מודאגת ורוצה להתייעץ

אני בת 40 ללא ילדים אחרי 7 מחזורי IVF. לאורך כל הטיפולים אני חוששת מהקשר שבין ההורמונים שאנו מקבלות לסרטן השד ואני נבדקת כל חצי שנה. עד עכשיו הרופאים אמרו שבמחקרים לא הוכח קשר בין הטיפולים למחלה. היום פגשתי כירוג שד שהוא ידיד משפחה והוא אמר לי שהמחקרים שנעשו נעשו בחו"ל ושם אין דבר כזה, כמו בארץ, טיפול ארוך טווח כלומר בד"כ אחרי 4-5 נסיונות של טיפולי הפרייה מפסיקים את הטיפולים ולכן לא מצאו קשר למחלה. אבל בארץ אין גבול למספר הניסיונות ואישה יכולה לעבור גם 20 מחזורי טיפול ובארץ לא עשו מחקרים. לכן לדעתו צריך לקחת את זה בחשבון ולשקול את הסיכון כי לדעתו יש קשר בין המחלה לטיפול ארוך טווח. אני נורא מפחדת ומודאגת ולא יודעת אם להתחיל עוד מחזור טיפול. אנחנו מתים לילד אבל אני גם מתה מפחד. רציתי להביא את הנושא לידיעתכן ולשמוע מה דעתכן.

היי ענת, מידי פעם מישהי מעלה שאלה מאיימת שכולנו מן הסתם מדחיקות. אין לי תשובה טובה לענות לך. אני כנראה ממשיכה הלאה גם כי אני מצליחה להדחיק וגם כי כשאני מצליחה פחות טוב אני מזכירה לעצמי שבעצם שום דבר לא בטוח, הכל מפוייח, מקרין, רעיל וכו. ואני בכל זאת בת 40 ואין לי הרבה זמן לחכות. אז אולי אם היה מחקר שמוכיח קשר סיבתי הייתי עוצרת הכל אבל אין מחקר כזה ואין סוף לסיכונים. והאמת שאף אחד לא יכול להבטיח לי שאשאר בריאה אם אמנע מנטילת הורמונים. או אם לא אנהג. או אם אעשה ספורט. או אם אחזור בתשובה (אני לא צינית בכלל). אז זה מה שעובד עבורי, אני לא חושבת שאני עושה נכון או לא נכון, בעיקר מכיוון שהחיים הם דבר לא צפוי, מסוכן ובעיקר בלתי נשלט. וצר לי על הראייה הזו, אבל כשנולדים ילדים זה רק מחמיר, הצורך לחפש את הדבר ה-בריא ה-נכון ה-טוב עבורם. אנחנו כנראה נמשיך לעשות את ההכי טוב שלנו במסגרת המציאות העמומה שבה אנו חיים.... ולאחר תעוד של האני מאמין הפסימי שלי...;)... אני באמת מאחלת לך בהצלחה, בקרוב, ובעיקר בבריאות!! ברוכה באה, ניני