ושוב נצאה אל הדרך...

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

10/04/2007 | 12:41 | מאת: דורה

חזרתי מקניות. המקרר מלא מכל טוב בתי המרקחת בארץ... במגירה- מחטים ומזרקים לרוב. אמן אמן אאממממממממממממממן שאוכל להעיף את כל זה כבר מהחיים שלי הישר לקיביני. ובסגנון עדות- כאשר אבדנו אבדנו- הלכתי וקניתי לי על הדרך זוג נעלים מוגזם לגמריי, כזה שהתאהבתי בו ולא ישמש אותי בכלל ביום- יום. משהו אדום. משהו שמח. משהו להתחיל מחוייך. ומה עם המחיר? אין לי מה לאמר. חסר אחריות מצידי. לא שזה כזה בשמים אבל גם כזה באדמה אני לא יכולה להרשות לעצמי עכשיו. אז זהו. שהרשיתי. היום אני מרשה לעצמי. גם ככה במשך כל הבוקר נאבקתי בדמעות. חייכי גברת. יש לך נעלים אדומות ושמחות. שיהיה לך טיפול מוצלח סוף סוף. הוסבר לי שאם השנה לא אצליח אני עולה לוועדה הראשית. אז אני הולכת לנקוש בעקבים פעמיים (בעקבים החדשים, אלא מה? מסתובבת בבית בטרנניג סמרטוטי ובנעלי עקב אדומות) וכמו דורותי- לבקש מהקוסם את המשאלה שלי. (ובכלל, עכשיו הארנק שלי ממש לא שוקל כלום.. בסך הכל הקלתי על עצמי...) ושיהיה כבר הריון. ובא לציון גואל. הללויה.

לקריאה נוספת והעמקה
10/04/2007 | 14:40 | מאת: דניאל

על הטיפול והנעליים כמובן... שורה אחת תפסה אותי שכתבת שנאבקת הבוקר בדמעות.....והיה לי עצוב לחשוב על זה ולדמיין אותך מיואשת. אנחנו יכולות לבכות יחד את המירמור, אני איתך באמת ומרגישה כל שבב שאת עוברת כי גם אני עוברת כך את הטיפול. הכל אפלולי, מיסתורי, וכל ההצלחות הן של אחרות ואני מנודה מקבוצת ההצלחות הזו. מבאס זו לא מילה. לפעמים אני מדמיינת את עצמי זקנה בלי ילדים (מה שלא יקרה בשום אופן כמובן, לא מעניין אותי!!!!) וכמובן אני לא צריכה לפרט מה אני מרגישה עם זה. את הטיפול שלי התחלתי גם עם פאסימיות, בכיתי לבעלי ביום שישי שהרי זה שוב לא יצליח, ושוב אני אבכה, ושוב אנתק טלפונים ואז שוב ארים את עצמי ואמשיך בסדר היום ואז יהיה מחזור ואז אתחיל שוב טיפול. אלוהיםםםםםם כמה שנים אני עוד מיועדת במסלול הזה ללא ההנחות??????????????????????????????????????????????????????????? אני לא יכולה לנחם אותך. אני יכולה רק להקשיב לך ולשתף אותך בתהליך העצוב לי. לחלוק..שתראי כמה את לא לבד. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. מיאוס, ייאוש, קושי מעורבבים עם אופטימיות, חיוניות ואמונה בעצמינו. מה הפרוטוקול שלך, אגב??? ומי נתן לך אותו בסוף??? תכתבי. דניאל.

10/04/2007 | 16:15 | מאת: נועה

אז זהו, שלא תעיזי לחשוב שאין קסמים ואין קוסם וארץ עוץ! יש לך את הנעליים, אריות קטנים שפמנוניים לצידך, סדרי איזה דחליל, פח תמיד יש בנמצא, וצאי לדרך ללא חזרה! שמעת? כמו שכתבתי קודם לדניאל - תראו פה דוגמה בבקשה! שיהיה ערב שפמנוני ונעים! נועה.

10/04/2007 | 20:05 | מאת: ריקי

איזה כיף לשמוע ממך בחגיגיות כזו יאללה יש לנו פרוייקט על הראש: את דורה, דניאל ואני הולכות לשחק אותה ולא יעזור, בקרוב אנחנו בהריון, את שומעת בהריוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן שיהיה לך המון בהצלחה תתחדשי על כל הדברים החדשים שקנית שולחת לך חיבוק ענקקקקקקקקקקקקקקקקקק אמן שכל משאלות ליבינו יתגשמו במהרה שלך תמיד כאן ריקי

10/04/2007 | 22:35 | מאת: אסי

תתחדשי !!!! אדום זה מעולה, הרבה אנרגיה לטיפול הזה. שכבר י צ ל י ח!!!!!!!!!!!!! איך אני מכירה את ההרגשה של זהו שכבר אחרי הטיפול הזה אפשר לזרוק את כל המזרקים................איפ............... מאחלת לך שכבר יהיה הריון!!!! כמו גם לדניאל וריקי, די כבר הגיע זמנכן. מה זה הסיפור הזה עם הועדה? מקווה שלא תצטרכי אותם נשיקות אסי

11/04/2007 | 01:35 | מאת: דורה

תודה על המילים החמות ועל העידוד לתת עוד איזה שוונג בעלייה, על אדי הדלק שנותרו בי. דנדוש, רגישה לכל נים וצליל. כמה צדקת. הכניסה לחניון של שע"צ לוותה בדמעות שבלעתי, הפגישה עם השומר שהוא כבר סחבק שלי, לוותה בבליעת דמעות, וככה, כל הבוקר. אין ממש מילים שאפשר לשלוח. אנחנו מבינות זו את זו וזה מספיק! מי שנתנה לי את הפרוטוקול היתה דר' גבע. זוכרת שפעם היא הכינה לי פרוטוקול והתאהבתי? אז אני עדיין מאוהבת. דר' גבע היפה, המתוקה, החכמה והנהדרת! נתנה לי פרוטוקול קצר. אנטגוניסט עם כמה שינויים מהפעמים הקודמות. נקווה לטוב. נועהתי, אופטימית מופלאה שכמוך. איזה כיף שלקחת את הדימוי שלי הלאה. בהחלט יש לי לביאונת עכשיו על הברכים, הפח אכן לא בעייה, גם דחליל אפשר לסדר. עכשיו אני מחכה לקסם. ריקו, עם המילים החמות והמחזקות שלך. אין כמוך. ואסי, יקירתי. נכון שאדום זה מעולה? מ - ע - ו - ל - ה ! ו- איפ זה כל כך מדוייק. תודה יקרתי. את מזכירה לי את עצמי, את יודעת? נשיקות לכולכן. תודה ששלחתן לי איחולי הצלחה. אחרי הפסקה כזו ארוכה, חלקה בכפייה, יוצא לדרך ivf מס' 5. (החזרות היו 7). מאד זקוקה לרוח הגבית מכן ומאד מאד שמחה לקבל אותה. דורה.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה