשובות במקום אחר. כל כך קשה להתמודד, זה לא קל, אך בסופו של דבר מוצאים את הדרך להתמודד כמה שאפשר עם כל השאלות הרבות והמציקות מאחלת לך המון, המון בהצלחה ובקרוב מאד שלך ריקי

נראה לי שאיו פה אחת שלא חווה את החטטנות הזו בצורה כזו או אחרת.. אני יכולה לספר לך שכשואלים אותי אני סותמת להם את הפה בעזרת משפט קסם (כמובן הכרחי שזה יהיה עם אינטונציה מדוייקת שנותנת להם להרגיש אשמה על כך ששאלו)----- "גם זה יגיע"!!! אני מישירה מבט בתוספת חיוך ארסי שרק מחזק את העקיצה. בד"כ אנשים ונבהלים וכך אני מרגישה שלא חשפתי וגם העמדתי אותם במקום. תנסי תראי אם זה עובד. אבל גם מה שאת הצעת יכול להיות רעיון מצויין: פשוט לומר: יש לנו בעייה ומי שיש בו קצת חמלה יפסיק להטריד אותך. אני מ-ב-י-נ-ה כל כ-----ך את התחושה שלך.. מה שלא יהיה, את צודקת שזה הרחם שלך וזה לא עניינם! אני מקווה שקצת גרמתי לך הקלה. דניאל.

אויש כמה שזה קשה להתמודד גם עם כל החטטנים הללו. פעם אפילו כתבתי על זה מכתב לליהיא לפיד שפרסמה אותו במדור שלה. לא עזר.... כל כך מקשה שבנוסף לכאב ולתסכול ולסבל שאנחנו עוברות מתווספות כל ההערות וההדחפויות לורידים, לנשמה ולרחם. כאילו שלכל אחד מותר להגיד לך- נו? מתי אצלכם? אתם לא חושבים על זה? לא חושבים שהגיע הזמן? למה אתם מחכים? ועוד ועוד. ככל שהזמן עובר אנשים, לדעתי, התחילו לחשוד שיש בעייה ודי הפסיקו להטפל אלי ולהציק. כמה כבר אפשר להגיד להם- בעזרת השם- ושלא יבינו? יש לבעלי דודה מבוגרת שבכל פעם שהיא רואה אותי היא מדברת על זה. נו באמת. כשיבוא יבוא, בעזרת השם, ואפילו- מה לעשות, דודה. כל אלה לא עוזרים והיא ממשיכה בשלה! אני מאד בעד ה-להגיד בפרצוף אבל מסכימה איתך שזה עלול לגרום להם להרגיש שחשפת בפניהם את נשמתך ועכשיו הם שותפים וירצו להתעדכן. אין לי שום רעיון מבריק. רק אגיד לך שבעבודה אצלי כולם יודעים. כולם, כולם, כולם, וזה דווקא מאוד עזר לי. הוריד לי שמונים אחוז מהנידנודים מהראש. הפסקתי לשמור על זה בסוד וגיליתי שחסכתי לעצמי המון אנרגיות. משום מה דווקא לחלק מהמשפחה לא סיפרתי. ואולי חבל שכך כי הדודה ההיא היתה מפסיקה לנדנד לי. מצד שני היא בטוח היתה מתחילה לתת לי עצות. יש טיפוסים כאלה. ועדיין זה שבמקום שבו אני מבלה כל כך הרבה שעות האנשים יודעים חסך לי המון העמדת פנים והמון שאלות והמון כאבי לב ושקרים קטנים. אז אולי בכל זאת מתחבאת פה איזושהי עיצה. בשבילי זה עבד. אולי גם בשבילך. ובכל מקרה, אי אפשר לשנות אנשים ומי שאידיוט ישאר כזה, ומי שמרשה לעצמו ימשיך בכך אז שילכו להם לעזזאל על חוסר הרגישות וחוסר הגבולות. אנחנו כאן תמיד נבין אותך ותמיד נהייה כאן בשבילך. תהיי חזקה! גם ההריון שלך יגיע! דורה.

תודה מקסימות על התגובות היפות :) אני בטוחה שאוכל להעזר בעצות שלכן, חייבים לזכור שהדרך הקשה הזאת היא למען מטרה גדולה ושכל החטטנים שמסביב ייאלצו בסופו של דבר לחפש נושא חדש להטפל אליו.... יום מקסים לכולן..... :)