ליל הסדר,

באנו, הבאנו סירים ומגשים, התנשקנו עם כולם והחלפנו מתנות, קראנו וסיפרנו ביציאת מצרים, גם אכלנו, לשנה הבאה בירושלים הבנויה, ואם אפשר, בתור ירושלמית- גם הנקיה, וללא בורות בכבישים, ועם ארנונה נורמאלית, ותגמרו כבר לסתום את העיר עם החפירות לרכבת הקלה, רכבת הקללה יותר נכון, ו טוב, בקיצור, וודאי הבנתן לאן הרוח נושבת קלילה. חרבנה. המחזור צריך להגיע והשכל נדפק! לפי כאבי הגב הוא כבר תכף פה למרות שזה מוקדם לו. דיברתי עם הרופא שלי שהיה עסוק נורא ושאל אותי אם אני לקראת אנטגוניסט. בחייך! אתה תחליט על הפורטוקול! שמחה וששון. יענו- אם אני מקבלת ושערי צדק לא יהיו בדיוק בימי חופשה של חול המועד או ווט אבר, אני באה בלי פרוטוקול. ואם הם כן יהיו בחופשה אז אגיע מאוחר מדיי להתחיל טיפול של אנטגוניסט. כוסססססססססודה. מי שיהיה שם הוא שיכתוב לי את הפרוטוקול המחורבן ודי. גם ככה חשבתי כבר שפרשתי מהמרדף. אספתי את מה שנשאר מכוחותי הנפשיים ויצאתי לעוד סיבוב. אחלא. הגעתי והנה, לא הוגשתי לוועדה של החודש שעבר. תעשי בדיקת fsh חדשה על הדרך. יפה. עשיתי, הוגשתי, עברתי. קיבלתי עוד מחזור ופסח בא ושמחה רבה אין לי פרוטוקל ואין לי עצבים לזה. עד שכבר הגעתי להחלטה, עד שכבר מצאתי כוחות, הכל נגרר לי, ונמשך לי, ונמרח לי. תודה לאל על חסדים קטנים. יש ימים, כמו הלילה הזה שכולו מרור, שרק בזכות החתולים- על שלל שפמפמיהם, כפות הרגלים הכריתיות עם הפרווה שמבצבצת בינהן, הכירבול העגול והשטוח הרך והרגוע, או לחלופין- הטיולים על הספריה, משחקי כדור הרגל בשתים בלילה וציד פרפרי לילה (גם דמיוניים), אני מחייכת. אה, אנא, אל תדברו איתי על אופטימיות!!!!!!!!!!!!!!! במקום זה אפשר תמיד לדבר איתי על חתולים, וגם- יש לנו תוכי חדש. ושוב- חג אביב שמח. יאללא שיהיה פה חם! אני, קר לי!

2 דברים הם מעצבנים ב- IVF התהליך שלפני כל הת' עד שמתחילים וההמתנה שאחרי ההחזרה, זה הספקתי ללמוד מ- IVF אחד. האמצע הוא די זניח. את כרגע בחלק הראשון אני כרגע בשני, אבל מהראשון מתקדמים הלאה מתישהו וזו הנחמה היחידה. מזל טוב על התוכי, הרבה רעש לא? נראה לי גם אני אקנה לי כאן אחד, למרות שפה תוכים הם חופשיים אפילו אלו הלבנים המדברים (קוקטו), בינתיים קניתי רק את הזרעים ואני מפזרת על השולחן בחוץ והם באים לאכול. כאלו יפיפיים. האמת נורא בא לי כלב אבל פה להכניס כלב לבית זה סיוט (צריך להגיש בקשה) ורוב בעלי הבתים מסרבים. אז אין לי כוח לזה עכשיו, אולי כשיהיה לי בית משלי. טוב רצית לדבר על חיות, אז זה מה שיצא. חזקי ואמצי בת' מתסכלת זו. אני

כל כך מובנות כל התחושות שלך שכל מה שבא לי עכשיו זה לחבק אותך חזק את פשוט בן אדם נפלא לאהוב חיות זה דבר מקסים לנו יש כלבה והיא פשוט מדהימה שולחת את אהבתי ריקי

יש הרבה דברים שמעצבנים אותי בתהליך של ivf, אבל אחרי זמן מסויים נוצרת בי קהות כלפיהם. וגם כלפי הגוף שלי. את נמצאת עכשיו בשלב הקשה מכולם לדעתי ומכל הלב אני מקווה שבקרוב תקבלי בטא לתפארת שתגרום להכל להיות שווה! התוכי- סנגלי, לא מרעיש. בחיי. טיפיטיפי וזהו. אבל אני לא ממש חביבה עליו והוא נושך אותי יותר מדיי. אנחנו נחנך אותו או שאני אתחיל לנשוך אותו בחזרה! נשמע כיף אדיר להאכיל קקדואים בגינה. ובכלל, כבר שנים שאני אומרת לבעלי- יאללא, בוא נגור קצת באוסטרליה. שנתיים ככה. מקנאה בך (במובן החיובי של המילה) על זה שאת שם. לא בטוחה שאני צודקת, אבל- אצלכם החג הוא היום לא? הפכתי? בכול מקרה- חג שמח לך שם, ממי שהיתה מאד רוצה להיות שם גם. ובעיקר- תודה על המילים המנחמות. דורה.

גם אנחנו באנו, התנשקנו העמדנו פנים שהחיים יפים ואנחנו ממש נלהבים לעבור את כל מטעמיהם של אלה שמארגנים את חיינו. אז אחות של של בעלי בהריון שלישי וכולם מתמוגגים מהשניים האחרים... כאילו שאני ממש שותפה לחוויית ההתמוגגות הזו....אז אני מחייכת וסובלת מתוך בטן שטוחה וריקה מהריון, עם זמן שקודח לי בראש כבר 4 שנים כמו ילד מתגרה: "את לא בהריון, את לא בהריון.....נה נה נה נה נה נה". השנה היה לי גם יותר קשה בחג "המשפחתי" והטיפשי הזה ללא המשפחה שלי. נשמע חרא בלבן מה שעובר גם עלייך ואין לי איך להרגיע. גם אני קיבלתי מחזור הבוקר לאחר חודש נוסף של ניסיונות טבעיים בעבודה קשה (-: . מחר אני שוב בבי"ח ואין לך מושג כמה לא בא לי יותר בתי חולים. חשבתי שאצליח למצוא את עצמי נופשת ומשוחררת אבל אני אזוקה גם החודש להנחיות ומרשמים. יאלהההההה...............אין לנו מה לעשות וזה חרא אבל זה עדיין לא משנה את המצב. אנחנו רוצות הריון וגם אם נקיז דם, אנחנו נשיג אותו. בכל זאת, חג שמח. אני מקווה שיהיה לי את מצב הרוח המתאים להתקשר אלייך בקרוב. דניאל.

אוי, דנדו'ש. החג הזה בטח היה קשה קשה קשה. אבל שתדעי לך- זה שפתחת את הלב עם החרא בלבן שיושב עליך כתגובה לחרא בלבן שלי, עשה לי משהו אחר. נתן לי תחושה של ניקיון. את עם המילים הנכונות שלך, העדינות שלך. גם אני תמיד חושבת כמה אני ריקה ככה. הקלדת חיוך, יקרה שלי, אבל זו באמת נהייתה עבודה, גם לבד. ומשהו נהייה עקר בזה כשאני יודעת שאין אפילו את האפשרות שהסקס שלנו יוביל לילד. מקווה שלא החמרתי את מצב הרוח שלך. לי את דווקא עזרת. אוהבת, דורה.

כמה דברים יצאו לנו בפסח 1 בית נקי 2 כמה מתנות חדשות 3 שיפוץ להרחבת הדלת כי עוד מעט לא ניכנס מרוב שאכלנו 4 עייפות 5 מחזור בההפריה האחרונה אני שמתי את המרשמים החדשים ליד המחשב לקראת המחזור אבל.... חוץ מלהסתכל עליהם נשארתי בלי כוחות נפשיים לעבור את זה אבל אנחנו נשים עם הרבה נשמות אז הפסח הזה לא כמו שחשבנו צריך להסתכל קדימה לא אחורה אז.... מה עם התוכי עושה רעש?

היי יקירתי. מה את אומרת. באמת הרחבתם את הדלת? אנחנו מאד רוצים לפתוח דלת מהסלון ולצאת לגינה. יאללא. שיתחמם כברררררררר ונוכל לעשות מעשה. גם ככה אני לא אוהבת לגור פה אז לפחות שיהיה איזה שידרוגון... כוחות. זה סוד ההצלחה לדעתי. כתבתי פה עוד שתי שורות. מחקתי וכתבתי מחדש ומחקתי. לא חשוב. באמת שעיקר הדברים הוא כוח לדעתי. ובעניין התוכי- מזן סנגלי, מהתוכים השקטים ביותר שיש. באמת שקט. היתה לנו קוקטיילית שהיתה מרעישה יפה יפה כשרצתה תשומת לב. הבחור הזה שקט אבל מנקר אותי חופשי! אז אנחנו מתחילים פה לנסות לחנך אותו. ובינינו, עם יד על הלב- אני יותר בקטע של המשופמים שלי. מאוהבת קשות בגזע החתולי. מעריצה ומוקירה. אפילו טביעת רגל חתולית על האוטו בבוקר עושה חיוך נמס ומפגר כזה. ענתי, בעניין המרשמים שלך- מאחלת לך שהכוח יתחדש. מאמינה שכן. ומקווה שהפסח הבא שלך, (ושלי ושל כולנו), יהיה בדיוק כמו שרצינו! כי די כבר. דיינו כמו שנאמר. שלך, דורה.

דורה, תמיד ידעתי שאת מקסימה, ועכשיו שאני יודעת שאת גם אוהבת חתולים אז בכללללל..... לי יש חתולי רחוב שאני מאכילה ואתמול היה להם ערב מאוד מענג, מאז שהחתולה המקסימה שלי מתה קשה לי לאמץ חתול חדש , אבל אולי זה זמן טוב עכשיו למרות שאני חושבת שאם הם מטופלים טוב עדיף להם לא להיות כלואים בבית, אז יש לי כמה כאלה ברחוב. לצערי אני אחרי משהו כמו 20 טיפולים מתוכם שלוש הפלות,הפסקתי להיות אופטימית ופשוט החלטתי לשים לזה סוף כי כלכך נמאס.........ובגלל שבזבזתי הרבה אנרגיה אני כבר לא יודעת אם יש לי כוח לילדים....ולקבל אולי תרומה ?גם אין לי כוח לפרצדורה חדשה, בקיצור אני רוצה ח ו פ ש!!!!! נמאס לי שזה השתלט לי על החיים, אז עד להודעה חדשה אני בחופשה אוהבת אסי

איזה כיף זה לגלות מעריצי חתולים נוספים! הדבר שעזר לי יותר מכל אחרי מוות של חתול, היה להביא גורון. היתה לי חתולה שהומלטה אצלי בבית (אמא שלה היתה חתולה שלי) וליוותה אותי במשך שלוש עשרה שנים. קשה לי לכתוב על זה אז אני אעצור בזה. בקשר לחתולי הרחוב- את עושה מצווה! אבל למה לכלוא בבית? אפשר לתת להם לטייל בחוץ! אני בעד!- אמצי לך שפמנון! כן! כן! כן! כל כך מבינה את מה שאמרת על - לא רוצה פרוצדורה חדשה. אין כוחות. רוצה חופש. הטיפולים האלה גורמים לנשמה להיות זקנה ועייפה. רוצה שקט. רוצה חופש. קחי את החופש שלך בכל הכיף שאפשר! בלי לחשוב אם את עושה הפסקה או שהפסקת ודי. פשוט תני לעצמך לחיות. מגיע לנו לחיות, לא? בלי להיות כבולות, בלי להיות חרדות, בלי לאחר, להתנצל, לחיות רגיל. וכל מה שצריך לבוא אחר כך כבר יגיע לך ללב לבד. תודה יקירתי, שלך, דורה.