לא יהיה זיפט)-:

פרופסור מרגליות בחו"ל. לדעתי- יחד עם זיידמן. דר' גבע לא הסכימה שאעשה זיפט ביום השני להפרייה. היא הסבירה לי את הסיכונים שבדבר והיתה מופתעת מאד כשסיפרתי לה שיש מי שעברו את זה. נכנסתי אליה כי המזכירה אמרה לי שהיא הרופאה שנמצאת היום. תוך כדי השיחה נכנס דר' צפריר, שהיה הרופא שהיה ביום שישי ולכן את כל ההתייעצויות וכל המתח וכל התסכול עברתי איתו בטלפון. יוצא שהוא כבר לא יכול להסכל עליי בכלל והנה, אחרי ששיגעתי אותו כל כך יפה עוד התייעצתי בסוף עם דר' גבע... פףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף. בחיי שלא היתה לי כל כוונה להעליב או להרגיז אותו אבל נראה לי שזה בדיוק מה שקרה. כל כך מתאים למבנה האישיות שלי לקחת על הלב עכשיו גם את זה. הכל נופל כל כך רע. בראשון לחודש יש לי וואחד פרוייקט על הראש בעבודה ואני צריכה להתחיל להיערך לו כבר עכשיו. אבל אני ממש לא מסוגלת! מה שנקרא- אני לא פנוייה לזה ריגשית עכשיו וגם אעדר בגלל השאיבה וההחזרה. ואין שום אפשרות לדחות את זה... חרבנא. נגמור עם השאיבה הזו, נתחיל להיערך לבלגנאת של העבודה, וביום חמישי החזרה. צפריר, שהחליט לחתוך עניינים בשיחה הזו, אמר- אז אנחנו מסכמים: כך וכך בטיפול הזה, ובמידה ולא יושג הריון- לפרוסקופיה. דרך אגב, גם דר' גבע לא בונה על נוזל בחצוצרות... איזה כיף לי. גבע עוד נסתה לעודד אותי ואמרה שלפעמים דווקא מתוך היאוש הכי גדול מצליחים. מתוקה יפהפיה שלי... אז אני מאוכזבת אבל זה מה יש ועכשיו אני צריכה לראות איך מוציאים את המירב מהטיפול המעאפן הנוכחי. היו בו כמה שינויים בפרוטוקול ואחרי ההחזרה אעשה מעקב לראות אם יש נוזל ברחם. אז אולי מעז יצא מתוק? אינשאללא! יום טוב ושבוע פורה לכולנו, דורה.

למה לעשות זיפט לכתחילה?לא עדיף להחזיר ישירות לרחם? דרך אגב,ד"ר צפריר הוא הרופא שלי בקופ"ח..גם אני הצלחתי לשגע אותו כמה פעמים..יום אחד לחצתי עליו לגדל יותר מ-3 זקיקים והוא אמר חד משמעית שהוא לא מוכן כי הוא רוצה לקחת אחריות על התוצאות..(הריון מרובה עוברים)... שיהיה בהצלחה רבה,מה שלא יהיה.....יש אור בקצה המנהרה....

קראתי את כל ההתלבטויות, חוסר השקט, והלילות הלבנים.... רוצה להגיד לך שכמו שראינו פה בפורום שלנו, וכמו שחוויתי גם אני, מפרוטוקולים מעאפנים ביותר, מצב רוח ברצפה, מצב גוף/רחם/נפש/חצוצרות בקקט, לפעמים יוצאים ה-ר-י-ו-נ-ו-ת!!!!!!! עצתי לך מיי דיר, סטופ ת'ינקינג! תעשי איזה סוויץ' OFF למח, נסי לא לעשות יותר ספקולציות, ותני לסוס (גם אם עייף ביותר) לעשות את מה שנראה לו הולם ביותר! סתם משהו שנזכרתי מההחזרה האחרונה שלי - זיידמן ניסה להכניס את הבלסטו ולא הלך כל כך, דחף דחף דחף ולא הלך, ביקש שאשתעל, שאגביה ת'תחת, בסוף הצליח לדחוף אותו. מה שאני זוכרת שאמרתי לעצמי, (ברגעים מאדדדדדדדד לא נעימים שכאלו, ואפילו מכאיבים) זה שכמו שנכנס בכזה קושי, שישאר תקוע שם ל 9 חדשים, אבל שיצא קצת יותר בקלות ממה שנכנס בסוף ה 9.... כנראה הציפלון הקטן הקשיב לי. לפעמים גם כשהולך בקושי, יכול לצאת FANTSTIC! מאחלת לך שכך יהיה! בהצלחה אדירה יקירתי, ומי יתן שתופתעי קשות מהתוצאות! }}}{{{ נישוקים, נועה.

אוי דורה, דורה, כשקוראים את מה שכתבת מבינים ש"זר לא יבין זאת". לא ייתכן שמי שלא עברה את זה יכולה באמת להבין על מה ועד כמה זה קשה. כל הלחצים שאיכשהו תמיד מתנקזים יחד!!! מובן עד כאב. אני מצטרפת לכל העצות, אבל יודעת עד כמה קשה ליישם. קשה אבל אין ברירה. איך שלא תסתכלי על זה - צריך לקבל החלטה וללכת איתה. וברגע שתקבלי אותה - באמת לחשוב כמה שפחות. המון חיבוקים ((())) נועה ב.

(-: די, נמאס לי לשרוף את תאי המוח הבודדים שנותרו לי על זה. נועהתי, סוויץ' אוף נלחץ. המוח הלך לישון. מתכננת לפגוש אותו אחרי השאיבה לעוד מערבולת ספקולציות ואפשרויות- וכולן די קקה, האמת. שריתי, אחרי הרבה החזרות וכאשר לא מוצאים סיבה לחוסר הצלחה- מנסים לחקות את הטבע ולעשות את ההחזרה לחצוצרות. זה הצד השני של הבלסטוציסט... אבל עכשיו יש סיבה, אולי, שזה הנוזל הזה. אם הוא נמצא שם גם אחרי החזרות הוא רוצח לי את הילדים! אם לא- שוב אין לאף אחד רעיון. ונועהבטא, יקירה, בחיי שזר לא יבין. והכל בבת אחת. בשביל להוסיף אקשן. בהחזרה הקודמת שלי אבא שלי בדיוק השתחרר אחרי ניתוח מעקפים כך שכל הטיפול והשאיבה עברו עליי כשהוא מאושפז, ובעלי התאשפז יום לפני בגלל אפנדיציט. אז זה שהמדפסת שלי התפגרה הרגע כבר ממש לא מפתיע ולא מזיז לי. מה שנקרא- הצחקתם אותי! תודה על ההבנה והאהבה. אתן נפלאות לי וכל כך עוזרות לי! אוהבת, דורה.

דורלה היקרה. נקודת החשיבה שלך צריכה להיות כזאת>>> את עושה את המקסימום שאת יכולה אבל לא מעבר לזה! כוונתי שאם עשית את כל המאמצים שיהיה זיפט ולא הצלחת אז בבקשה להרפות>>> יש דברים שאנו לא יכולים לשלטת בהם והם מכתבים לנו את החיים תקראי לזה אמונה כוחות הטבע איך שאת רוצה אי אפשר וזהו... אז בבקשה לשנות פזה ולהתמקד בדברים שאת כן יכולה כמו: לבדוק שהתמיכה לאחר ההחזרה תהיה אופטימלית ותעזרי לגוף לעבור את הטראומה של כל ההורמונים והשאיבה תשתדלי לנוח ולשמור על אורך חיים תקין עד כמה שאפשר ובואי נקווה שיהיה לך החזרה בשלבים ביום השלישי וביום החמישי {במקרה שלך ביום שישי ולא חמישי מאחר יום חמישי לעובר שיוצא ביום שבת>>> מחלקה סגורה}. מקווה שהחצוצרות ימשיכו להיות יבשות {נוזל בחצוצרות באמת ידוע כגורם להפלות>>> מה גם שנוזל זה אינו 'נקי'. אם הוא קיים הוא יכול להעיד על דלקת בלי שום קשר לחצוצרות גם באברים אחרים כאשר יש דלקת ברוב המיקרים יש גם נוזל באיבר} ועוד דבר כאשר תעשי החזרה אז תנדנדי שאת רוצה את העוברים כמה שיותר למעלה לפחות אם אין זיפט אז כמה שיותר קרוב>>> יש מספר שיטות להחזרת עוברים לרחם. סתם לא קשור אבל את יודעת במצבים כאילו כל פיסת מידע יוצרת עידוד אז לידע כללי בפעם היחידה שנקלטתי להריון זה היה טיפול שהיה צריך להיות בו החזרה בזיפט בסופו של דבר היתה החזרה רגילה של עובר אחד טוב והוא עשה השרשה. אז אולי גם לך יקרה את אותו הדבר רק שלך הוא ישאר ל-9 חודשים....אמן אמן. ועוד דבר מצחיק אני כותבת לך את ההודעה ובזמן העריכה מה אני מגלה שכתבתי את ההודעה בגוף ראשון כלומר לעצמי...(-:} חחח אצלי על הפנים אין לי אפילו כוח להתמודד עם כתיבה בנושא שלי. מבטיחה שיהיה לי כוח נפשי להתמודד עם המצב אעדכן. בהצלחה שיהיה הרבה אפרוחים בלול. נורית.

וואיייי כמה תהפוכות,לא נכנסתי יומיים אבל התעדכנתי עכשיו בכל השתלשלות הענינים. מה שאני יכולה להגיד לך בקשר לזיפט זה שגם אני לא שמעתי שמחזירים אחרי יומיים, לי החזירו אחרי יום, אז נראה לי שהרופאה צדקה. אוףףףף....... אני מקווה שזה כבר יצליח לך יקירתי ולא תצטרכי בכלל לעבור זיפט מזופט. בקשר לדר' צפריר אין לך מה להרגיש לא נעים, זה לגמרי טבעי לבדוק גם את הרופא ומותר לך להתיעץ עם רופא נוסף. מה שאני ממליצה לך בחום זה למצוא רופא שאת סומכת עליו ושרק הוא ילווה את הטיפול. לי זה מאוד עוזר שהרופא מכיר אותי ואני לא סתם עוד מספר,לא שזה מתכון להצלחה, אבל לפחות יש יחס יותר חם ואפשר להתיעץ ולהתלבט איתו. אולי עוד תופתעי הפעם, כשזה טוב אז זה טוב ולא צריך כלום לא זיפט ,לא מנוחה, לא צמחי מרפא, לא דיקור.... פשוט כלום וזה מצליח. חיזקי ואימצי מתוקתי בהצלחה גדולה מחר!!!!!!!! אני שמחה שהצחקתי אותך קצת עם כדורי הצמר, אכן אין לי כרגע שפמנון כי כתבתי לך שאני גרה בבנין ואני לא אוהבת שהם כלואים בבית. אבל אולי אני אהיה קצת אגואיסטית ובכל זאת אאמץ. נשיקות אסי

טעיתי