בנות יקרות התיעצות - אנא הכנסנה....

יקירותי הרבה זמן לא הייתי מדי פעם אך במיוחד צופה....כי ממש אבל ממש אין לי מצב רוח נוריתי, נועה'לה, דורוש, וכל השאר, אני באמת באמת רוצה דעתכן... אני מזכירה לכן אני בת 42 (לצערי אך אני כבר סוס גדול...) ועברתי זה עתה את ההפרייה החמישית שלי, ולצערי האמונה שלי יורדת ויורדת, אני יודעת שאסור וצריך לחשוב חיובי והתחלתי לחשוב לעצמי שאולי למרות שיש לי יחסית מספר יפה של ביציות, פעם 17 פעם 13 פעם 12 אולי הן כבר זקנות??? אולי כדאי לעבור לתרומת ביצית? למרות שהרופא חושב שאני צריכה להמשיך ולא לחשוב עוד על תרומה. באמת אני אעריך את דעתכן וכמובן את העידוד והתמיכה. אני מצטערת שאני כל כך עצובה אך קשה לי נורא נשיקות דניאלה

תעבירי אלי מס' טלפון שבו אפשר לדבר איתך. את צריכה תמיכה שאולי אני יכול לתת לך. שלך נורית.

קודם כל, לפני ההההכל רוצה לשלוח לך חיבוק עעעעעעננננננקקקקקקק ((((((((((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))))))) מרגישה את הכאב שלך, את האכזבה והפחד, ממש כאילו הם נתקעו לי בבטן. לא בטוחה שיש לי ידע מספיק כדיי ליעץ לך, אבל אשמח לעשות חושבים ביחד. אמנם אני מעט צעירה ממך, אבל התגובה של השחלות שלך יפה בהרבה משלי. אז זו נקודה יפה לזכות הגוף שלך. מצד שני- כן, הפחד שאיכות הביציות יורדת הוא הגיוני וברור. למה הרופא שלך לא רוצה שתתחילי בתהליך של תרומה בינתיים? הרי מדובר בפרוצדורה ארוכה ובינתיים תוכלי להמשיך בטיפולים? האם היתה לכם שיחה רצינית בנושא או שהוא פשוט אמר- לא כדאי להתחיל, וזהו? אני מקווה שישבת איתו ארוכות ושהבנת בדיוק את כל הנימוקים שלו והוא את שלך. אפילו הייתי מציעה לך לגשת לעוד פגישה כדי להעלות את הנושא ואת כל החששות שלך. זה הכיוון שאני הייתי הולכת עליו- שיחה נוספת ולבקש- תוך כדי הטיפולים להתחיל בפרוצדורה של תרומה. ובכל מקרה, דניאלהל'ה, ארבעים ושתים זה עדיין לא סוף חלון ההזדמנויות. העצב העמוק הזה שלך, נהייה לי קשה למצוא מילים, מרגישה חסרת תועלת ככה. הלוואי שיכולתי לעשות עוד ולעזור באמת. באמת באמת, מכל הלב, מקווה ורוצה שסוף הדרך שלך כבר פה. שההריון כבר מגיע. אויש. רק רוצה להוסיף- אין דבר כזה - אסור לחשוב ככה וחייבים להיות אופטימיים. את מרגישה ככה ולא חושבת ככה, ורגשות אי אפשר לשפוט! אז אל תוסיפי לעצמך את ייסורי המצפון על חוסר באופטימיות. (ומי החליט שחייבים להיות אופטימיים? לדעתי חייבים להיות עמידים ובעלי כוח סבל עילאי. אופטימיות זה כבר ענין של אישיות). שולחת חיבוק נוסף, חזק חזק (((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))))) דורה.

חיבוקים יקירתי((((())))) אני רוצה שתזכרי שחלק מלחשוב חיובי הוא גם לדעת להפעיל שיקולים באופן דינאמי לפי המצב, ולא לדבוק בכל מחיר במה שנראה בזמן איקס כפתרון הנכון. אני לא רופאה ולכן אני לא מתייחסת לשאלות ברמה העקרונית. רק הרגשית. אני יכולה להגיד לך שהרופא שלי לא אמר לי חד משמעית שלא כדאי להמשיך בIVF. רק בשאלות חדות ומדוייקות של בעלי הוא העריך את הסיכויים להצלחה באחוזים ודי התפתל. זה הרי לא מדע מדוייק בכל זאת. בעלי ואני היינו אלה שהיו צריכים לשקלל האם ברמת סיכויים כזו, לאור הגיל, הכוחות, האכזבות, התקוות וכל יתר הגורמים כל אחד יכול לדעת עם עצמו-אם זה מתאים לנו. ולנו אישית התאים להרפות באותו זמן וזה היה ממקום טוב. לא דיברנו על מה הלאה, יצאנו מהמקום הבלתי נסבל של "מהר מהר עוד מעט אין לי ביציות", יצאנו מהמרוץ. השבוע שמעתי בשורה מדהימה. חברה טובה שלי שסובלת מכשל שחלתי, כזו שלא הגיבה לאף טיפול, לא הגיעה מעולם לשאיבה בכלל. שנתיים לקח לה להפסיק לנסות עוד ועוד הורמונים, רייקי, דיקור, טבילה בקרח והליכה על המים. היא באמת עשתה הכל, ויותר. בהריון, תאומים, נסיון ראשון של תרומת ביצית. וזהו, נגמר הסבל. וחשבתי לעצמי, כמה ארוכה הדרך שהיא היתה צריכה ללכת, כדי להרשות את זה לעצמה, וכמה שווה היא היתה, הדרך הזו. אז מה שאני מנסה אולי להגיד פה, שדברים מבשילים בנו, והזמן הזה תמיד לטובתינו, תמיד. תעשי את כל השיחות שאת צריכה עם אנשים ועם עצמך, ותני לעצמך להיות עם הדברים. התשובה הנכונה לך תצמח בעצמה. נשיקות }{}{}{

היי דניאלה , אני צעירה ממך קצת וגם אצלי יש תופעה דומה. בהתחלה נשאבו לי 12 ביציות, אח"כ רק 6 ובפעם האחרונה 17. זה יכול לקרות והרואפא שלי אמר שבכל פעם הגוף מגיב אחרת. בהתחלה רציתי תשובות יותר מדויקות, אבל מה לעשות זה לא מדעי בכל פעם הגוץ מגיב אחרת גם לחומרים אחרים. אל תתיאשי. מחזיקה לך אצבעות!!!

קודם כל תהיתי אכן מה עובר עליך לאחרונה, כי בעיקר עודדת אחרות ועל עצמך.... לא הרבת לספר. אז קודם תודה ששיתפת אותנו, ושנית נשמע לי אכן קשה לשאת את כל ההחלטות והמחשבות האלה לבד. אני מנסה באמת להכנס לנעליך, וזה לא פשוט, אבל ככל שאני חושבת על זה, אני נוטה להסכים עם עצתה של דורה, אולי באמת כדאי רק להתחיל את הליך התרומה במקביל להמשך עם ביציות שלך. אולי גורם הלחץ ירפה מן הגוף ברגע שתחליטי לאפשר לו לקבל אולי עזרה עתידית מבחוץ? מעין 'ביטוח' שכזה. גם ניני אני מסכימה, לגבי התהליך שתעברי עם עצמך ועם בן זוגך, ובסף הגוף והלב יגיעו להחלטה שתגיע מהבשלה פנימית. עוד דבר שחסר לי בתאור שלך, זה רמת העוברים, האם הם מתפתחים יפה לאחר ההפריות? האם בשלב ההחזרה הם בחלוקה טובה? נשמע שאכן אין לך בעיה להפיק ביציות בכמות טובה, אך השאלה באמת היא מה קורה עם ההפריות והעוברים לאחר מכן? אני חושבת שהייתי נותנת עוד צ'אנס לגוף לעשות את העבודה עם עצמו. ובענין האופטימיות והאמונה, עד כמה שקשה, ויש ימים שאולי בלתי אפשרי, נסי לחפש עמוק פנימה איפה הן נמצאות, להאיר אותן, וביחד נשמח לעזור לך להציף אותן שוב אל פני הקרקע..... משום מה, ואל תשאלי אותי למה, יש בי את האמונה שהגוף שלך עדיין לא אמר את המילה האחרונה.... איתך בסחיבת השק הלא קל הזה, שבת שלום, נועה.

תודה אתן מקסימות נוריתי אני אצור איתך קשר ונדבר המון המון תודה לכולכן אין כמוכן. נועה אכן יש ביציות יש הפריות : בפעם שהיו 17 ביציות היו 9 עוברים החזירו 3 ובלסצוציסט בפעם ששאבו 13 ביציות היו 9 עוברים הוחזרו 4 ו 2 בלסטוציסטים והפעם נשאבו 12 ביציות היו 7 עוברים והוחזרו 4 ואני עדיין מחכה, לצערי לא מאמינה גם מתוך יאוש וגם בניתי לי מן חומת הגנה..... ואכן העוברים ממש יפים בכל פעם..... אני פשוט חושבת לעצמי שאולי ההרכב הגנטי של הביציות כבר זקן ואיך אמר הרופא שאת זה לא רואים במיקרוסקופ. אני אצל פרופסור שולמן והוא אכן לא מורח אותי אבל חושב שעדיין צריך חנסות אך כוחותי נגמרים ואני לא זוכרת עצמי במצב רוח כזה נוראי. אכן נועה הייתי יותר על תקן של צופה ומדי פעם מעודדת, וזאת בכוחותי הדלים... אוהבת אתכן נשיקות דניאלה

דניאלה גם אני לא צעירה אבל כל עוד יש לנו ביציות ולא מועט לא לאבד תיקוה הרופא שלי המליץ על לשנות דרך כלומר תרופות אחרות על מנת שהבציות יהיו באיכות טובה יותר כמו כן יש כל מיני חיזוקים גם לזרע שלא גוזלות מאיתנו שום דבר לנסות כמו שקדים אגוזים זה עוזר מנסיון "ביציות זקנות " לא מגיעים למצב של כמות כזאת או לנסות בתרופות טבעיות על מנת לשפר את האיכות שלהם אני מאלה שתרמו ביציות אבל תנסי בלי להתיאש קודם כל עד שהרופא יגיד מספיק שיהיו משלך וזה לא ניראה לי שזה המצב אני עכשיו אחרי הפריה רביעית פעם הריון כימי ופעם בטא שלא הוכפלה מחזיקה לך אצבעות

ענת יקרה קודם כל תודה על התמיכה הלוואי ואת צודקת ויצליח לנו.... אני בת 42 בכל אופן איזה תרופות יש לשיפור הביציות? תודה דניאלה